סולם מז'ורי
סולם מז'ורי (בעברית: סולם רביב) הוא אחד מהסולמות הדיאטוניים שמקורם במוזיקה מערבית. הסולם המז'ורי הוא המודוס היוני, שהשתמר מתקופת יוון העתיקה. הסולם בנוי משבעה תווים על המרווחים הבאים מצליל היסוד (שנותן את שם הסולם): פרימה זכה, סקונדה גדולה, טרצה גדולה, קוורטה זכה, קווינטה זכה, סקסטה גדולה, ספטימה גדולה, ואוקטבה זכה (שהיא צליל היסוד של האוקטבה הגבוהה יותר). אפשר לקצר זאת בהופעת כל המרווחים הלא זכים בצורה גדולה. המאפיין העיקרי של הסולם המז'ורי לעומת המינורי הוא הטרצה הגדולה. מבחינה טכנית ניתן לראות את הסולם כבנוי מזוג טטרקורדים עוקבים שכל אחד בנוי כך: טון, טון, חצי-טון. אם מסתכלים בפסנתר על הסולם המז'ורי, ומתחילים מדו, אז כל הצלילים יהיו על הקלידים הלבנים: דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי ודו.
מבנה
לבניית סולם מז'ורי יש להתחיל מצליל הבסיס (לדוגמה דו) וככה להמשיך ברצף הבא: טון, טון, חצי טון, טון, טון, טון, חצי טון. ניתן גם להתייחס למבנה הסולם כשני טטרקורדים, שסדר המרווחים בין הצלילים הוא :טון, טון, חצי טון, ובין שני הטטרקורדים המרווח הוא טון.
לתווים השונים בסולם המז'ורי ישנם שמות מיוחדים:
- טוניקה – התו הבסיסי בסולם. בסולם דו מז'ור – התו דו.
- סופרטוניקה – התו השני בסולם. בסולם דו מז'ור – התו רה.
- מדיאנטה – התו השלישי בסולם. בסולם דו מז'ור – התו מי.
- סובדומיננטה – התו הרביעי בסולם. בסולם דו מז'ור – התו פה.
- דומיננטה – התו החמישי בסולם. בסולם דו מז'ור – התו סול.
- סובמדיאנטה – התו השישי בסולם. בסולם דו מז'ור – התו לה.
- טון מוביל – התו השביעי והאחרון בסולם. בסולם דו מז'ור – התו סי.
מבחינה היסטורית, במערב הסולם המז'ורי התפרש כ"שמח", לעומת הסולם המינורי, למשל, שהתפרש כ"עצוב".
סולם זה מקביל חלקית למקאם עג'ם במוזיקה הערבית, ולנובה מזמום במוזיקה האנדלוסית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מז'ור |
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
35104514סולם מז'ורי