מוסא א-סדר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מוסא אל סאדר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוסא א-סדר
לידה קום, המדינה האימפריאלית של איראן
א-סדר וגמאל עבד אל נאצר

סייד מוסא א-סדרערבית: سید موسى الصدر, נהגה: "מוסָא-סְסָדר"; בתעתיק מדויק: מוסא אלצדר; נולד ב-4 ביוני 1928, נעלם בשנת 1978) היה מנהיג שיעי בלבנון.

קורות חייו

א-סדר נולד בעיר קוֹם שבאיראן ב-4 ביוני 1928, כבן למשפחה שיעית מכובדת וידועה של אייתוללות מצאצאי הנביא מוחמד, שמוצאה ההיסטורי באזורים השיעיים של דרום לבנון. הוא התחנך בנערותו בערים הקדושות לשיעה, נג'ף וכרבלא, בעיראק והוסמך כאיש דת. בהמשך למד גם משפטים באוניברסיטת טהראן. א-סדר הגיע ללבנון בשנת 1959 כמחליפו של המרג'ע (פוסק הדת השיעי) של העיר צור, אך עד מהרה הפך מקובל בקרב מרבית העדה השיעית והחל לפעול לשינוי מצבה הקשה.

א-סדר חזה בדאגה בעוני של השיעים ובמעברם של שיעים רבים לשמאל החילוני, ובתגובה יזם את הקמת "המועצה האסלאמית השיעית העליונה". הצעד העצמאי הוכר באופן רשמי ב-1967 על ידי בית הנבחרים של לבנון. שנה לאחר מכן, עם הקמתה בפועל של המועצה, נבחר א-סדר לתפקיד היושב ראש. בפי מאמיניו בלבנון זכה בתואר הדתי-השיעי "אימאם". בכך קיבל על עצמו למעשה את כתר המנהיג השיעי העליון בלבנון.

סדר תואר על ידי מכריו ככריזמטי ומנהיג מלידה, והתואר הרם "אימאם" הוענק לו על ידי קהל אוהדיו. בזכות מעמדו הדתי ויכולתו להלהיב ולסחוף את שומעיו בנאומים, הצליח סדר להפוך למנהיג בפועל של העדה השיעית בלבנון. הוא ארגן וניהל שביתות, הפגנות, עצומות ותהלוכות מחאה. עם התקדמותו בהנהגת העדה השיעית אימץ סדר לעצמו אידאולוגיה חברתית-פטריוטית.

א-סדר הזכיר לקהל שומעיו השיעי את ההיסטוריה של עדתם, שהייתה רצופה בדיכוי, אך עם זאת באומץ וחירוף נפשות, שהדוגמה לכך היווה האימאם חוסיין אבן עלי השאהיד, שנלחם בגוזלי השלטון האומיים בקרב כרבלא, אף על פי שידע כי יפסיד בשל רצונו להתנגד לחוסר הצדק. א-סדר הניע את המתואלים לפעולה, לדרישה את המגיע להם מהמדינה. באמצעות שימוש במונחים דוגמת "אי-צדק" ו"חוסר שוויון" וגינוי ממסד הזֻעמאא'.[1]

בבחירות לפרלמנט ב-1972 ניסה ה"שמאל" הלבנוני - אשר עד אז התבסס בעיקר על סונים, דרוזים ומעט נוצרים מרונים - לחזק את כוחו בעזרת תמיכתם של השיעים. השיעים, כבר אז, היו העדה הגדולה ביותר בלבנון, אך עדיין המקופחת ביותר.

התקפותיה של ישראל על לבנון, כתגובה לפעילות אש"ף משטח לבנון, היו בין המניעים שהביאו שיעים רבים להגר צפונה, לערים, ובעיקר לעיר הבירה ביירות. השיעים התיישבו בשכונות עוני ובמחנות דמויי מחנות פליטים. תנאי חייהם הקשים חשפו אותם להשפעת אש"ף, בניגוד לרצון נכבדי השיעים.

