רבי עזריאל זליג נח קושלבסקי
| מקום פעילות | אוגוסטוב | ||
|---|---|---|---|
| נרצח | מחנה ההשמדה טרבלינקה | ||
| תחומי עיסוק | רבנות, הלכה | ||
| תלמידיו | יקותיאל עזריאלי | ||
| ילדים | יקותיאל עזריאלי, ישראל אריה קושלבסקי, זלדה אדלשטיין. | ||
|
| |||
הרב עזריאל זליג נח קושלבסקי היה רבה האחרון של קהילת אוגוסטוב שבליטא (פולין לשעבר), דיין ומורה הוראה, מן הדמויות המרכזיות בחיי התורה והציבור בעיר עד חורבנה בשואה.
תולדות חייו
נולד בשנת תרכ"ז בסטאוויסק שבליטא, לרב יצחק צבי וזלדה קושלבסקי[1], ולמד בצעירותו בישיבות לומז'ה ושצ'וצין. בשנת תרמ"ה (1885), בהיותו כבן שמונה עשרה, הגיע לעיר אוגוסטוב, בין היתר כדי לשפר את מצב בריאותו באווירה הכפרית והמיוערת של האזור.
בתקופה זו התקיים כתלמיד ישיבה בתמיכת בני הקהילה, ולימד תורה גם לבעלי בתים בשעות שבין מנחה למעריב.
נשא לאשה את שרה, בתו של ר' יהודה גילדע מחשובי בעלי הבתים בעיר, אשר תמך בו כדי שיוכל להמשיך ולהתעלות בלימודו.
לאחר נישואיו נסע לקובנה, שם למד בכולל קובנה בראשות הרב צבי הירש רבינוביץ, ובהמשך נסמך לרבנות על ידי גדולי ליטא.
בזמן המלחמה הפולנית-סובייטית התגורר תקופה בעיר וילנא[2].
בי"ח באדר ב' תרצ"ו (12 במרץ 1936) נפטרה אשתו[3].
פעילותו הרבנית
בשנת תרס"ז (1907) התמנה לדיין ומורה הוראה באוגוסטוב. בשנת תרפ"ח, עם עזיבתו של הרב יצחק קוסובסקי, נתמנה לרב העיר ואב בית הדין.
בשנת תרפ"ג הוציא לאור את ספרו עין צופים; הספר קיבל את הסכמתו של הרב כתריאל אהרון נאטאן בשנת תרפ"א ושל הרב מנחם מנדל זלמנאוויץ.
הרב קושלבסקי היה מעורב גם בחיי הציבור הרחב: לימד שיעורים בחברות ש"ס, ופנה אל צעירים משכילים כדי לקרבם לתורה. בביתו שבאוגוסטוב, ברחוב קרקובסקה, התקיימה ישיבה בשם "תפארת בחורים", שמנתה כעשרים בחורים; אחד מהם היה בנו ישראל אריה[4].
היה בין הרבנים שחתימתם זוייפה על ידי יוסף שפוצ'ניק בקונטרס שהוציא לקרוא לאסורים דרור ובה התיר מספר נשים החייבות חליצה לשוק, בעקבות בירורים אודות הנושא כתב את המכתבים דלהלן[5].
בע״ה יום ב׳ יתרו ט״ו שבט תרפ״ח אגוסטאוו.
כתר״ה הגאון הגדול וכו׳.
נדון המחאה שנדפסה בלאנדאנער פאלק׳ס צייטונג
ח״ו לי לעשות דבר בזה לחתום את שמי תחת מחאה נגד גדולי זמננו, מצטער אני למאוד על שנזכר שמי עליו, ואני לא אדע מזה מאומה, כי מעת שהשבתי לו תשובה על שאלתו הידועה במו״מ של הלכה לא באתי עמו בכתובים מאז ועד הנה, וכשם שהדר״ג דן אותי לכ״ז כן ידין אותו המקום לכ״ז, ויקבל ברכת החוה״ש כו׳ הדושה״ט וש״ת באה״ר.
עזריאל נח קישעלעווסקי.
