לילי ווסט
| לידה |
24 בנובמבר 1913 ברלין |
|---|---|
| פטירה |
31 במרץ 2006 (בגיל 92) ברלין |
| מקום קבורה | Lichterfelde cemetery |
| עיסוק | עקרת בית, לוחם מחתרת |
שרלוט אליזבת ווסט (בגרמנית: Elisabeth "Lilly" Wust; 1 בנובמבר 1913 – 31 במרץ 2006) הייתה עקרת בית גרמנייה. אשתו של רואה חשבון וחייל בנקאי גרמני במהלך מלחמת העולם השנייה. היא ידועה בקשר שלה עם פליס שרגנהיים שמתואר בסרט 1999 'אמה ויגואר' ובספר באותו השם על ידי אריקה פישר.
היא הוכרזה כחסידת אומות העולם ב־31 באוגוסט 1995 על ידי יד ושם על מאמציה להציל נשים יהודיות ולהגן עליהן מפני רדיפות הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה.[1]
מלחמת העולם השנייה והצלת נשים יהודיות מרדיפות הנאצים
כשהיא מתגוררת בברלין-שמרגנדורף עם ארבעת ילדיה ועוזרת הבית בתחילת שנות הארבעים בזמן שבעלה נע במלחמה, אליזבת ווסט הוצגה על ידי עוזרת הבית שלה לאישה בשם פליס שרגנהיים בכינויה 'פליס שרודר'. לאחר שבילתה איתה זמן מה והתידדה איתה, נודע לווסט כי שרגנהיים זקוקה להגנה מפני השלטונות הנאציים בשל חברותה בתנועת ההתנגדות הגרמנית וכאישה יהודייה.[2]
ביולי 1944, כאשר שרגנהיים נתפסה על ידי הגסטפו. היא נלקחה למחנה המעבר שולשטראסה בברלין. הוחזקה שם עד 4 בספטמבר 1944, אז גורשה למחנה הריכוז טרזינשטט בצ'כוסלובקיה. למרות הסכנה, ווסט ביקרה שוב ושוב את שרגנהיים בשולשטראסה, וגם ניסתה לארגן ביקור בטרזינשטט, אך סורבה על ידי מפקד המחנה.[2]
קצת יותר מחודש לאחר מכן, ב־9 באוקטובר 1944, הועברה שרגנהיים למחנה ההשמדה אושוויץ לאחר שנידונה למוות. ההערכה היא כי היא מתה בערב ראש השנה (31 בדצמבר 1944), על פי היסטוריונים של יד ושם, שהצהירו כי "ווסט הצליחה להימלט מעונש בלבד [על שהסתירה את שרגנהיים בביתה] מכיוון שהייתה אם לארבעה ילדים. ילדים צעירים שאביהם נעדר בפעולה."[2] היסטוריונים אחרים ציינו כי מתישהו בדצמבר 1944 נשלחו שרגנהיים ואסירים אחרים על ידי בצעדת מוות למחנה הריכוז גרוס-רוזן, ואולי גם בצעדת מוות שנייה למחנה הריכוז ברגן-בלזן. אף על פי שלא ניתן היה לקבוע את גורלה המדויק, בית משפט בברלין הוציא פסק דין בשנת 1948 שקבע את תאריך מותה של שרגנהיים ל־31 בדצמבר 1944.
כתוצאה מצורת החיים שבחרה בה וממעורבותה בניסיון הצלתה שרגנהיים, אליזבת ווסט התמודדה עם ביקורת והטרדות מוגברות מצד גורמים נאצים, ונדרשה לחתום במשטרה המקומית כל יומיים לאחר מעצרה של שרגנהיים, אך סכנה מוגברת זו רק חיזקה את החלטתה של ווסט להגן על נשים אחרות בסיכון. של גורל דומה לזה שחוותה שרגנהיים. לאחר שפגשה את לוסי פרידלנדר, קטיה לזרשטיין ודוקטור רוזה אולנדורף שלושה שבועות לפני חג המולד בשנת 1944, ווסט החלה אז להסתיר את שלוש הנשים במפלס העליון של ביתה בברלין. כל שלוש הנשים שרדו את המלחמה אולם פרידלנדר, שחוותה טראומה קשה מחוויותיה במלחמה, שמה קץ לחייה.[2]
מוות והנצחה
יותר משישים שנה לאחר מותה של פליס שרגנהיים, אליזבת ווסט נפטרה. לאחר פטירתה בגיל 92 ב־31 במרץ 2006, היא הובאה למנוחות בדורפקירשה גיסנסדורף (בית הקברות של כנסיית הכפר גיזנסדורף), בליכטרפלדה (ברלין), גרמניה. מצבתה משמשת גם כאבן זיכרון לשרגנהיים.[3][4]
מורשת וכבוד
ב־31 באוגוסט 1995 הוכרה אליזבת ווסט על ידי יד ושם כחסידת אומות העולם על מאמציה להגן על נשים יהודיות מפני רדיפות הנאצים.[2]
קישורים חיצוניים
- לילי ווסט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ "Wust, Elisabeth," in "The Righteous Among the Nations." Jerusalem, Israel: Yad Vashem, retrieved online 30 June 2018.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 Wust, Elisabeth. Righteous Among the Nations, Yad Vashem.
- ↑ Barker, Tammy. "Charolette [sic] Elisabeth 'Lilly' Wust (1913–2006) ." Medium.com: Retrieved online 30 June 2018.
- ↑ Eigenwerk. "File:Grabstein Lilly Wust.jpg" (photograph of the Wust-Schragenheim gravestone with location data). Wikimedia Commons: Retrieved online 30 June 2018.
לילי ווסט40705941Q95266