מעשה מרכבה

מעשה המרכבה^[1] הוא התיאור של מראה כבוד ה' עם מלאכי מעלה, בדרך משל כדמות מלך היושב בכסא על מרכבה, המובא בספר יחזקאל, בשל עומקו וסודותיו הטמירים של הנושא הטילו חז"ל הגבלות על לימודו ועל דרשתו ברבים.

התיאור המובא בספר יחזקאל

התיאור המפורט ביותר למעשה המרכבה הוא בפרק א בספר יחזקאל, שם הנביא יחזקאל^[2] מתאר מחזה הכולל רוח סערה, ענן גדול, אש מתלקחת ונגה מסביב, ובתוכם כעין החשמל, ובתוך הנוגה דמות ארבע חיות, שלכל אחת מהם ארבע ראשים, ולכל ראש יש פני אדם (דמותו של יעקב אבינו^[3]), פני אריה, פני שור ופני נשר, ולכל פנים ארבע כנפיים^[4], רגלים ישרות ורגל עגולה, וידיהם כידי אדם, ודמותם כגחלי אש, והחיות הולכות רצוא ושוב, ולכל חיה היה אופן לכל ארבעת פניה, ומראיהם היה שווה ויפה כאבן התרשיש, והיו יכולים להתגלגל לכל רוח מבלי להסתובב, וכשילכו החיות ילכו האופנים עמהם.

מראה כבוד השכינה

הנביא ממשיך לתאר שראה מעל ראשי החיות, דמות של כסא זוהר כאבן ספיר, ועל דמות הכסא ראה הנביא את כבוד ה' יתברך, וכדי לסבר את האוזן אמר שהיה נראה לו כדמות כמראה אדם, (על התיאור שלהלן אסרו חכמים להתבונן^[5]) והמראה האדם היה נראה לנביא כעין "חשמל" שסביבו אש, ובחלקו התחתון מראה אש ונוגה המתחלק לשבעה גוונים סביבו, וכשראה זאת הנביא השתומם מהמראה ונפל על פניו^[6].

בפרק י חזר יחזקאל על מראה מרכבת ה', אך שם מופיעים "כרובים" במקום חיות, בנוסף פני השור הופכים לפני כרוב (תינוק), חז"ל הסבירו כי יחזקאל התפלל על כך כדי שלא להזכיר את חטא העגל, ולכן גם חזר יחזקאל על המראה שלא יחשבו שמרכבה אחרת היא^[7].

בספר ישעיהו^[8] מתאר הנביא את מראה כבוד ה' בקיצור רב^[9], בתלמוד בבלי מובא שכל מה שראה יחזקאל ראה ישעיהו, אלא שישעיהו דמה לבן כרך הרואה את המלך (שרגיל במראה ואינו נרעש), ואילו יחזקאל דמה לבן כפר הרואה את המלך (המפרט את כל הדר הגדולה)^[10] .

קושי הבנת הנושא

בתלמוד בבלי במסכת חגיגה^[11] מובא שאין ללמד את פרטי מעשה המרכבה, שהוא מה שראו יחזקאל וישעיהו^[12], אפילו לתלמיד אחד, אבל אם היה חכם ומבין מדעתו ניתן ללמדו ראשי פרקים והוא יבין השאר לבד, ובעיקר הקפידו חכמים מלדרוש את שני הפסוקים האחרונים שבפרק א שבספר יחזקאל, המדברים בצורת השכינה ומראהו^[13].

בנוסף נחלקו התנאים האם לקרוא בהפטרה את מעשה המרכבה שלא יבאו לשאול ולעיין בנושא^[14], להלכה נפסק שקוראים, וקוראים זאת בהפטרה של יום טוב ראשון של שבועות^[15], שיהיה כעין הקריאה של שבועות, העוסק בגילוי השכינה בהר סיני^[16].

ודברים אלו דברים עמוקים הם עד למאד, ואין כל דעת ודעת ראויה לסבלן

— משנה תורה לרמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק ב', הלכה י"ב

