רבי מסעוד רפאל אלפסי
 | |||||
| לידה | פאס מרוקו | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
4 בדצמבר 1774 א' בטבת ה'תקל"ה תוניסיה | ||||
| מקום פעילות | תוניסיה | ||||
| חיבוריו | 'משחא דרבותא' יחד עם בניו רבי שלמה ורבי חיים | ||||
| תלמידיו | רבי נתן בורג'יל | ||||
| ילדים | בניו, רבי שלמה ורבי חיים | ||||
| |||||
רבי מסעוד (רפאל)[1] אלפאסי (אלפאסי, ALFASI, או AL FASSI, או ELFASSI) (סביב ה'ת"ם, 1680 - א' טבת ה'תקל"ה, 4 בדצמבר 1774) היה דרשן, פוסק הלכה ומקובל. אב בית הדין ורבה של תוניס במאה השמונה עשרה. וממחברי הספר 'משחא דרבותא'.
ביוגרפיה
נולד בפאס שבמרוקו סביב שנת ה'ת"ם (1680)[2] לאביו הרב רפאל. למד אצל חכמי עירו, ונחשב לאחד מחכמי העיר[3]. נשא את מרים לבית משפחת עשור, ונולדו להם שני בנים ושתי בנות. נראה שלמד תקופת מה בישיבה באלג'יר בה למד גם רבי ידידיה רפאל שלמה צרור [4]. בדרכו לעלות לארץ ישראל התעכב בתוניסיה והחליט להשתקע בה כדי לחזק את היהדות במקום והקים בה בית כנסת ותלמוד תורה 'צלאת אלפאסי'. בתוניס כיהן כדיין.
מסופר שכשיצא ממרוקו בדרכו לארץ ישראל נסע עם תלמידו יחד עם קבוצה שלמה שחצתה את המדבר על גבי גמלים, רבי מסעוד שילם סכום כסף גדול לראש השייירה וסיכם עמו שבשבת תעצור השיירה ולא יסעו עד צאת השבת, סמוך לכניסת השבת ביקש מראש השיירה שיעצרו ויחנו כפי שסיכמו מראש אך ראש השיירה חשש מהחיות שבמדבר והמשיך להתקדם, רבי מסעוד החליט שלא להמשיך בדרך ועצר עם תלמידו, לאחר שהתפלל תפילת ערבית וערך קידוש נשמעה נהמת אריה, תלמידו חשש מאוד אך הוא הרגיעו שלא יחשוש ואכן האריה התקרב ורבץ סמוך אליהם במהלך כל השבת ושמר עליהם מהחיות שבמדבר, במוצאי שבת אחר הבדלה עלה עם תלמידו על גבי האריה שפתח בריצה מהירה, עד שהביאם אל שאר אנשי השיירה שהיו בהלם מהמחזה שנגלה לנגד עיניהם אחר שהיו בטוחים שמתו בידי חיות הטרף שבמדבר, אך הרב מסעוד אמר להם "אנו מקיימים את מצוות בורא העולם, והוא מושיענו"[5] אודות הסיפור הזה כתב משה בונאן שיר בערבית יהודית שנקרא 'מלזומת רבי מסעוד אלפאסי זיע"א'.
בשנת תקל"ג (1773)[דרושה הבהרה], לאחר פטירת רבי דוד צפג' נתמנה לאב בית הדין, וראש רבני תוניס[6]. חבריו לבית הדין היו הרבנים שמריה קאטאריוס, יוסף זרקא, אברהם כטורזה, יוסף הכהן, מרדכי אלחייאך, יעקב חג'אג', שמואל צוויד ודניאל למברוזו[7]. רבי מסעוד התפרסם בתשובותיו בהלכה, ונשא ונתן גם עם חכמי אלג'יר, כדוגמת הרב ידידיה רפאל שלמה צרור[8] והרב יהודה עייאש שכינהו בתואר 'מורי'.[9] וכן נשאל בהלכה מליוורנו,[10] צפת,[11] רבי אהרן פרץ מג'רבא,[12] ורבי יצחק לומברוזו[13] ורבי אברהם אבן מוסא[14] מתוניס. בתקופה בה התעורר פולמוס בין המקובלים באלג'יריה לשאר הרבנים, שלחו המקובלים שאלה לרבי מסעוד והוא תמך בעמדתם[15]
נפטר בליל מוצאי שבת אחר חצות[16], בתאריך א' טבת ה'תקל"ה (1774) בתוניס ונקבר בה. בנו רבי שלמה כתב קינה על פטירת אביו [17]. בטקס ההשכבה הנערך בקהילות תוניס בליל יום כיפור מזכירים את נשמתו ואת נשמות בניו[18].
