נפאל בהאסה
| מדינות | נפאל, בהוטן, הודו |
|---|---|
| אזורים | מרכז אסיה |
| דוברים | כמיליון |
| שפת אם | כמיליון |
| משפחה |
|
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
נפאל בהאסה או נווארית (नेपाल भाषा) היא שפה המדוברת בפי כמיליון איש בנפאל. היא שייכת למשפחת הסינו-טיבטיות, ובתוכה היא מסווגת לענף השפות הטיבטו-בורמניות. דוברי השפה הם נווארים. משמעות השם נפאל בהאסה היא השפה של נפאל, אף כי כיום היא אינה נחשבת שפה רשמית (השפה הרשמית בנפאל היא נפאלית שהיא שפה הודו-אירופית). מקור השם הוא בתקופה בה השם נפאל התייחס לעמק קטמנדו בלבד, והנווארים דוברי השפה היו הקבוצה השלטת. נפאל בהאסה נכתבת באלפבית דוונאגרי, וזוהי השפה הסינו-טיבטית היחידה הנכתבת באלפבית הזה.
על-פי מפקד שנערך בנפאל ב-1991 מונים דוברי נפאל בהאסה כמיליון בני אדם. דוברי השפה יושבים באזורים שונים של נפאל, בין היתר בעמק קטמנדו. על-פי הערכות יש גם כמה אלפי דוברים מחוץ לנפאל: בכמה מחוזות של הודו, בבהוטן ובטיבט.
כתב
לאורך ההיסטוריה נכתבה נפאל בהאסה בכמה שיטות כתב, כולן מבוססות על האלפבית הבראהמי. כיום שיטת הכתיבה המקובלת היא באמצעות האלפבית הדוונאגרי המשמש גם לכתיבת סנסקריט, הינדית ונפאלית. בנוסף נהוג גם כתב פרצ'אליט הדומה מאד לכתב הדוונאגרי. שיטת כתיבה באמצעות האלפבית הרנג'אני הייתה נפוצה בתקופות קדומות.
מילים וביטויים נפוצים
| עברית | כתיב מסורתי (דוונאגרי) | תעתיק לאותיות לטיניות |
|---|---|---|
| שלום | ज्वजलपा | Jwajalapa |
| מה שמך? | छिगु नां छु खः ? | Chhigu naa chhu kha? |
| שמי ___ | जिगु नां ___ ख: | Jigu naa___ kha |
| שנה טובה | न्हूदँया भितुना | Nhugu dan yaa bhintunaa |
| אמא | मां | Maa |
| אבא | अबु | Abu |
| סבתא | अजी | Ajee |
| סבא | अजा | Ajaa |
| חבר | पासा | Paasaa |
| ארגון | गुठी | Guthi |
| בית | छें | Chhen |
| אדם | मनु | Manu |
| תרופה | वास | Waasa |
| חדשות | बुखं | Bukhan |
| ריקוד | प्याखं | Pyakhan |
| במה | दबली | Dabalee |
| ארמון | लायकू | Layaku |
| משרד | ज्यास | Jyaasa |
| חנות | पसल | Pasa/Pasal |
| חצר | चूक | Chooka |
| מוח | न्ह्यपु | Nhepu |
| לב | नुगः | Nugah |
| מים | लः / ना | Lah / Naa |
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
21142313נפאל בהאסה