מעלתו וחומרתו של לימוד מעשה המרכבה

חז"ל מספרים שכשדרש רבי אלעזר בן ערך במעשה המרכבה לפני רבי יוחנן בן זכאי, ירדה אש מן השמיים והקיפה אותם וענה מלאך מן השמים שכדבריו הוא מעשה המרכבה, והיו מלאכי השרת מקפצים לפניהם והאילנות אמרו שירה, וכשדרשו במעשה המרכבה רבי יוסף הכהן ורבי שמעון בן נתנאל, רעשה הארץ ונראה הקשת בענן אף שהיה אז קיץ, ויצאה בת קול ואמרה להם 'הרי המקום פנוי לכם והטרקלין מוצע לכם אתם ותלמידיכם מזומנים לכת שלישית', מנגד אומרים חז"ל שהלימוד של מעשה המרכבה דומה לשני שבילים אחד של אש ואחד של שלג ודרך הרבים באמצע, היטה לזה מת באש, היטה לזה מת בשלג, אלא יהלך באמצע. ומספרים חז"ל על אלו שלא היו ראים לכך שחלקם לקו בשחין, וחלקם האש של החשמל שרפתם^[17].

על פי ההלכה, קיים איסור מן התורה לצייר את 'פמליה של מעלה' כדמיות שנראים במראה הנבואה, ובכלל זה לצייר בייחד את ארבעת פני החיות המוזכרות במעשה המרכבה (אדם, אריה, שור/כרוב ונשר), וכן את דמויות השרפים, האופנים. ואל אף שבחלק מהאיסורים יש המקלים בצורה 'שוקעת', הרי שבמראות המרכבה יש שכתבו להחמיר ולאסור את יצירתם בכל אופן – בין אם הם בולטים ובין אם הם שוקעים^[18].

בארכיאולוגיה

במגילות מדבר יהודה שהתגלו במערות קומראן, המתוארכות לתקופה שבין המאה 50 לפנה"ס ל-50 לספירה, נמצאו שתי מגילות המובא בהם קטאים מפרק א בספר יחזקאל העוסק במעשה המרכבה, מגילה (4Q74 (4QEzek^{b</sup המכילה קטעים מפסוקים י' -כ"ד^[19]
ומגילה 11Q4 (11QEzek) עם שרידים מפסוקים ח'–י'.^[20]}

לקריאה נוספת

הקדמת רבי דון יצחק אברבנאל על ספר יחזקאל באתר על התורה
מערכת עוז והדר, מקרא מפורש - יחזקאל א, באתר אוצר החכמה

ראו גם

הערות שוליים

↑ במשנה הנושא מכונה 'מרכבה' סתם, ובגמרא מכונה 'מעשה מרכבה', השם מרכבה נלקח מספר דברי הימים א', פרק כ"ח, פסוק י"ח "...וּלְתַבְנִית הַמֶּרְכָּבָה הַכְּרֻבִים".
↑ כמה פעמים הקב"ה מכנה את יחזקאל 'בן אדם' כדי להזכירו שהוא בן אדם שלא יבוא להתגאות בזה שראה את מראה המרכבה (רש"י על ספר יחזקאל, פרק ב', פסוק א' בפירוש השני)
↑ בראשית רבה, פרשה ס"ח, פסקה י"ב
↑ סך הכל לכל חיה 16 פנים ו64 כנפים, בתלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ג עמוד ב' מובא שהיה אמור להיות שש כנפים כמו השרפים המוזכרים בספר ישעיהו, ומחמת שהמראה היה סמוך לחורבן הבית נגרעו שתי כנפים.
↑ רש"י על ספר יחזקאל, פרק א', פסוק כ"ז
↑ המצודות על ספר יחזקאל, פרק א', פסוק כ"ז
↑ רש"י על ספר יחזקאל, פרק י', פסוק ט'
↑ ספר ישעיהו, פרק ו', פסוק א'
↑ ישעיהו זכר שרפים ולא חיות, שהם מלאכים בדמות אש שורפת (רד"ק על ספר ישעיהו, פרק ו', פסוק ב')
↑ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ג עמוד ב'
↑ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"א עמוד ב'
↑ פירוש רבי עובדיה מברטנורא, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה א' והביא את דעת הרמב"ם שמעשה המרכבה הולך על ידיעת מציאות הא-ל ותאריו, המלאכים והנפש והשכל.
↑ רש"י, מסכת חגיגה, דף י"ג עמוד א', דה' הן הן
↑ פירוש רבי עובדיה מברטנורא, מסכת מגילה, פרק ד', משנה י'
↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תצ"ד, סעיף א'
↑ רש"י, מסכת מגילה, דף ל"א עמוד א'
↑ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ג ,
שגיאות פרמטריות בתבנית:בבלי
'ללא: ספר' אינו ערך חוקי תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ד . תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה א'.
↑ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קמ"א, סעיף ד', ובט"ז שם ס"ק י"א.
↑ Ulrich, Eugene (ed.). The Biblical Qumran Scrolls: Transcriptions and Textual Variants. Brill, 2010, pp. 584–585.
↑ Fitzmyer, Joseph A. A Guide to the Dead Sea Scrolls and Related Literature. Wm. B. Eerdmans, 2008, p. 110.

