רבי עקיבא כ"ץ
| מקום פעילות | אובודה ופראג |
|---|---|
| פטירה | ה'רנ"ו |
| כינוי | הנשיא מאובין |
| אב | רבי מנחם או רבי יצחק הכהן |
| חותנים | רבי אברהם קצנלנבוגן |
רבי עקיבא כ"ץ (נפטר בשנת ה'רנ"ו, 1496), המכונה "הנשיא מאובין" (בודה) ו"ראש לכל גולה"[1], היה מחכמי הונגריה ובוהמיה במאה ה-15, מנהיג ציבורי, ראש ישיבה, פילנתרופ ויועץ בכיר בחצר המלוכה ההונגרית.
ביוגרפיה
רבי עקיבא נולד במאה ה-15 למשפחת כהנים מיוחסת, שלפי המסורת משלשלת את ייחוסה עד עלי הכהן הגדול. קיימת אי-בהירות לגבי שם אביו: בעוד שמצבות משפחתו בפראג ורשומות מסוימות מציינות את שמו כרבי מנחם, מסורות גנאלוגיות אחרות וחוקרים מציינים את רבי יצחק הכהן (אב"ד קושטא) כאביו. סבו היה רבי עקיבא הכהן "הזקן", שהיה פליט מגזירות קנ"א בספרד[2]. (יש שפקפקו באמינות ייחוס זה[3]). הוא נישא לבת רבי אברהם קצנלנבוגן, רבה של רגנסבורג ואובין[2][4].
במחצית השנייה של המאה ה-15 התגורר רבי עקיבא בעיר אובין (Ofen, כיום בודה שבבודפשט), שם מילא תפקיד מרכזי בהנהגת הקהילה לצד הפרפקט היהודי יעקב מנדל. הוא היה הדמות היהודית המשפיעה ביותר בחצרו של המלך מתיאש הראשון (קורבינוס), שם שימש כמומחה פיננסי ויועץ לענייני כספים. לצד תפקידו בחצר המלוכה, כיהן כרב הראשון של הקהילה היהודית באובין המתועד ברשומות[5]. בשל עושרו הרב, למדנותו ומעשי הצדקה שלו, זכה להערצה עצומה בקרב יהודי הונגריה והוענקו לו התארים "נשיא" ו"ראש לכל גולה". השפעתו הרבה עוררה קנאה בקרב אצילים הונגרים, שהעלילו עליו עלילות שווא בפני המלך.
בעקבות ההכפשות והרדיפות, נאלץ רבי עקיבא לעזוב את הונגריה סביב שנת 1496 (יש המקדימים זאת לשנת 1480) ועבר להתגורר בפראג שבבוהמיה[6]. בפראג הקים ישיבה גדולה ומרכז ללימודי תלמוד, שם העביר שיעורים והפך לאחת הדמויות הרוחניות הבולטות בעיר, לצדו של רבי יעקב פולק. גם בפראג לא מצא מנוחה וסבל מרדיפות של מתנגדים שניסו להתנכל לו ואף להתנקש בחייו[6]. הוא ניצל משלושה ניסיונות רצח, וכביטוי של הכרת תודה לקב"ה על הצלותיו, תרם שלוש פרוכות יקרות ומפוארות לארון הקודש בשלושה בתי כנסת מרכזיים בפראג: ה"אלטשול", ה"אלטנוישול" ובית הכנסת "פינחס".
נפטר בפראג בשנת ה'רנ"ו (1496) ונטמן בבית הקברות היהודי העתיק בעיר. על מצבתו נחקק כי "כמעט כל התורה היה על פיו ולא הניח מעשות מה שלמד"[7]. על מצבת חתנו רבי שבתי הלוי הורוביץ נכתב "חתנא הנשיא עקיבא שהיה ראש לכל הגולה"[8][9].
