עלות השחר

השמיים בהירים לאחר שקיעת השמש, באופן דומה נראים השמים בעלות השחר.

זריחת השמש

עלות השחר או עַמוּד הַשַׁחַר הוא זמן תחילת היום בהלכה. זמן עלות השחר נקבע לפי הופעת אור השמש על פני השמים, בעוד שהשמש עצמה איננה נראית ועודנה מתחת לאופק. בספרות חז"ל מצוי גם הביטוי איילת השחר, ויש שרצו לייחס לו את ראיית כוכב הלכת נוגה המופיע לעיתים לפני זריחת השמש.

קביעת עלות השחר

בתלמודהובאה מחלוקת האם זמן עלות השחר הוא כזמן הליכה של 4 או של 5 מיל לפני הזריחה - בתקופת ניסן ותשרי בהם היום והלילה שווים. כמו כן, בסוגיא זו תלויה מחלוקת נוספת: מהו השיעור של זמן הליכת מיל. ובפוסקים הראשונים והאחרונים נחלקו כמי נפסקה ההלכה. לפי מנהג רוב קהילות הספרדים, זמן עלות השחר מוקדם להנץ החמה ב-72 דקות (4 מיל * 18 דקות). רוב הנוהגים בשיטה זו, מחשבים 72 דקות מהנץ החמה אחורה, וזהו זמן עלות השחר בין בקיץ ובין בחורף. אך הרבה פוסקים סוברים שצריכים לחשב על פי מעלות, שכן הופעתו של אור אינו שוה בכל השנה ובכל מקום, ולפי זה משתנה הפער בין עלות השחר להנץ החמה לפי עונות השנה ולפי המקום (בקיץ הפער גדול יותר, ובחורף יותר גדול מאשר באביב ובסתיו, ובמקומות יותר רחוקים מקו המשווה, הפער מאריך יותר).

לפי מנהג האשכנזים בירושלים (וכך כתב בלוח ארץ ישראל לרב יחיאל מיכל טוקצינסקי) זמן עלות השחר הוא 90 דקות (4 מיל * 22.5 דקות) לפני הנץ החמה, והוא מחשב זמן זה לפי מעלות.

מאידך גיסא, הוכיח רבי אברהם חיים נאה, שלדעת רוב הראשונים והרבה אחרונים זמן עלות השחר הוא 120 דקות לפני הנץ החמה (5 מיל * 24 דקות). העיקר להלכה בין לאשכנזים ובין לספרדים הוא כ-72 דקות לפי מעלות. הלוחות החדשים משתמשים בנוסחאות המתפרסמות באלמנך של הצי האמריקאי, כדי לחשב את מיקום השמש מתחת לאופק במעלות קשת, בזמן עלות השחר בימי השוויון, ומכך להסיק על הזמן המדויק בשאר עונות השנה.

קישורים חיצוניים

• לוח עם זמני היום, באתר "ישיבה"
• הרב יונה מרצבך, איילת השחר ועמוד השחר, נעם, ב, באתר היברובוקס

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34430851עלות השחר