בתחילת שנת ה'תש"פ (סוף 2019) חולל קברו בבית העלמין, הרב משה לוין, סגן נשיא ועידת רבני אירופה ביקר במקום במסגרת מסע של "המועצה לשיתוף פעולה בין מנהיגות יהודית ומוסלמית", ולאחר מכן הובטח לו על ידי שרת התיירות שבשיתוף פעולה עם שרת הפנים יערך שיפוץ במקום ותוגבר האבטחה סביב בית העלמין.[דרוש מקור]
משפחתו
לרבי מסעוד שני בנים: הרב שלמה - כיהן אחריו כאב"ד תוניס, והרב חיים - רב בתוניס. ממשפחתו ידועים הרב רפאל ראובן רחמים קורקוס, ורבי חיים עשור, אך לא ברור אם היו חתניו או נכדיו[19].
חיבוריו
- שאלות ותשובות וחידושי הלכה על ארבעת חלקי השולחן ערוך - נדפסו בספר 'משח"א דרבותא'.
שם הספר בארמית לקוח מתרגום אונקלוס על הפסוק "ואת שמן המשחה"[20] "וית משחא דרבותא". בשם הספר מוזכרים בראשי תיבות שמותיהם: משח"א מסעוד, שלמה, חיים, אלפסי. ספרו נחשב לאחד מספרי הפסיקה היסודיים בקרב יהדות תוניסיה[דרוש מקור]. הספר יצא לאור בכמה מהדורות[21].
- דרושים על התורה - חלקם נדפסו בספר 'משח"א דרבותא' (ה'תשע"ו) וחלקם אבדו.[22]
- פירושים לזוהר, על האידרא רבא והאידרא זוטא וחידושים על כתבי האר"י.[22]מהם נדפסו על חומש בראשית בשם 'כתם אופיר', קונטרס קטן השתמר בכתב יד.[23] אך הרוב אבדו.[24]
- חידושים על התלמוד והרמב"ם - נשרפו בפרעות ערביי תוניס.[22]
הספר משח"א דרבותא חיברוהו הרב רפאל מסעוד ושני בניו הרב שלמה והרב חיים. הספר נדפס לראשונה בליוורנו בשנת תקס"ה (1805) בידי נכדיו. בשם הספר רמוז שמו של המחבר ושל בניו בראשי תיבות:: מסעוד, שלמה, חיים אלפאסי.
חיבר גם ספר על 'חכמת הקבלה', וספר 'כללי התלמוד', אך לא ידוע מה עלה בגורל ספרים אלו.
מפסיקותיו
- כשהרא"ש סותר את דבריו בין מה שכתב בשו"ת לבין מה שכתב בפסקים, הולכים אחר הפסקים, שהם נכתבו באחרונה.[26]
- באלג'יר באותה העת נהגו שברוב התפילות לא אמרו חזרת הש"ץ, על פי תקנת הרמב"ם.[27] באותה תקופה, כמה מחכמי אלג'יר רצו לשנות את המנהג לומר חזרת הש"ץ. הם פנו לרבי מסעוד, ורבי מסעוד הסכים לדבריהם.[28] אולם בפועל ברוב בתי הכנסת עדיין המשיכו שלא לומר חזרת הש"ץ.[29]
- לא צריך ליטול ידיים אם אוכלים לחם בפחות משיעור כביצה,[9] בניגוד לדעת השולחן ערוך שמשמע מדבריו שכבר משיעור כזית, צריך ליטול ידיים (בלי ברכה).[30]
- בדבר שטיבולו במשקה, החמיר להצריך נטילה גם במשקה מבושל.[31]
- בתפילות הימים הנוראים, מנהג ספרד הקדמון לומר פיוטים (קרוב"ץ) באמצע התפילה. הרב מסעוד סבר שיש לדחות את אמירתם לאחר תפילת העמידה.[32]
- בהלכות נידה, פסק שמשך הפסק טהרה הוא ארבעה ימים ולא יותר.[33]
- בברכת הבשמים בברית מילה, הכריע שהחזן יברך ויפטור את השומעים, בניגוד למנהג הקדמון שכל אחד בירך לעצמו.[34]
תלמידיו
בין תלמידיו נמנה רבי נתן בורג'יל שאף מונה על ידי רבי מסעוד לכהן כדיין כבר בגיל 18.
הנצחתו
על שמו קיים בית כנסת בעיר הבירה תוניס בשם 'צלאת אלפאסי' (מערבית: תפילת אלפסי). וכן קיים רחוב בעיר נתיבות על שמו[37].
קישורים חיצוניים
- רבי מסעוד רפאל אלפסי, משחא דרבותא, מהדורת ליוורנו, ה'תקס"ה, באתר היברובוקס.
רבי מסעוד אלפסי, משה כהן מספר לנו, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:15), י"ג באלול ה'תשע"ו (16 בספטמבר 2016).- יוסי פרי, יום פטירתו של רבי מסעוד רפאל אלפאסי זצ"ל, ל' בכסלו ה'תש"פ (28 בדצמבר 2019), באתר תוניסיה מורשת.
- הרב הרצל חודר, כיצד הציל האריה את הרב בשבת, סרטון באתר הידברות.