ב״ה, ער״ח אדר תרפ״ח. כבוד אגודת הרבנים בפולין ווארשא.
אחדשה״ט וש״ת כי אות לכתר״ה.
בתשובה למכתבם מספר אלף רפ״ז מח׳ שבט ש. ז. נדון המחאה שנדפסה בלאנדאנער פאלק׳ס צייטונג ושנזכרה עליו שמי, כבר נשאלתי אודות זה מהגאון רח״ע גראדוצנסקי שליט״א מווילנא והשבתי לו בדברים ברורים, כי לא חתמתי את שמי תחת המתאה הנ״ל וחלילה לי לצאת במחאה כזאת נגד גדולי וגאוני זמננו המובהקים שמצווים אנו לשמוצ בקולם ולא לנטות מדבריהם, ולמען כבוד תוה״ק בעה״ח היום יום ער״ח אדר שנת תרפ״ח פה אגוסטוב.
עזריאל נח קושעלעווסקי מפה הנ״ל..— קונטרס עתונאי, היו"ל ע"י אגודת הרבנים בפולין
חיבוריו
- עין צופים (תרפ"ב) – דרושים וביאורים על הפטרות השבתות והמועדים[6]. הספר יצא שוב במהדורה חדשה על ידי בנו[7], ולאחר מכן יצא במהדורה נוספת על ידי נכדו[8].
- ממעונות אריות (תרפ"ה) – קובץ הספדים על גדולי ישראל בדורו וכן על בני קהילתו.
- לבוש עדנים – חידושים על מסכת עבודה זרה; הספר נשלח לדפוס סמוך לפרוץ מלחמת העולם השנייה, אך לא הופץ עקב המלחמה ואבד.
בשואה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נכבשה אוגוסטוב תחילה על ידי הסובייטים ולאחר מכן על ידי הנאצים. יהודי העיר רוכזו בגטו בפרבר באראקי בתנאים קשים.
בשנת תש"א (1941) נרצחו רבים מיהודי העיר, ובשנת תש"ג (1943) גורשה שארית הקהילה ברכבות לטרבלינקה.
במהלך הנסיעה, בתנאים קשים של רעב, צמא ודוחק, נפטר ברכבת מאפיסת כוחות.
משפחתו
- בנו, הרב יקותיאל עזריאלי, שימש כרבה של זכרון יעקב במשך קרוב לשישים שנה, החליף את משפחתו לעזריאלי על שמו.
- חתנו הרב יצחק אלחנן עדלשטיין שימש כמזכיר ישיבת כנסת בית יצחק והיה יד ימינו של רב ברוך בער ליבוביץ; בנו היה יעקב אבן חן, עיתונאי, סופר ומשורר, מניצולי כפר עציון.
- בן נוסף, הרב ישראל אריה קושלבסקי, למד בישיבות סלבודקה ומיר; נפטר עוד בחייו, והשאיר אלמנה ויתומים שנרצחו בשואה. מכתביו הוציא את הספר עוללות ישראל.
קישורים חיצוניים
- ספר עין צופים מהדורה ראשונה חלק א בהיברו בוקס
- ספר יזכור על קהילת אוגוסטוב, מאמר אודותיו בעמוד 101
- רבי עזריאל זליג נח קושלבסקי, באתר אישי ישראל.
- הרב עזריאל זעליג נוח באתר ההנצחה תורתך לא שכחנו.
הערות שוליים
- ↑ מתוך מבוא לספר עין צופים שהוציא בנו.
- ↑ מתוך הסכמת הרב מנחם מנדל זלמנאוויץ, מו"ץ בווילנא, על ספרו עין צופים.
- ↑ הודעת תנחומים לבנו הרב יקותיאל קושלבסקי על פטירת אמו
- ↑ ספר על קהילת אוגוסטוב, עמ' 177.
- ↑ מתוך קונטרס עתונאי, כסליו תרפ"ט.
- ↑ כתבה על הספר בעיתון הצופה
- ↑ פרסומת על המהדורה שהוציא בנו
- ↑ קישור לעמוד בו מופיע הספר
עזריאל זליג נח קושלבסקי43110740