רבי נתן דוד רבינוביץ' (שידלובצה)
רבי נתן דוד רבינוביץ' משידלובצה (תשרי תקע"ד, 1813 – ז' בחשוון תרכ"ו, 1866[1]), היה אדמו"ר מבית פשיסחה, נכדו של "היהודי הקדוש". היה אדמו"ר בולט בפולין, ורבים מצאצאיו כיהנו באדמו"רות. מבנו יצאה שושלת ביאלה.
ביוגרפיה
נולד בפשיסחא לרבי ירחמיאל רבינוביץ', שכיהן כאדמו"ר בעיר. נישא לדבורה פערל בת הרב שמואל ושליצקי. היה תלמידו של רבי ישכר בער מראדושיץ, תלמידם של "החוזה מלובלין" ו"היהודי הקדוש".
לאחר פטירת אביו, החל לכהן באדמו"רות בשידלובצה. התפרסם כבעל מופת. גם בימי אדמו"רותו נסע אל רבותיו, וכך נסע כחסיד גם אל רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא, רבי חיים מצאנז ורבי ישראל מרוז'ין. חלק מחסידי רבו מרדושיץ פנו אליו לאחר פטירתו.
רבי יצחק מאיר מגור אמר עליו: "רבי נתן דוד משידלובצה הוא כתר שם טוב"[2].
נפטר ונקבר בשידלובצא. קברו היה למוקד עליה לרגל.
בין תלמידיו היו רבי ירחמיאל מאוסטרובצה - בנו של רבי יהודה לייביש פסח מליפסק וממלא מקומו בליפסק, ולאחר מכן באוסטרובצה ורבי משה רויגנפיש - רבה של טומשוב.
אחריו כיהנו בניו: רבי צמח ברוך בשידלובצה, רבי פינחס בקינצק, רבי שרגא יאיר בביאלברזיג, ורבי יצחק יעקב בביאלא. חתנו (בזיווג ראשון) של רבי נתן דוד היה רבי אפרים טאוב מקוזמיר.
ספרות עליו
דברי תורתו כונסו בספרים "תפארת אבות", "ישרי לב", "תפארת בנים", "סיפורי חסידים" על המועדים וכן בקונטרס "זר זהב" שבסוף ספר "ארן עדת" (דברי תורתו של בנו רבי שרגא יאיר). בשנת תשע"ח נלקטו דברי תורתו ויצאו לאור בספר "שלהבת קודש".
בתורתו, חוץ מן הסגנון המאפיין של אביו רבי ירחמיאל הכוללת שילובים מתורת פשיסחא הנוקבת ותורת חסידות פולין העממית, נמצאים גם מוטיבים מתורתם של רבותיו מרדושיץ, מוגלניצא, צאנז ורוז'ין[דרוש מקור].
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור, ירושלים תשנ"ה
- יצחק אלפסי, תורת החסידות, ירושלים תש"ע, כרך שלישי עמ' 5-6, 12-15, 216
קישורים חיצוניים
- דוד הלחמי, רבי נתן דוד רבינוביץ משידלובצה, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
- ^ תורת החסידות מאת יצחק אלפסי כרך שלישי, עמ' 5.
- ^ מאיר עיני הגולה, אות תקצ"ח.
