כתב רש"י
כְּתַב רַשִׁ"י הוא גופן של אותיות האלפבית העברי שמקורו באחד הסגנונות של הכתב הספרדי. הוא קרוי כך משום שהשימוש הראשון בו נעשה בהדפסת פירוש רש"י לתורה ולספרות היהודית המאוחרת.
מקור הכתב
פירוש רש"י לתורה היה הספר העברי המתוארך הראשון שהודפס, והוא יצא לאור ברג'ו די קלבריה שבאיטליה בשנת 1475. במהדורה זו השתמש המדפיס בעיצוב מיוחד של אותיות שהיה נהוג בקרב יהודי ספרד בתקופת ימי הביניים. צורת אותיותיו מעוגלת ורהוטה, והן שלב בינים בין הכתב המרובע ובין הכתב הספרדי הרהוט, בסגנון מקורב לכתב האלפבית העברי הנמצא בשימוש מאז תקופת בית שני.
מאז מכונות האותיות 'כתב רש"י', אף על פי שרש"י עצמו חי בצפון צרפת 375 שנה קודם לכן ולא הכיר את הכתב הזה שנקרא על שמו וכתב באותיות אחרות. רש״י עצמו השתמש בגרסה מוקדמת של הכתב העברי הרהוט היהודי-אשכנזי הדומה לכתב הרהוט של ימינו.
בדברי רבי יוסף קארו מכונה כתב רש"י 'כתב פרובינציאל', וקיימת מחלוקת בהלכה האם כתב זה כשר לכתיבת גט או שמא בשל העובדה שהוא כתב עממי הוא אינו ראוי לשמש לכתיבת מסמכים רשמיים.[1]
ישנה אגדה לפיה כתב רש"י הומצא על ידי בנותיו של רש"י. אגדה זו מצטרפת לאגדות אחרות, שנקשרו בהן ובהיותן נשים למדניות, בעקבות העובדה שלרש"י לא היו בנים.
השימוש בכתב רש"י
בספרי יהדות רבים, המשלבים טקסט-מקור ופרשנות, מקובל, בדרך כלל, שטקסט המקור מופיע במרכז בכתב המרובע, והפרשנים (או "נושאי הכלים") בכתב רש"י. כך הוא ברוב דפוסי החומשים, בתלמוד, בטור, בשולחן ערוך ועוד. בעיתונות העברית של המאה ה-19 שימש כתב רש"י כגופן מקובל להערות שוליים לטקסט הראשי, בעיקר בעיתון "חבצלת". דבר זה מעיד כי באותה עת שלט קהל קוראים בכתב זה.
כתב רש"י מקובל כיום בדפוס יותר כגופן בספרי יהדות שונים, בהיותו נחשב ככתב "חולין", לעומת הקדושה המיוחסת לכתב המרובע. רבנים מעדות המזרח כמו הרב יצחק כדורי או הרב יוסף קאפח כתבו ביד בכתב זה.
| אותיות דפוס עבריות / אותיות כתב רש"י | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
א / .svg){kind=small}
|
ב / .svg){kind=small}
|
ג / .svg){kind=small}
|
ד / .svg){kind=small}
|
ה / .svg){kind=small}
|
ו / .svg){kind=small}
|
ז / .svg){kind=small}
|
ח / .svg){kind=small}
|
ט / .svg){kind=small}
|
י / .svg){kind=small}
|
כ / .svg){kind=small}
|
ך / .svg){kind=small}
|
ל / .svg){kind=small}
|
מ / .svg){kind=small}
|
ם / .svg){kind=small}
|
נ / .svg){kind=small}
|
ן / .svg){kind=small}
|
ס / .svg){kind=small}
|
ע / .svg){kind=small}
|
פ / .svg){kind=small}
|
ף / .svg){kind=small}
|
צ / .svg){kind=small}
|
ץ / .svg){kind=small}
|
ק / .svg){kind=small}
|
ר / .svg){kind=small}
|
ש / .svg){kind=small}
|
ת / .svg){kind=small}
|
קישורים חיצוניים
- חן מלול, מדוע לא דומה כתב רש"י לכתב ידו של רש"י?, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, אוגוסט 2019
- מחולל כתב רש"י - כתיבה בכתב רש"י בצורה ממוחשבת.
- כתב רש"י, מאיר פנים, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
הערות שוליים
| כתב עברי | ||
|---|---|---|
| מערכות אלפבית | אלפבית פרוטו-כנעני • אלפבית פיניקי • אלפבית עברי עתיק • אלפבית ארמי • אלפבית עברי | |
| וריאציות של אלפבית עברי | כתב רש"י • כתב סת"ם • כתב רהוט • סוליטריאו | |
| שונות | כתיב עברי • ליטון של עברית • טעמי המקרא • אותיות מנצפ"ך • גרש • אם קריאה • הגיית העברית • גימטריה | |
| ניקוד | ניקוד טברני • ניקוד בבלי • ניקוד ארץ־ישראלי • ניקוד ארצישראלי-טברני • ניקוד שומרוני • ניקוד העברית בת ימינו • כתיב מלא | |
| גופנים עבריים | דוד • אריאל • פרנק-ריהל • קורן • מרים • נרקיס • חיים • דרוגולין • הדסה • הצבי • כתב רש"י • סת"ם • שלום • ירושלמי • וילנא • אלף | |
| אלפבית עברי | א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת | |
| שפות הנכתבות בכתב עברי | עברית • ארמית • יידיש • ערבית יהודית • לאדינו • ג'ידי • קראימית • יווניטיקה • פרובנסלית יהודית • צרפתית יהודית | |
כתב רש"י41917325Q1276667