נון-קונפורמיזם
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
נוֹן-קוֹנְפוֹרְמִיזְם (על פי האקדמיה ללשון העברית: אִי-תַּלְמָנוּת) היא התנהגות המנוגדת להתנהגות הקונפורמית, שבה אדם מתאים את עצמו ואת עמדותיו לנורמות מוסכמות בחברה מסוימת. כלומר, נון-קונפורמיזם היא התנהגות שבה אדם "הולך נגד הזרם" ולא מוכן להיכנע ללחץ חברתי או לנורמות ומסורות חברתיות.
לנוֹן-קוֹנְפוֹרְמִיזְם תפקיד חשוב במניעת התבססות שלטון סמכותני (פאשיסטי, מיליטריסטי) או יחידני (רודני, דיקטטורי). הנאציזם לדוגמה, בנה את כוחו על בסיס הקונפורמיזם בקרב העם, בעוד הנון-קונפורמיזם היווה התנגדות לאותו משטר.
דוגמאות לנון-קונפורמיזם בחיי היומיום: לבוש בשונה מהסביבה, מהנורמות המגדריות או מהאופנה. הצבעה בבחירות למפלגות או דמויות ציבוריות בשונה מהנהוג בסביבה הקרובה או בקרב כלל המצביעים. בחירת מזון בשונה מהסביבה ומהמסורות.
ישנם שני סוגים של התנהגויות נון-קונפורמיסטיות: התנהגות נונקונפורמיסטית והתנהגות אנטי-קונפורמיסטית.
נון-קונפורמיזם, כמו אנטי-קונפורמיזם, היא גישה שבה היחיד מתנגד להיכנע ללחץ חברתי מצד הקבוצה. אך לשתי הגישות סיבות שונות להתנגדותם לדעת הקבוצה:
האנטי-קונפורמיסט מתנגד לדעת הקבוצה בשל רצונו להיות שונה ממנה באופן עקרוני וטבעי. הנון-קונפורמיסט מתנגד לדעת הקבוצה בשל נאמנותו לדעתו ולהשקפותיו. בשל התנהגות זו עשוי הנון קונפורמיסט להשפיע על דעת הקבוצה ולגרום לחלק מחבריה ללכת בעקבותיו.
קיימים כמה מצבים שבהם ישפיע הנון-קונפורמיסט על הקבוצה:
- כאשר הקבוצה מייחסת לו סיבה פנימית, כלומר, כאשר הקבוצה מאמינה שהדעה של המיעוט נובעת מסיבה פנימית אמיתית.
- כאשר האדם נשען על עצמו ויש לו ביטחון עצמי, ביטחונו העצמי עשוי לעשות רושם על הרוב ובכך לגרור אותם אחריו.
- כאשר מתקיים "עקרון ההגברה", כאשר הוא מביע אנטי, למרות שהוא יכול להפסיד הרבה, סימן שיש אמת והיגיון בתפיסתו.
