מארס גלובל סרוויור
 | |
| המחשת אמן של MGS במאדים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | נאס"א |
| תאריך שיגור | 7 בנובמבר 1996 |
| משגר | דלתא 2 |
| Mars Global Surveyor | |
| משימה | |
| סוג משימה | מקפת |
| לוויין של | מאדים |
| תאריך כניסה למסלול | 12 בספטמבר 1997 |
| נטייה | 93° |
| אפואפסיד | 17,836 ק"מ |
| פריאפסיד | 171.4 ק"מ |
| זמן הקפה | 11.64 שעות |
| משך המשימה | 1 באפריל 1999 - 2 בנובמבר 2006 (7 שנים, 7 חודשים ויום) |
| מידע טכני | |
| משקל | 1,030.5 ק"ג |
| כוח | 980 ואט |
המארס גלובל סרוויור (באנגלית: Mars Global Surveyor או בקיצור MGS) היא חללית רובוטית אמריקנית שפותחה עבור נאס"א על ידי המעבדה להנעה סילונית ושוגרה בנובמבר 1996. החללית בישרה את חזרתה של ארצות הברית לחקר מאדים אחרי 10 שנים שבהן לא שיגרה אף משימה אל מאדים. החללית השלימה את משימתה הראשית בינואר 2001 והייתה במהלך הרחבת המשימה השלישית שלה, כאשר ב-2 בנובמבר 2006 הפסיקה להגיב לפקודות שקיבלה מכדור הארץ. מאות שהתקבל שלושה ימים לאחר מכן התברר כי החללית הכניסה את עצמה ל"safe mode". כל הניסיונות ליצור קשר מחדש עם החללית ולפתור את התקלה לא צלחו ובינואר 2007 הודיעה נאס"א על סיומה הרשמי של המשימה.
מבנה החללית
החללית, שנבנתה על ידי לוקהיד מרטין, מורכבת מ"קופסה" בצורת משולש עם לוחות סולאריים דמויי כנפיים. בשעת השיגור החללית שקלה 1,060 ק"ג. רוב משקלה של החללית נמצא בקופסה המשולשת שהיא למעשה מרכז החללית. קופסה זו מורכבת משתי קופסאות משולשות קטנות יותר המחוברות אחת לשנייה. קופסה אחת היא מודול הציוד ושם נמצאים המרכיבים האלקטרונים, מדעיים ומחשב החללית והקופסה השנייה היא מודול ההנעה ושם נמצאים המנועים הרקטיים והדלק של החללית.
על המארס גלובל סרוויור ישנם חמישה כלים מדעיים:[1]
- MOC - מצלמה
- MOLA - מד גובה (באמצעות לייזר)
- TES - ספקטרומטר פליטה תרמית
- MAG/ER - מגנטומטר ואלקטרון רפלקטומטר
- USO/RS - מתנד למדידות דופלר
- MR - קולט אותות
מצלמת ה-MOC שלחה לכדור הארץ יותר מ-240,000 תמונות מספטמבר 1997 עד לנובמבר 2006.
מהלך המשימה
ה-MGS שוגרה מנמל החלל קייפ קנוורל ב-7 בנובמבר 1996 על גבי משגר דלתא 2. החללית עברה מרחק של קרוב ל-750 מיליון ק"מ במשך 300 ימים ונכנסה למסלול סביב מאדים ב-12 בספטמבר 1997. כשהגיעה אל מאדים הופעלו מנועי החללית למשך 22 דקות שהאטו אותה, ואפשרו לכוח המשיכה של מאדים להכניסה למסלול סביבו. החללית נכנסה למסלול אליפטי גבוה סביב מאדים עם פריאפסיד של 262 ק"מ, אפואפסיד של 54,026 ק"מ ו-45 שעות להקפה.
לאחר הכניסה למסלול ביצעה החללית מספר תמרונים שהכניסו אותה למסלול נמוך יותר בעל פריאפסיד של 110 ק"מ. ככל שהתקרבה החללית אל מאדים היא הואטה מעט בגלל החיכוך עם האטמוספירה (אירוברייק). צפיפות האטמוספירה של מאדים בגבהים אלו היא נמוכה מאד ולא מהווה סיכון לחללית.
ב-11 באוקטובר ביצע צוות הטיסה של החללית על כדור הארץ תמרון נוסף שהוציא את הפריאפסיד אל מחוץ לאטמוספירת מאדים מפני שלחץ האוויר במאדים גרם לפגיעה קלה בפאנלים הסולאריים של החללית שכבר נפגעו מעט בשיגור. תמרון נוסף בוצע ב-7 בנובמבר.
בין מאי לנובמבר 1998 התמרונים הופסקו כי היו עלולים להכניס את החללית למצב שבו היא לא תקבל יותר מספיק אור השמש, שהיה דרוש לה לשם הפקת אנרגיה חשמלית. במקום זאת התקופה נוצלה לקבלת מידע רב ככל האפשר מהחללית. מידע התקבל מהחללית בין 2 ל-4 פעמים כל יום. התמרונים חודשו בנובמבר 1998 ונמשכו עד למרץ.
תוצאות המשימה המרכזית
אחרי ניתוח מאות תמונות באיכות גבוהה שנשלחו מה-MGS, קבוצת החוקרים שחקרה את התצלומים גילו כי מזג האוויר והרוחות על מאדים יוצרים שינויים בתוואי השטח ובמיוחד דיונות חול דומות מאד למספר מדבריות בכדור הארץ.
