נפגע פעולת איבה
בישראל, נפגע פעולת איבה או חלל פעולת איבה הוא מי שנפגע כתוצאה מפעולת איבה של כוחות צבאיים, צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל, או מפעולות איבה של ארגון עוין לישראל. זאת, שלא במסגרת שירותו בגוף ביטחוני מזרועות הביטחון הישראליות, או ארגוני ההגנה לפני קום המדינה.
פעולות הטרור הערבי כנגד היישוב היהודי בארץ ישראל החלו בשלהי המאה ה-19 ונמשכו ברצף ובגלים לפני הקמת המדינה (מאורעות תר"פ, מאורעות תרפ"א, מאורעות תרפ"ט, המרד הערבי הגדול ובראשיתה של מלחמת העצמאות) וגם לאחר הקמת מדינת ישראל, משך למעלה מ-100 שנים.
בשנת 1998 החליטה ממשלת ישראל להוסיף ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל את הנצחת נפגעי פעולות האיבה, והוא מכונה מאז "יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה"[1]. בשיקומם של נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם עוסק המוסד לביטוח לאומי, והוא עוסק גם בהנצחתם של חללי פעולות האיבה. הטקס הממלכתי הרשמי להנצחת נפגעי פעולות האיבה מתקיים ברחבת אנדרטת חללי פעולות האיבה בהר הרצל בירושלים.
לקראת יום הזיכרון ה'תשפ"ד (2024) פירסם המוסד לביטוח לאומי שמספר האזרחים שנרצחו בפעולות איבה משנת 1851 (הקמת היישוב היהודי בארץ ישראל) עמד על 5,100 (מספר החללים מקום המדינה היה 4,070). מתוכם: 782 ילדים ובני נוער עד גיל 18. כמו כן, 203 אזרחים זרים נרצחו במסגרת פעולות טרור לאורך השנים.[2]
הגדרה
בסעיף 1 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה מוגדרת "פעולת איבה" המזכה את נפגעיה בתגמולים:
(1) פגיעה מפעולות איבה של כוחות צבאיים או צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל, מפעולות איבה של ארגון עוין לישראל או מפעולות איבה שבוצעו תוך סיוע לאחד מאלה, בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם מטרותיהם ובלבד שאם פעולות האיבה כאמור אירעו מחוץ לישראל או לאזור – מטרתן הייתה פגיעה בישראל (לכולם ייקרא להלן – כוחות אויב);
(2) פגיעה בשגגה מידי אדם עקב פעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה בשגגה בנסיבות שהיה בהן מקום לחשש סביר כי תבוצע פעולת איבה כאמור;
(3) פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה מנשק שהיה מיועד נגד פעולה כאמור אף אם לא הופעל, למעט פגיעה שנפגע בה אדם בגיל 18 ומעלה כשהוא מבצע פשע או עבירה אחרת שיש בה זדון או רשלנות פושעת;
(4) פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי;
(5) פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, אשר נעשה בידי ארגון טרוריסטי שעליו הכריזה הממשלה לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948, למעט ארגון שהוא כוחות אויב, או שהוא נעשה בשליחותו או מטעמו של ארגון כאמור.
"נפגע איבה" מוגדר בחוק זה כמי שנפגע פגיעת איבה והוא אחד מאלה:
(1) תושב ישראל, בין שנפגע בישראל ובין מחוצה לה;
(1א) אזרח ישראלי, שנפגע בישראל או באזור;
(1ב) אזרח ישראלי, שנפגע מחוץ לישראל או לאזור, בטרם חלפה שנה מהמועד שבו חדל להיות תושב ישראל;
(2) מי שנכנס לישראל על פי אשרה או רישיון שניתנו לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, לרבות מי שנכנס לישראל והוא פטור מהצורך באשרה או ברישיון לפי סעיף 17(א) לחוק האמור, או מי שנכנס לישראל לפי אחד הצווים של שר הפנים מכוח סעיף 17 לחוק האמור שפורטו בתקנות לפי חוק זה – והכל אם הפגיעה הייתה בישראל או בשטח אחר שקבע שר הביטחון בצו לעניין זה לגבי כל סוגי הנכנסים לישראל או לגבי חלק מהם.
בהתאם לכך, נפגע פעולות איבה מוגדר בעיקרו כישראלי שנפגע באופן ישיר מפעולת איבה שבוצעה בישראל או בחו"ל, ובתנאי שמעשה האיבה נעשה על רקע הסכסוך הישראלי-ערבי או הסכסוך הישראלי-פלסטיני, או שפעולת האיבה בוצעה על ידי ארגון טרור. לכלל זה חריגים רבים, לדוגמה תיירים, עובדים זרים או פלסטינים בעלי היתר עבודה שנפגעו בפעולות טרור בישראל, עובדי מספר חברות ישראליות בחו"ל שאינם ישראלים ועוד. כן נכללים בקבוצת נפגעי פעולות האיבה גם מספר אזרחים שנפגעו מפיצוץ נפלי תחמושת.[3] ב־2014, נרצח מוחמד אבו ח'דיר בפעולת טרור יהודי והוכר כחלל פעולות איבה.[4]
זכאות לתגמולים
נפגעי פעולות איבה זכאים לתגמולים מכח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970. בחוק זה, המאפיין העיקרי של פגיעת איבה הוא "פגיעה מפעולות איבה של כוחות צבאיים או צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל, מפעולות איבה של ארגון עוין לישראל או מפעולות איבה שבוצעו תוך סיוע לאחד מאלה, בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם מטרותיהם".