- חכם מסעוד רפאל אלפסי, באתר החכם היומי
- רבי מסעוד רפאל אלפסי, באתר MyTzadik
- יום פטירתו של רבי מסעוד רפאל אלפאסי זצ"ל באתר תוניסיה מורשת
- רבי רפאל מסעוד אלפסי זצ”ל, באתר ערוץ התורה
הערות שוליים
- ↑ ע"פ חתימתו המקורית, וכן על פי המכתבים ששלחו אליו חכמי דורו, נזכר בשם 'מסעוד' בלבד.
- ↑ אין לאחר את לידתו יותר מדאי, מכיוון שרבי יהודה עייאש מכנהו 'מורי', ובוודאי שרבי מסעוד היה גדול ממנו. ורבי יהודה עייאש נולד בשנת תמ"ח (1688). מנגד אין להקדים את לידתו יותר מדאי, היות ונפטר בשנת תקל"ה (1774)
- ↑ ראו משחא דרבותא סימן קמב סעיף ד.
- ↑ שו"ת פרי צדיק סימן יז.
- ↑
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אנשי השיירה שפשפו את עיניהם בפליאה, בסברם שמחזה תעתועים מול עיניהם, באתר דרשו - ↑ תולדות חכמי תוניס עמ' ריא. [מערכת היוד, ערך רבי יצחק הכהן].
- ↑ ראו משח"א דרבותא אה"ע סימן קעח.
- ↑ ראו למשל שו"ת פרי צדיק סימנים ו-ז, יז, כא.
- ^ 9.0 9.1 משח"א דרבותא סימן קנח ס"ג.
- ↑ משח"א דרבותא יו"ד רכח, כח.
- ↑ משח"א דרבותא חושן משפט סט, סה.
- ↑ משח"א דרבותא חושן משפט סימן קמט שאלה ב.
- ↑ משח"א דרבותא או"ח תפט, ג.
- ↑ משח"א דרבותא יו"ד סימן ה.
- ↑ מנחם ויינשטיין, המשבר הרוחני והחברתי בקהילת אלג׳יר במאה הי״ח ובראשית המאה הי״ט, כ"ד בכסלו ה'תש"פ (22 בדצמבר 2019), באתר מורשת יהדות מרוקו.
- ↑ תולדות חכמי תונס עמ' שט
- ↑ תולדות חכמי תוניס עמ' רלח.
- ↑ ראו תולדות חכמי תונס עמ' שעג.
- ↑ יש שכתבו שהיו נכדיו ויש שכתבו שהיו חתניו. ראו משחא דרבותא על התורה עמ' 24.
- ↑ ספר ויקרא, פרק ח', פסוק ב'.
- ↑ ליוורנו ה'תקס"ה, בני ברק - מכון רב פעלים ה'תשנ"ב ועוד
- ^ 22.0 22.1 22.2 ע"פ הקדמת נכדיו לספר 'משח"א דרבותא'.
- ↑ בית המדרש הארצי לרבנים - האוניברסיטה ללימודי יהדות, בודפשט, הונגריה Ms. M 137. ראו בעמ' 2.
- ↑ תולדות חכמי תוניס עמ' קטז.
- ↑ משח"א דרבותא או"ח קפ, ב.
- ↑ משח"א דרבותא אה"ע לד, א.
- ↑ ראו שו"ת הרמב"ם, מכון ירושלים סימנים סג-סו.
- ↑ ראו משחא דרבותא סימן קיב.
- ↑ ראו 'זה השלחן' סימן סט.
- ↑ ראו: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קנ"ח, סעיף ב' וסעיף ג'.
- ↑ משח"א דרבותא או"ח קנח, ד.
- ↑ תולדות חכמי תוניס עמוד סא.
- ↑ משח"א דרבותא יו"ד קצו.
- ↑ משח"א דרבותא יו"ד רסה, א.
- ↑ ראו משח"א דרבותא חלק ב אה"ע מב, ב, שכך העיד בנו הרב שלמה שכן פסק אביו.
- ↑ ראו משח"א דרבותא אה"ע סימן יז.
- ↑ הרחוב מתחבר עם רחוב רבי כלפון משה הכהן.
מסעוד רפאל אלפסי36885089Q118926660
- המכלול: ערכים הדורשים הבהרה
- קצרמר רבנים
- המכלול: ערכים שנוצרו במכלול
- יהודים תוניסאים
- רבנים תוניסאים
- תוניסיה: רבני ערים
- רבנים ראשיים לתוניסיה
- יהודים הקבורים בתוניסיה
- מחברי ספרות תורנית
- מחברי ספרי שו"ת
- מחברי ספרי הלכה
- תוניסיה: אבות בתי דין
- נפטרים ב-1774
- רבנים משנות ה'ת' - ה'ת"ק
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ק - ה'ת"ר
- רבנים תוניסאים משנות ה'ת' - ה'ת"ק
- רבנים תוניסאים משנות ה'ת"ק - ה'ת"ר