תוצאות מהמשימה המרכזית (1996-2001) פורסמו במחקר גיאופיזי על ידי מ. מלין וק. אדג'ט[2]. חלק מהגילויים מהמשימה הם:
- נמצא כי לכוכב יש קרום בעובי של כ-10 ק"מ
- חצי הכדור הצפוני מלא במכתשים בדיוק כמו החצי הדרומי אבל מכתשיו קבורים
- צורות נוף רבות, במיוחד מכתשים, נקברו, ונחשפו מחדש
- מאות ערוצים התגלו על מאדים, ערוצים שנוצרו על ידי מים זורמים, ייתכן שאפילו בתקופות האחרונות
- אזורים נרחבים ממאדים מכוסים על ידי שכבה שמכסה הכל למעט את מדרונות ההרים. השכבה לעיתים חלקה ולעיתים מצולקת, יש מאמינים כי הצלקות נוצרו בעקבות בריחת מים בתהליך האצלה (קרח שהופך ישר לאדים ללא הגעה למצב נוזלי)
- מספר אזורים מכוסים בהמטיט שיכול להיות שהגיעו למקומם על ידי זרימת מים בעבר
- פסים אפלים על מאדים התגלו להיות תוצאה של סופות אבק ששינו את מצבם תוך לפעמים חודש אחד בלבד
- שרידי כיפת הקוטב הדרומי של מאדים נמצאו דומים לגבינה שווייצרית. הבורות בקוטב הם בעומק של מטרים ספורים בלבד שמעמיקים עם הזמן, דבר היכול להעיד על התחממות של מאדים
- ספקטרומט הפליטה התרמית גילה שכמעט כל מאדים מכוסה באבנים וולקניות
- מאות סלעים ענקיים נמצאו במספר אזורים. דבר זה מעיד כי קיימים על מאדים חומרים שלא מתפרקים בקלות אפילו לא כשהם מתדרדרים במדרונות ההרים.
- אלפי פסים שחורים נצפו על מדרונות ההרים. רוב המדענים מאמינים כי הם תוצאה של סופות אבק אבל יש מאמינים כי הפסים נוצרו כתוצאה מזרימת מים.
איבוד הקשר
ב-2 בנובמבר 2006 נאס"א איבדה קשר עם החללית אחרי מתן פקודה לחללית לשנות את מצב הפאנלים הסולאריים. מספר ימים חלפו ואז התקבלה הודעה מהחללית שדיווחה כי היא נכנסה לSafe Mode והיא מחכה להוראות נוספות.
ב-20 בנובמבר 2006 החללית MRO ניסתה לצלם את ה-MGS כדי לראות אם הוא עדיין פעיל אך הניסיון כשל. ב-21-22 בנובמבר 2006 ה-MGS כשל להעביר תשדורת אל הרובר אופרטוניטי (מארס רובר). נאס"א הודיעה ב-13 באפריל 2007 כי החללית אבדה בעקבות פגם במידע שהועבר לחללית.
החללית תוכננה כך שתקיף את מאדים במשך שנת מאדים אחת (כשני שנות ארץ) אבל המשימה נמשכה פי שלושה מהמתוכנן.
מרכז תקשורת לתוכנית MER
מארס גלובל סרוויור שימש כמרכז תקשורת בין כדור הארץ לרוברים ספיריט ואופרטוניטי שנשלחו במסגרת תוכנית מארס רובר (MER). חלקים מ-MGS תוכננו להישאר פעילים עד לפחות ספטמבר 2008 כדי לסייע בהתקשרות עם הרוברים.
ציוני דרך
- 7 בנובמבר 1996 - שיגור מקייפ קנוורל
- 11 בספטמבר 1997 - הגעה למאדים וכניסה למסלול
- 1 באפריל 1999 - שלב המיפוי המרכזי של מאדים החל
- 1 בפברואר 2001 - תחילת משימת ההרחבה הראשונה
- 1 בפברואר 2002 - תחילת משימת ההרחבה השנייה
- 1 בינואר 2003 - תחילת תפקוד החללית כתחנת תקשורת בין כדור הארץ לרוברים על מאדים
- 30 במרץ 2004 - MGS מצלמת את הרובר אופרטוניטי
- אפריל 2005 - MGS הפכה להיות החללית הראשונה שצילמה חללית אחרת המקיפה פלנטה אחרת (חוץ מכדור הארץ) כשצילמה 2 תמונות של מארס אודיסיי 2001 ותמונה אחת של מארס אקספרס
- 1 באוקטובר 2006 - משימת הרחבה נוספת לחללית למשך שנתיים
- 2 בנובמבר 2006 - התקשורת עם החללית אובדת
- 5 בנובמבר 2006 - אותות מתקבלים מהחללית כי היא במצב Safe Mode
- 21 בנובמבר 2006 - נאס"א מודיעה כי ככל הנראה החללית סיימה את חייה
- 13 באפריל 2007 - נאס"א מודיעה רשמית על סיום המשימה
ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מארס גלובל סרוויור |
קישורים חיצוניים
- MGS באתר JPL (באנגלית)
- פרופיל המשימה באתר נאס"א (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ סקירה של משימת מארס גלובל סרוויור (PDF)
- ^ Malin, M. and K. Edgett. 2001. The Mars Global Surveyor Mars Orbiter Camera: Interplanetary Cruise through Primary Mission: 106. 23429-23570Journal of Geophysical Research
| משימות לחקר מאדים | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יעפים |
|
| |||||||
| מקפות |
| ||||||||
| נחתות |
| ||||||||
| רוברים |
| ||||||||
| ראו גם | משימות מאוישות למאדים • חקר מאדים | ||||||||