משפחתו וצאצאיו
רבי עקיבא נודע במשפחתו ברוכת הילדים, שמנתה 12 בנים ו-13 בנות. הוא הקפיד להשיא 12 מבנותיו לכוהנים תלמידי חכמים, מתוך מטרה לשמר את טהרת הייחוס של הכהונה. בשל כך, זכה למעמד ייחודי שבו בעת עלייה לברכת כהנים בחגים, עלו עמו 12 בניו ו-12 חתניו הכהנים – סך הכל 25 כוהנים ממשפחה אחת. הדבר נחשב לקיום מילולי של הפסוק "כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", שכן המילה "כה" בגימטריה היא 25[1]. בין צאצאיו המפורסמים:
- בתו יוכבד נישאה לרבי שבתי בן ישעיה הורביץ. היא נחשבת לאם השושלת של משפחת הורביץ המפורסמת, ממנה יצאו דמויות כמו השל"ה הקדוש והמהרש"א.
- בנו גרשום כ"ץ היה אבי משפחת המדפיסים המפורסמת בפראג, שהוציאה לאור ספרי קודש רבים, ביניהם "הגדת פראג" הידועה.
- בנו גרשון נחשב לאבי "משפחת הגרשוני".
- רבי שמשון הכהן מקרזמיר[10], אבי רבי יצחק כ"ץ, חתנו של המהר"ל מפראג.
אחיו רבי חיים כ"ץ, אף הוא מחכמי פראג, נהרג על קידוש השם בכ"ח בתשרי ה'ר"ע[11].
לקריאה נוספת
- מגילת יוחסין
- רבי נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים, חלק ז, חיפה תש"ל, עמ' שמג, באתר היברובוקס
- הרב עקיבא הכהן, בתוך: פטר אויווארי (עורך), לקסיקון יהודי הונגרי, 1929. (בהונגרית)
- מאיר קייזרלינג, "עקיבא הכהן, מאופן", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית).
- יוסף כהן צדק, הנשר, שנה רביעית, גליון 28, י"ח בתמוז ה'תרכ"ד, עמ' 110–113, באתר אוצר החכמה.
- אריה ליב פרומקין, אבן שמואל, וילנא, תרל"ד/ 1874, עמ' 111 ואילך
- רבי עקיבא כ"ץ, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- S. Kohn, A zsidók története Magyarországon (1884), 227–8;
- S. Bűchler, A zsidók története Budapesten (1901), 57–58; idem, in: Magyar-Zsidó Szemle, 27 (1910), 82–83; B. Mandl, in: Mult és Jövő, 25 (1935), 316; mhj, 2 (1937), 537–8;
- A. Schreiber, Hebraeische Kodexueberreste in ungarlaendischen Einbandstafeln (1969), 122.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Scheiber, Alexander (2007). "Akiva ben Menahem ha-Kohen of Ofen". Encyclopaedia Judaica.
- ^ 2.0 2.1 שפירא, יעקב לייב בן יצחק דוד, משפחות עתיקות בישראל, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ ראו אצל: שלמה אנגלרד, צפונות, י"ג שנה ד א בני ברק תשנ"ב עמ' פ"ז, באתר היברובוקס.
- ↑ תלמיד רבי יונה מרגנסבורג ורבי יעקב וייל. ראה אודותיו נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב - חלק ב, באתר היברובוקס עמוד קב-קג
- ↑ "Budapest". Jewish Virtual Library.
- ^ 6.0 6.1 הורביץ, שמואל בן ישעיה, יחוס הגדולים, באתר אוצר החכמה.
- ↑ הלפרין, רפאל בן יעקב, תור הזהב והשמד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ↑ קלמן ליעבן, גל עד, פראג ה'תרט"ז, מס' 77, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ רבי יוסף ליברמן, שלשלת היוחסין, ירושלים תש"ס, עמ' נז-נח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ יש המייחסים את רבי שמשון כבנו של רבי גרשם, או של רבי גרשון, ולא של רבי עקיבא.
- ↑ ראו אודותיו רבי נפתלי יעקב הכהן, "מוהר"ר חיים הכהן כ"ץ", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמוד רל, באתר היברובוקס, אות נו
עקיבא הכהן41770989Q555692