עקשנות
עקשנות (או עיקשות באנגלית - stubbornness) היא עמידה על עקרונות או דברים בצורה עקבית ובהתמדה ללא ותרנות או מוכנות להתפשר. עקשנות יתירה על המידה מוגדרת כמידה רעה, בשונה מנחישות העשויה להישבר במקום הצורך ומוגדרת כמידה טובה.
מאפיינים של עקשנות
במחקר קטן שנערך בידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ואוניברסיטת רומא - לה ספינצה[1] נקבע כי עקשנות מאריכה את החיים.
עקשנות בתנ"ך
בלשון התנ"ך, המילה עקש משמעו עקום, למשל: ”וְאֵ֥ת כָּל־הַיְשָׁרָ֖ה יְעַקֵּֽשׁוּ”(מיכה, ג', ט'). כך גם לאחר ארבעים שנה שהנהיג משה את ישראל במדבר, ולאחר שהמרו את דבר ה', כינה אותם משה: ”דּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ וּפְתַלְתֹּֽל” (דברים, ל"ב, ה'), כלומר דור שסטה מדרך הישר. וכמו כן כתוב: "ועם עקש תתפתל".[2]
אטימולוגיה
יש שרצו להבדיל בין "עקשנות" ל"עיקשות". למשל, בספר ודייק הבדילו בין "עקשן - קשה עורף, יודע לעמוד על דעתו". לבין "עיקש - נפתל, הפכפך, מעוות דרכו" הם טענו כי עקשן הוא על משקל המציין בעל תכונה, כגון: דייקן, כעסן, סבלן. לעומת זאת עיקש - הוא על משקל המציין בעל מום, כגון: אילם, חיגר, טיפש.
ויש שאמרו ש'עקשנות' זה בעברית מודרנית, ו'עיקשות' זה בעברית עתיקה.
עקשן כמו פרד
כאשר רוצים לומר על אדם שהוא עקשן מאד, משתמשים בביטוי 'עקשן כמו פרד', זאת משום שלמרות מעלותיו של הפרד: חזק מאוד, בעל כוח סבל רב, עמיד ולא בררן באוכל, יש לו חסרון מכיוון שאם הוא מסרב ללכת, לשאת משא, או לבצע פעולה אחרת כלשהי קשה מאד להניעו לעשותה[3], עקשנות זו נובעת מהאינטליגנציה הגבוהה שלהם וקשה לאלפם לפעילות מותנית.
הביטוי תורגם מאנגלית וגרמנית[4].
נחישות
הערות שוליים
- ^ בה השתתפו 29 גברים בגילאי 90–101, מאזורים כפריים באיטליה
- ^ תהילים פרק יח פסוק כז
- ^ העורך המרכזי: ד"ר ש. קלעי, "תרבות אנציקלופדיה מצוירת בצבעים ב-20 כרך", הוצאת "מסדה" בע"מ, תשכ"ג, כרך א', ערך : משפחת הסוס, ערך משנה: הפרד, עמוד 31
- ^ ד"ר רוביק רוזנטל, חמור גרם, פרת בשן ועגל מלומד, 25 ביוני 2015 בבלוג השפה העברית של מילון רב-מילים.
