רבי ישראל שפירא (גרודז'יסק)
(הופנה מהדף ישראל שפירא (גרודז'יסק))
 | |
| לידה |
1874 תרל"ד |
|---|---|
| נרצח |
1942 (בגיל 68 בערך) כ"ט בתשרי, תש"ג טרבלינקה |
| מדינה | הרפובליקה הפולנית השנייה |
| מקום מגורים | גרודז'יסק, ורשה |
| מקום פעילות | גרודז'יסק, ורשה |
| חיבוריו | אמונת ישראל, בינת ישראל |
| בת זוג | נחמה פייגא בת דודו רבי אשר מסטולין |
| אב | רבי חיים מאיר יחיאל שפירא |
רבי ישראל שפירא מגרודז'יסק היה האדמו"ר מגרודז'יסק (תרל"ד, 1874 – כ"ט בתשרי ה'תש"ג, 1942), בן רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, שהיה בנו של רבי אלימלך מגרודז'יסק וחתנו של רבי יצחק מבוהוש.
קורות חייו
רבי ישראל התייתם בצעירותו וגדל תחת השגחתם של שני סביו, האדמו"רים מגרודז'יסק ומבוהוש (אמו הייתה בתו של רבי יצחק מבוהוש) נשא את נחמה פייגא בת דודו רבי אשר מסטולין (השני).
בשנת תרנ"ב, לאחר פטירת סביו, התמנה כאדמו"ר בעיירה גרודז'יסק, בהיותו בן 18. בתקופת מלחמת העולם הראשונה עבר לוורשה והנהיג שם חצר חסידית גדולה. היה ידוע כבעל חוש מוזיקלי וקול ערב. בתקופת השואה נטל חלק בהנהגת גטו ורשה. נספה במחנה ההשמדה טרבלינקה.[1]
ספריו
צאצאיו
- בנו, רבי אברהם אלימלך שפירא (תרנ"ו – כ"ג בכסלו תשכ"ז). נשא את בת דודו, הסופרת מלכה שפירא, בת רבי ירחמיאל משה הופשטיין. היא פרסמה מספר ספרים ובהם מתולדותיה של שושלת קוז'ניץ. עלה לארץ ישראל בשנת 1926, וסירב לכהן כאדמו"ר. רק לאחר השואה כאשר נודע לו על מותם של בני משפחתו הסכים לכהן כאדמו"ר לחסידי גרודז'יסק, הוא פתח בית כנסת בשכונת זיכרון משה. בית הכנסת פעיל עד היום, ומתפללים בו חסידי רבי אשר פריינד.
- חתנו של רבי ישראל היה רבי משה יחיאל אלימלך רבינוביץ מלברטוב (נכדה של דודתו שרה דבורה).
הערות שוליים
- ^ אודות מותו ראו: אתר גטו ורשה, באתר "דעת"
אסתר פרבשטיין, כי עלי הורגנו (הערה 51), באתר "דעת" - ^ בינת ישראל, ורשה תרח"צ, 1938, באתר היברובוקס
אמונת ישראל, ורשה תרע"ז, 1917, באתר היברובוקס - ^ ראו: מכתבים ואגרות קודש, עמ' 381-379, באתר היברובוקס