נפגע פגיעת איבה הזכאי לפיצויים הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל, לרבות תושב ישראל בשטחי יש"ע, בין שנפגע בישראל ובין מחוצה לה, וכן אזרחי מדינות זרות שנכנסו לישראל כדין ונפגעו בה בפעולת איבה. חיילי צה"ל או אנשי כוחות ביטחון שנפגעו בפעולת איבה נחשבים כחללי מערכות ישראל ולא כנפגעי פעולות איבה.
חישוב הזכאות נעשה, בדומה לדיני הנזיקין, לפי אחוזי נכות שייקבעו לו בועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי. כמו כן, נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם זכאים להטבות שונות מלבד פיצויים על נזקי גוף, דוגמת סיוע באחזקת דירה ובהוצאות שונות, למשל הנחה בתעריפי חשמל.
נוהל חבצלת פיגועים
 |
ראו גם – נוהל חבצלת |
בחוזר מנכ"ל משרד הפנים לשנת 2007, פורסם נוהל חבצלת פיגועים, שמגדיר את חלוקת האחריות בין גופי הממשלה, לאחר מותו של אזרח עקב פעולות איבה. לפי הנוהל, משטרת ישראל אחראית לקבוע האם מדובר באירוע חבלני, ולאחר זיהוי הנפגע, היא מוסרת את פרטיו למזכיר הממשלה, מנהל האוכלוסין, הביטוח הלאומי, והרשות המקומית בה התגורר.
נציגי הרשות המקומית מאתרים את בני משפחתו הקרובים של הנפגע, ובמשלחת רשמית הכוללת איש דת (מדתו של הנפגע), קצין משטרה, ליווי רפואי ועובד סוציאלי, הם מוסרים את דבר מותו. רק לאחר מסירת ההודעה לבני משפחת הנפגע, משטרת ישראל מאשרת לכלי התקשורת לפרסם את זהותו. המשלחת אחראית על התיאום עם בני המשפחה בנוגע לסדרי הלוויה ומשתתפיה, שמאורגנת באחריות הרשות המקומית, במימון הביטוח הלאומי, ובסיועה של משטרת ישראל.[5]
הנוהל מכיל מספר נספחים ובהם התייחסות לפיגועים מחוץ לישראל, או לנפגעים שאינם אזרחים.[5]
ארגוני נפגעי פעולות איבה
נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם מאוגדים בארגונים אחדים:
- ארגון נפגעי פעולות איבה
- אלמגור - ארגון נפגעי טרור (פעל בשנים 2020-1986)
- משפחה אחת
- ארגון נפגעי טרור ואיבה בישראל (פעל בשנים 1994–2019)
הנצחת חללי פעולות האיבה
המוסד לביטוח לאומי הקים אתר אינטרנט, "לעד",[6] שבו מובאים סיפור חייהם ומותם של יותר מ-4,000 אזרחים שנספו בפעולות איבה מאז שנת 1851.[7]
באתרי פיגועים רבים הוקמו אנדרטאות להנצחת חללי פיגועים אלה. בירושלים קבעה עיריית ירושלים לוח זיכרון עם שמות החללים בכל מקום בעיר שבו היה פיגוע קטלני. בערים אחרות, מוצגת רשימת בני העיר שנרצחו בפעולות איבה בסמוך לרשימת בני העיר שהם חללי מערכות ישראל.
טקס אזכרה ממלכתי
החל מ־1998, לאחר החלטת ממשלת ישראל על הוספת הנצחת חללי פעולות איבה ביום הזיכרון, נערך מדי שנה ביום זה בשעה 13:00 טקס אזכרה ממלכתי לחללי פעולות האיבה, באנדרטת חללי פעולות האיבה שבהר הרצל בירושלים.
החל משנת 2010 ניתנת לקרובי משפחתם (הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות) של חללי פעולות איבה הרשאה להיעדר מעבודתם בתשלום ביום הזיכרון.
ראו גם
לקריאה נוספת
- "ובדמם הבוקר יעלה", זיכרון והנצחה בישראל, גיליון 171-172, בכתב העת אריאל, הוצאת ספרים אריאל, ירושלים, תשס"ו - 2005.
גלריית תמונות
|
קישורים חיצוניים
- נפגעי פעולות איבה, באתר המוסד לביטוח לאומי
- נפגעי פעולות איבה, באתר כל זכות
- אתר לעד לזכר האזרחים נפגעי פעולות איבה רשימת נפגעי פעולות איבה, תמונותיהם וסיפור חייהם. אתר רשמי באחריותו של המוסד לביטוח לאומי
- חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970, באתר "נבו"
- תקנות שהותקנו מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, באתר המוסד לביטוח לאומי
- כרמי בוסתנאי, זכויותיהם של נפגעי פעולות איבה באתר Lawguide - מדריך מידע משפטי בישראל. 22 באוקטובר 2015
- ארגון נפגעי פעולות איבה - עדכוני זכויות, הארגון היציג במדינת ישראל
הערות שוליים
- ^ יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, באתר edu.gov.il
- ^ 5,100 אזרחים נרצחו בפעולות טרור, 834 מתוכם השנה
- ^ לדוגמה חמישה ילדים שנהרגו בהתפוצצות רימון בקריית מוצקין ב־21 במאי 1949, וחמישה בדואים שנהרגו ממוקש ב־24.2.1983 בשטח אש בסמוך לצאלים
- ^ מחמד אבו חדיר, אתר ההנצחה לחללי פעולות איבה
- ^ 5.0 5.1 חוזר מנכ"ל, נוהל ”חבצלת פיגועים“, משרד הפנים, 2007;
גרסה מ־2023, באתר web.archive.org, 2023-04-07 - ^ אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ^ על אודות האתר, באתר לעד
38631796נפגע פעולת איבה