מערת לאסקו

מערת לאסקו
	מערת לאסקו
אתר מורשת עולמית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1979, לפי קריטריונים 1, 3
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1979, לפי קריטריונים 1, 3
מידע כללי
	(למפת צרפת רגילה) פריז מרסיי ליון טולוז ניס נאנט שטרסבורג מונפלייה בורדו ליל רן ריימס לה האבר סנט אטיין אנז'ה גרנובל דיז'ון קורסיקה ספרד שווייץ גרמניה בלגיה לו. איטליה הממלכה המאוחדת תעלת למאנש הים התיכון האוקיינוס; האטלנטי; מערת לאסקו

מערת לאסקו (בצרפתית: Grotte de Lascaux), היא מערכת של מערות המחוברות ביניהן המפורסמת בציורי הסלע מהתקופה הפלאוליתית העליונה. הציורים על קירות המערה הם ברובם של פרסתנים וטורפים גדולים, שרובם ידועים מתוך שרידי מאובנים שנמצאו באזור. הערכה היא שהציורים למטרות פולחן.

מערת לאסקו שוכנת ליד העיירה מונטיניאק (Montignac) במחוז דורדון בדרום-מערב צרפת. בשנת 1979 הוכרזה המערה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ביחד עם אתרים אחרים בעמק וזר. המערה כוללת מספר חדרים ביניהם: היכל השוורים, המעבר, הפיר וחדר החתולים.

גילוי המערה

המערה התגלתה במקרה על ידי ארבעה נערים בשנת 1940. אחד הנערים, סימון קואנקס, סיפר שבמהלך מלחמת העולם השנייה שמעו מחבר אחר שבמהלך טיול הוא וכלבו מצאו בור מעניין באדמה. ארבעת הנערים שבו אל החור באדמה, הרחיבו אותו אט אט באמצעות סכין וכך גילו את "אולם השוורים" אשר נמצא במערה ומכיל 36 ציורי בעלי חיים שונים.^[1] הנערים חזרו יחד עם חוקר ציורי המערות האב אנרי בריי ב-21 בספטמבר 1940. בריי שירטט רבות מהתמונות במערה, שחלקן משמשות כחומר לימוד כיום בגלל הנזק הקיצוני שנגרם לרבים מהציורים. לאחר גילויה נפתחה המערה לציבור בשנת 1948. בעקבות ריבוי המבקרים (כ-1,200 ליום) נפגעו הציורים מפחמן דו-חמצני. בשנת 1963 נסגרה המערה לביקורים לצורך שחזור הציורים והחזרתם למצבם בעת מציאת המערה. חללי המערה והחדרים השונים מנוטרים על בסיס יומיומי. בשנת 1983 נפתחו חלק מהאולמות מחדש. מאז 1998 סובלת המערה מבעיית עובש הפוגע בציורים. הסיבות לכך הן מערכת המיזוג החדשה, אורות רבי עוצמה וריבוי המבקרים. בשנת 2008 נסגרה המערה לחלוטין, לאחר מכן נפתחה רק למדענים העובדים בה מספר ימים בחודש בלבד. המאמצים להורדת העובש פגעו בציורים והשאירו על גביהם כתמים כהים.

הציורים

הציורים במערה צוירו במקומות מיוחדים ולא בכל המערה, בעיקר במקומות גבוהים וחשוכים, סביר שצוירו לאור לפידים. רוב בעלי החיים צוירו בפרופיל המקל על זיהוי החיות.

המערה מכילה כ-2,000 דמויות אותן ניתן לחלק לשלוש קבוצות עיקריות: בעלי חיים, דמויות אנושיות, וסימנים מופשטים. רוב הציורים הגדולים צוירו על הקירות בעזרת פיגמנטים שמקורם במינרלים. מספר ציורים נחרטו בתוך קירות האבן.

מעל 900 מהדמויות זוהו כבעלי חיים, מתוכם 605 דמויות זוהו במדויק והם כוללים 364 ציורי סוס-בר ו-90 ציורי איילים. הציורים כוללים גם ציורים של בקר הבר וביזון אירופי, חתוליים, ציפורים, דובים, קרנף צמרי וכן דמויות אדם. הציורים לא כללו דמויות של אייל הצפון, אף על פי שזה היה מקור מזונם העיקרי של שוכני המערה.

האולם המפורסם ביותר במערה הוא האולם הגדול של השוורים הכולל ארבעה פרטים שחורים של שור הבר. באולם 36 ציורי חיות הכוללים גם סוסים ואיילים. אחד השוורים שמצויר בתנועה, אורכו 5.2 מטר והוא ציור החיה הגדול ביותר שנתגלה בציורי מערות.

מחקרים מהשנים האחרונות מציעים שהציורים במערה משלבים מפות כוכבים כפי שהן נראו בתקופות פרהיסטוריות. ד"ר מיכאל ראפנגליק (Michael Rappenglück) מאוניברסיטת מינכן טוען שצבירי נקודות בציורים ביחד עם הדימויים הפיגורטיביים מתאימים לקבוצת הכוכבים שור, פליאדות ומשולש הקיץ באותה עת.

בשנת 1983 נפתחה במרחק 200 מטר מהמערות המקוריות, מערת לאסקו 2 המיועדת לתיירים ולמבקרים השונים. במערה ניתן לראות העתקים מדויקים של ציורי שתי מערות: האולם הגדול של השוורים, ואולם הגלריה המצוירת. העתקים נוספים של ציורים מהמערות ניתן לראות במרכז לאמנות פרהיסטורית ב-Le Thot בצרפת. העתק של ציור השור הגדול ניתן לראות בארץ במוזיאון לפרהיסטוריה ע"ש משה שטקליס.

בשנת 2016 נוצר העתק מדויק ובגודל מלא של המערות וציורי הקיר, בשם מערת לאסקו 4, בעלות של 66 מיליון אירו ואפשר כניסת מבקרים.