משטרת היישובים העבריים

קובץ:Ghaffir.jpg

נוטר "גפיר" בדרגת רב"ט במשטרת היישובים. קיבוץ מעלה-החמישה שנת 1942. סמל כובע של גפיר.

קובץ:Ghaffir force Kfar Saba 1933.jpg

גֶפירים בכפר סבא, 1933

משטרת היישובים העבריים (Jewish Settlement Police) הייתה כוח משטרה יהודי חוקי שפעל בחסות הבריטים בתקופת המנדט, והיה חלק ממערך הנוטרות בארץ ישראל.

ערך מורחב – נוטרות

היסטוריה

בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט נרצחו מאות יהודים ברחבי הארץ. דבר זה היה הזרז להקמת משטרת היישובים העבריים שהוקמה בשנת 1936. כוח משטרתי זה הוקם בחסות שלטון המנדט הבריטי, כגוף חוקי להגנת היישובים העבריים מפני התקפות הערבים, כחלק מכוחות השמירה. הבריטים נענו בכך לדרישת הסוכנות היהודית, לאפשר שימוש בנשק חוקי להגנת היישוב היהודי.

אנשי הכוח נחשבו כ"שוטרים מוספים", דהיינו אנשי כוח עזר משטרתי, בהתאם לסמכות שהייתה נתונה למפקדי המשטרה הבריטית לגייס במידת הצורך שוטרי עזר. למתנדבים למשטרת היישובים ניתן הכינוי "נוטרים" או "גאפירים". המונח גאפיר (Ghaffir) מקורו במילה הערבית ח'פיר (خفير) שפירושה שומר. הבריטים הביאו מונח זה ממצרים שם הוקם כח של שוטרים מקומיים, גפירים, בסוף המאה ה-19.

בארץ ידעו במפקדת ההגנה את מקור השם גאפיר ועשו מאמצים למחוק את השם גאפיר מהסמל. לבסוף נענו הבריטים והשם הזה הורד מהמדים של משטרת היישובים. הוא נשאר רק על מדי השוטרים המוספים ששמם הרשמי היה גאפיר.

ארגון וניהול

כל מגויסי משטרת היישובים העבריים היו כפופים לארגון ההגנה וגויסו דרכו. המשכורת, הנשק והמדים ניתנו לנוטרים על ידי השלטונות בריטים. בחודש מאי 1936 גויסו עשרות הנוטרים הראשונים ונשלחו להגנת היישובים בעמק הירדן ובעמק יזרעאל, כשהם מצוידים בנשק מיושן וחובשים כובע אופייני לימי השלטון העות'מאני שנקרא "קולפאק".

במהלך המאורעות גדל מספרם והגיע בשנת 1937 ל-15,000 איש בעשרה גדודים אזוריים. ניתנו להם מדים נאים ונשק טוב, והם הורשו לצאת מתחום היישובים גם לשדות ולמטעים. הקולפאק הטורקי הוחלף לכובע אוסטרלי רחב שוליים. הכובעים האלה היו בעלי קיפול מצד שמאל. קיפול זה נועד לאפשר נשיאת רובה על כתף שמאל בצעידה ארוכה. בדרך כלל על השוליים השמאליים של הכובע היה משולש שציין את האזור אליו השתייכו הנוטרים. לכל אזור היה משולש בצבע שונה. 1) ירושלים- כחול כהה. 2) דרום - לבן. 3) שרון- כתום. 4) עמק חפר- אדום. 5) כרמל- ירוק. 6) זבולון- צהוב. 7) יזרעאל- סגול. 8) גלבוע- שחור. 9) ירדן- תכלת. 10) גליל עליון- חום.

הקמת משטרת היישובים הייתה גורם מכריע לשינוי לטובה במצבו הביטחוני של היישוב במהלך המאורעות. פורמלית היו הנוטרים תחת פיקוד בריטי, אך בפועל פעלו תחת פיקוד ארגון "ההגנה".

בשנת 1938 איבטחו הנוטרים את העלייה לחניתה. באירוע זה צולמה התמונה המפורסמת של יצחק שדה החובק שני סמלים צעירים מכוח הנוטרים משה דיין מימינו ויגאל אלון משמאלו, כשהם במדים, נשקיהם בידם ולראשם כובע הקולפאק; תמונה שעל גבה כתב חיים ויצמן את המלים הנבואיות: "המטה הכללי".

המטה הכללי של חיים ויצמן - יצחק שדה עם הנוטרים יגאל אלון ומשה דיין בעליה לחניתה, 1938.

במסגרת משטרת היישובים פעלו יחידות מיוחדות: נוטרי הרכבת, נוטרי שדות התעופה, נוטרי "גדר הצפון", נוטרי משמר החופים והמשמר הנע. בשנת 1939 כללה משטרת היישובים 22,000 איש. משטרת היישובים המשיכה לפעול עד לסיום המנדט הבריטי, אם כי מספר השוטרים היהודים ירד בהרבה, עד לכ - 1,800.

לקריאה נוספת

• גרשון ריבלין (עורך), לאש ולמגן, תולדות הנוטרות העברית, הוצאת מערכות, 1962.

קישורים חיצוניים

• מדי הנוטרים באתר היסטורמה.