רבי יקותיאל אשר זלמן ענזיל צוזמיר

יקותיאל אשר זלמן ענזיל צוזמיר

לידה	1790 תק"ן
פטירה	1858 (בגיל 68 בערך) תרי"ח סטרי
מקום קבורה	סטרי
מדינה	גליציה
כינוי	מהריא"ז ענזיל
חיבוריו	שו"ת מהריא"ז ענזיל
השתייכות	מתנגדים לחסידות
רבותיו	ר' אריה לייב הכהן הלר
בני דורו	החתם סופר

רבי יקותיאל אשר זלמן ענזיל צוזמיר (~ה'תק"ן, 1790, רוזדול – כ"א ניסן ה'תרי"ח, 5 בפברואר 1858) היה אב"ד פשמישל וסטרי. מחבר שו"ת מהריא"ז ענזיל. היה תלמיד מובהק של רבי אריה ליב הלר, הגיה והוציא את ספרו אבני מילואים.

ביוגרפיה

ר' יקותיאל אשר זלמן נולד לאביו ר' מנחם נחום צוזמיר בשנת ה'תק"ן (1790) בערך ברוזדול. למד אצל ר' אריה לייב הלר עד פטירתו בתקע"ג (1813) והיה לתלמידו המובהק. נשא את ביתו של ר' יוסף אשר ארנברג אב"ד פשמישל. בשנת תקע"ה התקבל לרב המחוז בסטרי ושימש ברבנותה במשך כ-40 שנה מבלי לקבל שכר ולאחר פטירת חמיו ירש את התואר של אב"ד פשמישל אך כרב העיר בפועל שימש ר' שמואל זנוויל הלר והרב ענזיל רק ביקר בעיר פעם בשנה לרגל עסקיו. הוא עסק במסחר והיה עשיר גדול, כמו כן נודע בתקיפותו נגד המשכילים והחסידים. בהיותו מתנגד לחסידות ניסה לפעול על השלטונות שיגרשו את האדמו"רים מסטרטין וזידיטשוב אך חזר בו לאחר שיחות עם ר' מרדכי זיסקינד לנדא ראב"ד סטרי ור' מרדכי לטנר מדרוהוביץ'. לאחר חזרתו בו הרבה להיפגש ללא חשש עם גדולי החסידים.

נפטר בשביעי של פסח, כ"א ניסן ה'תרי"ח, 5 בפברואר 1858, נקבר בבית הקברות בסטרי, שם נקברו גם בעל הקצות ובעל הנתיבות ועוד מחכמי העיר.

משפחתו

אבי אביו ר' נחום, שימש כרב בעיר צוזמיר ועל שמו נקראת המשפחה. הוא היה צאצא של המהרש"ל, הב"ח והט"ז, נפטר בגיל 25 ובנו שנולד ביום קבורתו נקרא על שמו- מנחם נחום. מנחם נחום נשא לאישה את סירקא מסטרי, צאצאית של ר' שאול וואהל, עסק במסחר והתעשר. נפטר לפני תקפ"ו. ר' יקותיאל זלמן עצמו נשא לאישה את בתו של ר' יוסף אשר עהרנברג אב"ד פשמישל ובנישואים שניים את בתו של ר' שלמה יהודה הלברטל אב"ד ברסטיצקה.

על בניו לא ידוע מלבד שהיה לו בן שנספה במגפה בתקצ"א. כמו כן היה לו נכד משכיל בסטרי בשם מנדוחוביץ' שחיבר ספר בשם אספקלריא המאירה. ידוע על חמש מבנותיו:

• נחמה- נישאה לר' אברהם הלפרין, הגביר היהודי הגדול ביותר בגליציה.
• בת שנישאה לר' מנחם פנחס הורוויץ, נכדו של ר' אפרים זלמן מרגליות.
• בת שנישאה לר' אליהו מאיר הכהן רוזנבלום שמילא את מקומו ברבנות סטרי.
• בת שנישאה לר' ליבוש נתנזון מבראד, נזכר בתשובותיו סימנים ה; פח.
• בת שנישאה לר' צבי הירש פרנקל, ממקורביו של ר' שלמה קלוגר.

כתביו

תשובותיו נדפסו בספר "שו"ת מהריא"ז ענזיל", בסוף ספרו זה נדפסו גם חידושים בהלכה ובאגדה ודרושים ממנו ובהם גם הספד על בנו ועל יתר גדולי אותו דור שנפטרו במגפה בשנת תקצ"א ובהם: חמיו, רבה של פשמישל וכן "הרה"ג דק' בראד, ואחריו הרב הזקן דק' בראד, הרה"ג דק' סאניק, הרב מליסקא, הרב דק' דוקלא, הרב הקדוש החסיד מהר"ץ מזידיטשוב והרב כו' מאיר שלום ז"ל ויתר אנשים צדיקים פה ובשאר עיירות". כתב לספר אבני מילואים הקדמה העוסקת בענייני לימוד תורה. הדפיס בזולקווא תקע"ו את החלק השני של הספר אבני מילואים בצירוף עם החיבורים משובב נתיבות ושו"ת אבני מילואים, הוא כתב גם הגהות על הספר אך היו שחששו ללמוד בהגהותיו מפני שחשדו שהם נכתבו על ידי שלמה יהודה רפופורט.