[1] במשנה הנושא מכונה 'מרכבה' סתם, ובגמרא מכונה 'מעשה מרכבה', השם מרכבה נלקח מספר דברי הימים א', פרק כ"ח, פסוק י"ח "...וּלְתַבְנִית הַמֶּרְכָּבָה הַכְּרֻבִים".

[2] כמה פעמים הקב"ה מכנה את יחזקאל 'בן אדם' כדי להזכירו שהוא בן אדם שלא יבוא להתגאות בזה שראה את מראה המרכבה (רש"י על ספר יחזקאל, פרק ב', פסוק א' בפירוש השני)

[3] בראשית רבה, פרשה ס"ח, פסקה י"ב

[4] סך הכל לכל חיה 16 פנים ו64 כנפים, בתלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ג עמוד ב' מובא שהיה אמור להיות שש כנפים כמו השרפים המוזכרים בספר ישעיהו, ומחמת שהמראה היה סמוך לחורבן הבית נגרעו שתי כנפים.

[5] רש"י על ספר יחזקאל, פרק א', פסוק כ"ז

[6] המצודות על ספר יחזקאל, פרק א', פסוק כ"ז

[7] רש"י על ספר יחזקאל, פרק י', פסוק ט'

[8] ספר ישעיהו, פרק ו', פסוק א'

[9] ישעיהו זכר שרפים ולא חיות, שהם מלאכים בדמות אש שורפת (רד"ק על ספר ישעיהו, פרק ו', פסוק ב')

[חגיגה-10] תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ג עמוד ב'

[11] תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"א עמוד ב'

[12] פירוש רבי עובדיה מברטנורא, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה א' והביא את דעת הרמב"ם שמעשה המרכבה הולך על ידיעת מציאות הא-ל ותאריו, המלאכים והנפש והשכל.

[13] רש"י, מסכת חגיגה, דף י"ג עמוד א', דה' הן הן

[14] פירוש רבי עובדיה מברטנורא, מסכת מגילה, פרק ד', משנה י'

[15] שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תצ"ד, סעיף א'

[16] רש"י, מסכת מגילה, דף ל"א עמוד א'

[17] תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ג ,
שגיאות פרמטריות בתבנית:בבלי
'ללא: ספר' אינו ערך חוקי תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ד . תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה א'.

[18] שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קמ"א, סעיף ד', ובט"ז שם ס"ק י"א.

[19] Ulrich, Eugene (ed.). The Biblical Qumran Scrolls: Transcriptions and Textual Variants. Brill, 2010, pp. 584–585.

[20] Fitzmyer, Joseph A. A Guide to the Dead Sea Scrolls and Related Literature. Wm. B. Eerdmans, 2008, p. 110.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

קבלה
מושגי יסוד	אבי"ע • ספירות • קליפות • אין סוף • תורת הצמצום • תורת השמיטות • עץ חיים • סדר השתלשלות • מעשה בראשית • מעשה מרכבה • מיסטיקה יהודית • פרדס • דבקות	תרשים עשר הספירות
ספרות	ספר יצירה • ספר הזוהר • ספר הבהיר • ספרות ההיכלות • ספר רזיאל המלאך • פרדס רימונים • עץ חיים (ספר)
קטגוריות	קבלה • יהדות • מיסטיקה יהודית
אישים בולטים	רבי שמעון בר יוחאי • רבי יצחק סגי נהור • רבי עזרא ורבי עזריאל בני שלמה • רבי עזריאל בן מנחם • רמב"ן • רבינו בחיי בן אשר • רבי שם טוב אבן גאון • רבי יצחק דמן עכו • רבי יוסף ג'יקטיליה • רבי מאיר אבן גבאי • רבי משה קורדובירו • האר"י • רבי חיים ויטאל • רבי נפתלי כ"ץ • רבי יהונתן אייבשיץ • רבי יעקב עמדין • רבי חיים בן עטר • הרמח"ל • הגאון מווילנה • רבי שלום שרעבי • רבי חיים יוסף דוד אזולאי • רבי נתן אדלר • רבי יעקב אבוחצירא • רבי יוסף חיים מבגדאד • רבי שלמה אלישיב • רבי ישראל אבוחצירא
מושגים בקבלה