מישו בנבנישתי
מישו (משה) בנבניסטי, (1902–1977) היה עסקן יהודי רומני, נשיא הוועד הפועל הציוני ברומניה, מחברי המועצה היהודית המחתרתית שפעלה מול מרכז היהודים בתקופת שואת יהודי רומניה, מנאשמי משפטי הציונים ברומניה ואסיר ציון ולבסוף דיפלומט ישראלי.
בנבניסטי נולד בבוקרשט, רומניה והיה בנו של סימון בנבניסטי שהיה מוציא לאור הבעלים של הוצאת Ancora (העוגן) ומוכר ספרים, צאצא למשפחה ספרדית שהתיישבה בתחילת המאה ה-19 בקראיובה. בן אחר של סימון בנבניסטי, אחיו של מישו, היה פליקס בנבניסטי, ממשיך אביו בהוצאה לאור ולאחר סגירת ההוצאה לאור, המנהל של ההוצאה לאור היהודית, "ביכורים". את העסקנות הציונית התחיל בנבניסטי בבית הספר התיכון, כשהקים את קדימה, ארגון התלמידים הציונים. בתקופת לימודי המשפטים השתתף בהנהגת חשמונאה, ארגון הסטודנטים הציונים. ב-1921, כשהוקמה המפלגה היהודית הרומנית, הנהיג במסגרתה את הקבוצה הקרויה התחיה. בין השנים 1922 - 1924 היה נשיא התאחדות הנוער הציוני ברומניה. אחרי 1924 היה רק מנהיג התחיה, הקבוצה שהוציאה לאור, בשנים 1924 - 1940, שבועון ציוני בשם התחיה. ב-1936 היה לסגן נשיא המפלגה היהודית הרומנית ומ-1941 נשיא הוועד הפועל הציוני וסגניו היו אברהם לייבה זיסו וז'אן כהן. למרות שבמהלך המלחמה קיים יחסים עם מרכז היהודים לשם ארגון משלוח יתומים יהודים לארץ ישראל, נעצר בינואר 1941, כתוצאה ממסע אנטי ציוני ונשלח למחנה הריכוז טרגו ז'יו ושוחרר משם ב-1942 לאחר מאמצים רבים של וילהלם פילדרמן ושגריר שווייץ, דה ווק (De Weck).
ב-1946 השתתף בפריז בוועידת הקונגרס היהודי העולמי. הוא השתתף גם בקונגרס של 1947 בקרלובי וארי וב-1948, במונטרה והשתתפות זו הייתה בין הנושאים הראשונים עליהם נחקר כשנעצר בספטמבר 1950, במהלך מסע אנטיציוני. הוא הוחזק במעצר 3 שנים.
ביום 28 במרץ 1953 נערך משפטם של 13 המנהיגים הציוניים העיקרים: אברהם לייבה זיסו - אישיות בעלת יוקרה רבה, לשעבר איש עסקים עשיר, סופר, מסאי, עתונאי, יו"ר ההסתדרות הציונית ונציג הסוכנות היהודית ברומניה בשנות השואה, יו"ר "המפלגה היהודית" והקונגרס היהודי העולמי סניף רומניה; מישו בנבניסטי - יו"ר ההסתדרות הציונית בימי השואה ולאחריה; עו"ד ז'אן כהן (Jean Cohen) - מומחה בחוק בינלאומי ובעל זכויות רבות בגלל פעילותו בשנות השואה, ממקימי ומראשי הציונים הדמוקרטים; קרול רייטר (Carol Reiter) - יו"ר ההסתדרות הציונית הארצית בטרנסילבניה; ד"ר בנימין זאב הבר (Beniamin Zeev Haber), מראשי התנועה בטרנסילבניה; ד"ר שמעון הס (Simon Has)- מראשי התנועה בטרנסילבניה; משה וייס-טלמון (Moşe Weiss-Talmon), מראשי "הנוער הציוני" ו-"החלוץ" ופקיד בצירות; זולטן בובי באר (Bubi Beer) מ"משמר"; זולטן הירש, מראשי "דרור-הבונים"; מוצי מוסקוביץ' (Mozti Moscovici), מראשי "renașterea" (הלידה מחדש), עתונאי ומנהל לשכת המודיעין של צירות ישראל בבוקרשט; שטפאן קון, מראשי התנועה בטרנסילבניה; מלאניה (מלה) ינקו, פעילה ציונית מרכזית ורעיתו של דוקטור קורנל ינקו, מראשי מפא"י שהצטיינה בפעילות סקטור הרווחה. הנאשם ה-13 היה הבלדר השווייצרי גיר, שבשנות המלחמה העביר את דואר התנועה הציונית מרומניה לחו"ל ומילא תפקיד של סוכן כפול - בטרם העביר את הדואר לתעודתו מסרו לגסטפו לצילום. זיסו, בנבנישתי וכהן נידונו למאסר עולם והאחרים לעונשים הנעים בין 8 ל-20 שנות מאסר.
בבית הכלא בנבניסטי סבל, בין היתר, מחוסר יכולת לאכול ללא שיניים תותבות עד שאסיר אחר תרם כסף מחסכונותיו ליצירת שיניים עבורו. בנבניסטי וזיסו שוחררו מהכלא והגיעו לישראל ב-1956. בנבניסטי מונה לשגריר ישראל בשווייץ ובהמשך היה נציג הוועד הפועל הציוני בפריז[1].
לקריאה נוספת
- Teşu Solomovici, România Judaica, כרך א' הוצאת Teşu, בוקרשט 2001, עמודים 401 - 403. (ברומנית)
- Evreii din România, Federaţia Comunităţilor Evreieşti din România, HASEFER, Bucureşti, 2008 - יהודי רומניה, הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, הוצאת הספר, בוקרשט, 2008. (ברומנית)
הערות שוליים