בתחילת שנות השבעים חש א-סדר במצבם של בני עדתו הנקרעים בין ההנהגה החילונית המסורתית – הזועמא ("המנהיגים") המקומיים, לבין השפעת "השמאל" ובראשם הפלסטינים. סדר החל לפעול בשני מישורים:

  • ייסוד ארגון-על פוליטי של השיעים (דבר שלא נעשה עד אז), שבאמצעותו חתר ליצירת מפתח עדתי חדש, לחלוקת העוצמה הפוליטית והחברתית בלבנון.
  • פעולה במישור הבינלאומי, איתור "מדינת מגן". בשנת 1973, מעט לפני פרוץ מלחמת האזרחים בלבנון, ניסח סדר הסכם עם חאפז אל-אסד, נשיא סוריה דאז. בהסכם זה נתן אסד לשיעים בלבנון תמיכה פוליטית-חברתית (ולאחר מכן, במלחמת האזרחים, אף תמיכה צבאית) וסדר, מצדו, נתן הכשר דתי לעלווים בסוריה כי אלו הם "מוסלמים-שיעים" לכל דבר (אף על פי שיש בדתם ובמנהגיהם יסודות נוצריים ופגניים מובהקים). הכשר זה סייע לאסד לבסס את שלטונו בסוריה מבחינה ציבורית. ההסכם ההדדי בין השיעים בלבנון לבין א-סדר יצר בעיה אצל הפלסטינים, שחששו מיצירת הנהגה פעילה של השיעים בלבנון – הנהגה אשר תמנע מהם לגייס את השיעים לשורותיהם.

במשך שנות השבעים של המאה ה-20 פעל א-סדר במסגרת "תנועת המקופחים". בשנת 1975, במהלך מלחמת האזרחים השנייה בלבנון, שימשה תנועה זו בסיס להקמת תנועת "אמל" השיעית.

יתר על כן, א-סדר נתן את תשומת לבו לבעיה הפלסטינית. הפלסטינים נכללו תמיד בתוכניות הפיתוח שלו, והוא אף הצהיר כי יש לו "מדיניות פלסטינית", העוסקת בבעיות הפלסטינים בלבנון.

בשנת 1978, בעת ביקור בלוב בהזמנתו של מועמר קדאפי, נעלמו א-סדר ופמלייתו באופן מסתורי. ההשערה הייתה שסוכני קדאפי הם שרצחו את האימאם א-סדר,[2] ואנשיו והעלימו את העדויות לכך. התעלומה העיבה מאז על יחסי קדאפי עם השיעים. העובדה שהיעלמותו של אימאם היא תופעה שעליה מתבססים יסודות השיעה רק הוסיפה למוזרותו של מקרה זה. ב-27 בדצמבר 2011 טען העיתון הלבנוני "א-לואא" מפי 'מקור מהימן במועצת המעבר הלאומית בלוב', כי מחקירת סוהרים בכירים עלה כי מוסא א-סדר נכלא בשנת 1978 בידי שלטון קדאפי, ומת בתאו בבית הסוהר כעבור עשרים שנים, בשנת 1998, בנסיבות טבעיות. גופתו הוחזקה מאז בקירור בבית הסוהר, עד תחילת ההפיכה בלוב, אז נקבר כנראה בקבר אחים לא מסומן בפאתי הבירה טריפולי כדי להסתיר את עובדת מעצרו.[3]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוסא א-סדר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Norton, Augustus R. Amal and the Shi'a: Struggle for the Soul of Lebanon, Austin TX: University of Texas Press, 1987, p. 43.
  2. ^ קייס פירו, לבנון – אתגר השונות (ספר 5 בסדרה המזרח התיכון בימינו), האוניברסיטה הפתוחה, תשע"ג–2013, עמ' 145.
  3. ^ רועי קייס, סוף לתעלומה: 'האימאם הנעלם מת בכלא קדאפי', באתר ynet, 27 בדצמבר 2011.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37929345מוסא א-סדר