אתניות
אתניות (או: עֲדָתִיּוּת – מלשון נוהג, כפי שהוא במספר שפות שמיות.[1] מיוונית: ἔθνος, אתנוס – עם, לאום) נקבעת על פי מוצא משפחתו של אדם. היא מבוססת על המאפיינים התרבותיים המקושרים לקבוצה חברתית מובחנת ומגובשת של בני אדם.
קבוצה אתנית
קבוצה אתנית היא קבוצת אנשים, המזדהים זה עם זה, או המזוהים על ידי אחרים, על בסיס של גבולות, לעיתים מוּלדים, המבחינים אותם מקבוצות אחרות. גבולות אלה יכולים להופיע במספר צורות כגון: מוצא, היסטוריה, גבולות של שפה, כלכלה, תרבות, דת, פוליטיקה וכדומה. עקב גבולות אלו, ישנן קבוצות שמבחינה ביולוגית החברים בהן קרובים יחסית, אך אין כל מתאם הכרחי בין כך להיווצרות אתניות מובחנת. אתניות היא תופעה מורכבת ביותר, ורק לעיתים נדירות היא מופיעה בצורה "טהורה": על פי רוב, היא קשורה במבנים חברתיים, דתיים פוליטיים ומשפטיים היוצרים תודעה אתנית.[2]
אתניות לעומת גזע
ערך מורחב – גזע (אדם)
לעיתים רחוקות, אתניות שאינה מדויקת תהא חופפת גם למושג הכזב "גזע", שכן היא נסמכת על מוצא משותף רחב יותר של הקבוצה התרבותית (דוגמה: לבן/אסייתי/לטיני/מזרח-תיכוני/אפריקאי).
בעוד אתניות וגזע הם מושגים קרובים, המושג אתניות נעוץ ברעיון של קבוצה חברתית, אשר חולקת זהות לאומית, שבטית או דתית, ובעלת מאפיינים משותפים, כגון שפה ומסורת תרבותית כרקע. בניגוד לאתניות, גזע הוא מונח מסַוֶג בו נעשה שימוש לחלוקת האנושות לקבוצות בעלות זיקה של מוצא משותף נרחב יותר, לרוב על בסיס מאפיינים פנוטיפיים (מראה חיצוני) מובחנים, כמו צבע עור. בעקבות השפעתן ההרסנית של תורות גזע שונות, השימוש במונח "גזע" הופרך עקב מחקרים מדעיים שמצאו כי הוא משקף תהליך היסטורי של הבניה חברתית בלבד. דהיינו, החלוקה לגזעים היא מלאכותית, ומסתמכת על מאפיינים חיצוניים חסרי חשיבות, כך שלגזעים בבני אדם אין ממשות מדעית או ביולוגית, אלא הם נוצרו ככאלה כתוצאה מתהליכים חברתיים, תרבותיים והיסטוריים. בעקבות כך, המונח המדעי "אתניות" (המבוסס על מדע הגנאלוגיה) החל להחליף באופן נרחב את השימוש במונח הפסאודו-מדעי (מדע-כזב), "גזע".[3]
לאומיות אתנית
במאה ה-19 החלה להתפתח האידאולוגיה הפוליטית של לאומיות אתנית, שהיא צורה של לאומיות שבה המדינה שואבת לגיטימציה פוליטית מאתניות, להבדיל מלאומיות אזרחית הנשענת על קריטריונים כמו אזרחות או תרבות גבוהה פתוחה. כך, המושג המעורפל "גזע" נקשר יחד עם לאומיות. מדינות לאום רבות הוקמו על בסיס טענה למוצא אתני משותף: לעיתים קרובות, היסטוריונים ומלומדים אחרים היו צריכים לעמול קשות כדי למצוא או להמציא את המאפיינים של אותו מוצא, ולעיתים קרובות לא פחות, התגבשותן של אומות אלו הייתה כרוכה בגירוש ואף ברצח עם של קבוצות אתניות אחרות.[4]
ראו גם
לקריאה נוספת
- עזר גת ואלכסנדר יעקובסון, לאומיות (אנגלית)
- יהודה שנהב, "אתניות", בתוך: אורי רם וניצה ברקוביץ' (עורכים), אי/שוויון, באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון, 2006, 55–63
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- אתניות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קבוצות אתניות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אייר תשפ"ב, מאי 2022), באתר האקדמיה ללשון העברית, 9 ביוני 2022
- ^ Ethnicity בתוך The Oxford Companion to Politics of the World. הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2004.
- ^ Race and Ethnicity, בתוך: Inequality A Contemporary Approach to Race, Class, and Gender. הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', 2012.
- ^ Ethnic Nationalism. בתוך: Introduction to Comparative Politics The State and its Challenges. הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', 2012.
38554630אתניות