מפסיקותיו

במקרה של אקטיביזם שיפוטי לא חל הכלל "דינא דמלכותא דינא".

מה שאין להעביר אדם ממשרתו משום שזה יעורר עליו חשד, זה רק בעלי שררה כמו רב ודיין, אבל מינוי שהוא משום אומנות כגון חזן ושוחט מותר.

במקרה של ירושת הבת, בית הדין שואל אותה אם היא מוכנה לחתום בלשון הגויים שהיא מוותרת על הירושה. אם היא מוכנה לוותר אפילו תמורת משהו- מקבלים. אם לא- אומרים לה שבית הדין יעיד בפני בית המשפט שהיא חתמה על ויתור, ובית המשפט יאמין לבית הדין ולא לה ולכן אין לה לסרב (ואם תסרב, תפסיד במשפט ותשלם את הוצאותיו).

לעזרת נשים אין דין בית כנסת (שו"ת מהריא"ז ענזיל סימן ע.), בניגוד לדעת ר' שלמה קלוגר והצור יעקב.

שומר מתחייב בפשיעה גם אם רק קיבל עליו שמירה ולא עשה קניין, בניגוד לדעת קצוה"ח, נתיה"מ ואבנ"ז.

השפעה

לפי הרב צבי יהודה הכהן קוק היה מהריא"ז ענזיל, ללא ספק על דעת רבו בעל קצות החושן, ממעבירי המסורת לפיה לימוד ספר הכוזרי חיוני.

בתרבות

ר' הנזיל גביר והקבצן
אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּדוּדָן הַבִּירָה, / הִיא הָעִיר סְטְרִי שֶׁבִּמְדִינַת הַקִּירָ"ה, / וְהָיוּ קוֹרְאִים לוֹ רַב הֶנְזִיל גְּבִיר, / שֶׁהָיָה יַחְסָן וּמְכֻבָּד וְעָשִׁיר, / מַרְבֶּה נְכָסִים וְעוֹשֶׂה בִּסְחוֹרָה, / זָרִיז בְּמִצְווֹת וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, / פְּאֵר לְעַמּוֹ וּלְעִירוֹ תִּפְאֶרֶת; / וְלֹא יָרְדוּ מֵעַל שֻׁלְחָנוֹ לֹא צְנוֹן וְלֹא חֲזֶרֶת, / לֹא בָּשָׂר וְלֹא דָגִים וְכָל מִינֵי פַּרְפֶּרֶת, / וּמִי שֶׁנִּכְנַס רָעֵב הָיָה יוֹצֵא שָׂבֵעַ, / בִּטְנוֹ מְלֵאָה וּבְכִיסוֹ מַטְבֵּעַ.

אגדה יהודית ידועה מספרת שפעם המהריא"ז ענזיל שמכונה "רב הנזיל גביר" הגיע לבית המרחץ בערב שבת שם פגש עני נודד. מששאל את העני היכן יאכל בשבת ענה לו העני בזלזול: "אצל הנזיל או גנזיל אחד" תוך כדי זלזול בוטה ברב הנזיל ובכל העשירים, כמובן מבלי לדעת מול מי הוא עומד. "רב הנזיל גביר" סיפר לו כי אותו "הנזיל גביר" הוא קמצן גדול וכל מה שהוא מוציא לאורחים זה חלה ורוטב, על כן, בערב שבת, כשהעני יגיע לביתו של הגביר, שיאכל כמה חלה שהוא רק מצליח. אכן, כאשר הגיעה הסעודה והעני התלווה לרב הנזיל מבלי לזהות אותו מהמרחץ, חטף העני חלה ככל יכלתו ואכל... בהמשך הגיעו לשלחן כל מעדני המלכים אך העני לא יכל לאכול למרות "הפצרותיו" של בעל הבית. לבסוף גילה לו רב הנזיל שהוא "ההוא מהמרחץ", ולימד אותו לקח.

האגדה מובאת כסיפור ביניים בסיפורו של ש"י עגנון "והיה העקוב למישור" בתור "מעשה ר' ענזיל גביר והקבצן הגרגרן" וכן ב"ספר השירות והבלדות" של שמשון מלצר בתור "ר' הנזיל גביר והקבצן". שניהם קיבלו את הסיפור ממקורות שונים.

לקריאה נוספת

• מאיר וונדר, אציקלופדיה לחכמי גליציה ד עמ' 361- 363.
• עטרת מרדכי, תולדות הרב מרדכי זיסקינד מסטריא עמ' סא הערה 78.
• משה אלכסנדר זושא קינסטליכר, החתם סופר ובני דורו עמ' ריד- רטז.
• רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים יא עמ' 47.
• שיחות הרב צבי יהודה סגולת ישראל במפתח בעמ' 240, ובמהדורה החדשה (תשע"ה) עמ' 217.

קישורים חיצוניים

• המהריא"ז ענזיל באתר אישי ישראל.
• מעשה בר' הנזיל גביר והקבצן באתר פרוייקט בן יהודה.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יקותיאל אשר זלמן ענזיל צוזמיר41230152Q134885850