נאווית המלחות
 נאווית המלחות
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | מקריני סנפיר |
| סדרה: | גמבוזאים |
| משפחה: | נאוויתיים |
| סוג: | נאווית |
| מין: | נאווית המלחות |
| שם מדעי | |
 Aphanius dispar
| |
נאווית המלחות (שם מדעי: Aphanius dispar), דג קטן (5–7 ס"מ) ממשפחת הנאוויתיים, שחי במים רדודים ומאכלס את מקורות המים הסמוכים לחוף הים התיכון, לאורך חופי ארץ ישראל. אוכלוסיות של נאווית המלחות נמצאות כמעט בכל ארצות המזרח התיכון (חצי האי ערב, מצרים ועיראק). הדג מצטיין בעמידות יוצאת דופן לטמפרטורות קיצוניות (eurythermal) ולטווח רחב של מליחויות (euryhaline), החל במים מתוקים וכלה במליחות הגבוהה ב-50% ממי ים (56 ppt).
בנחלים ובמעיינות שממערב ומדרום לים המלח, מעינות-צוקים (עין-פשחה) שבצפון ועד נאות-הכיכר בדרום יש אוכלוסייה של הנאווית[1].
קיים הבדל ברור בין הזכרים לנקבות (sexual dimorphism); הזכרים קטנים וצבעוניים יותר מן הנקבות. נאווית המלחות אינה תוקפנית כמו הנאווית הכחולה הקרובה לה סיסטמטית ומאוד דומה לה. השנייה הרבה יותר צבעונית, אך בגלל תוקפנותה הרבה הנובעת מטריטוריאליות חזקה, היא אינה יכולה לשמש כדג אקווריום.
תזונה
הנאווית היא אוכלת-כל (omnivorous) והיא ניזונה מסרטנים זעירים (כמו דפניות וציקלופסים). מזון מועדף עליה הן זחלי יתושים ורקבובית.
רבייה
בטבע, עונת הרבייה הארוכה של הנאווית מתחילה בסוף פברואר ומסתיימת בסוף ספטמבר. הנאוויות מטילות בזוגות והנקבה מסוגלת להטיל כל 3–5 שבועות. הביצים דביקות ונאחזות בעשבים עד לבקיעה. מחקרים שנעשו על ידי Frenkel & Goren בין השנים 1997–2000 בחנו את השפעת הפוטופריודה, הטמפרטורה, המליחות ורמת ההאבסה על התפתחות הנאוויות ויכולת ההתרבות שלהן בתנאי השבי. לפי החוקרים נאווית עמידה ביותר בתנאים הסביבתיים הבאים:
- טמפרטורה – הנאווית מסוגלת לשרוד בטמפרטורות הקרובות ל-10°C התפתחות אברי הרבייה הפנימיים (שחלות ואשכים) מתחילה ב-18°C ומגיעה לשיאה (לייצור ביצים ותאי זרע פעילים ולהטלה) בטמפרטורות גבוהות של 27-35°C. הטלות טובות מתקבלות בטמפרטורה של 25°C ומעלה.
- מליחות – הנאווית עמידה בטווחי מליחות רחבים, החל מ-0 ppt וכלה במליחות שהיא 150% ממליחות מי הים (56 ppt). לא נמצאו הבדלים מובהקים בהתפתחות הגונדות בדגים שהוחזקו במליחויות גבוהות ונמוכות, כלומר, הגונדות התפתחו במידה שווה במליחות גבוהה ונמוכה והדגים הטילו בכל מקרה.
- פוטופריודה – בבדיקת השפעת הפוטופריודה על הטלות דגים נמצא שהפוטופריודה המתאימה ביותר להטלות רצופות היא של 14L/10D. צמצום שעות האור אינה מאטה את התפתחות השחלות אך מקטינה הימצאות ביצים בשלות בשחלה.
לקריאה נוספת
- Frenkel. V. and Goren, M., 1997. Some environmental factors affecting the reproduction of Aphanius dispar (Rüppel, 1828). Hydrobiologia, 347:197-207.
- Frenkel. V. and Goren, M., 2000. Factors affecting growth of killifish. Aphanius dispar, a potential biological control of mosquitoes. Aquaculture, 184:255-265.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
26617892נאווית המלחות