רבי משה שוהם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף משה שוהם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי מֹשֶׁה שׁוֹהַם מִדּוּלִינָה (בסביבות ה'ת"קכ"א בתשרי ה'תק"פ, אוקטובר 1819 (בערך)). היה רב, מקובל וצדיק חסידי, תלמידם של הבעל שם טוב ושל המגיד מזלוטשוב.

ביוגרפיה

נולד לרבי דן מבראד, תלמיד הבעל שם טוב. על פי המסורת נולד מברכתו של הבעל שם טוב לאביו שהיה חשוך בנים. בילדותו התחנך בבית הבעש"ט ואחרי פטירתו נסע אל רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ומאוחר יותר אף השתדך עמו. לאחר נישואיו התמנה לרב בדולינה.

חיבר שלשה ספרים: "דברי משה" על התורה, "שרף פרי עץ חיים" בענייני קבלה, "אמרי שהם" על מסכתות כתובות, קידושין ובבא מציעא.

נפטר בכ"א בתשרי ה'תק"פ או ה'תקפ"א[1], ויש המאחרים לשנת תקצ"ב[2].

ילדיו היו: רבי שמואל, מדפיס ספרי אביו; רבי דן; רבי ישראל, אב בית דין וורצקי; חתנו רבי יצחק מראדוויל בן המגיד מזלוטשוב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך נראה מהסכמת ממלא מקומו בדולינה, רבי דוד ב"ר מנחם מנדל כ"ץ, מתאריך י"א באייר תקפ"א, על הספר "בית הלוי", בו הוא כותב שנתמנה לרב כחצי שנה קודם לכן.
  2. ^ מליצי אש, חלק ג', עמ' 89, אות תרט"ו
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0