רבי ישראל אנקווה

רבי ישראל אנקווה
חיבוריו	מנורת המאור
נרצח	1391; י"ז בתמוז ה'קנ"א

רבי ישראל אנקווה^[1] (? - י"ז בתמוז ה'קנ"א, 1391) היה מראשוני ספרד, מחבר הספר מנורת המאור.

קורות חייו

על קורות חייו של רבי ישראל לא ידוע רבות. בנו של רבי יוסף אנקווה. התגורר בטולטילה שבספרד, שם הועלה על המוקד כשבידו ספר תורה בי"ז בתמוז ה'קנ"א^[2].

בנו הוא רבי אפרים אנקווה, מחבר ספר "שער כבוד ה'", מגדולי ראשוני אלג'יריה.

ספר מנורת המאור

ספרו של הרב אלנקאווה, המאגד מדרשי הלכה ואגדה על מצוות התורה, דומה בתוכנו לספר מנורת המאור שכתב רבי יצחק אבוהב.

בתחילת הספר מופיע פיוט, ששמו חתום באקרוסטיכון "אני ישראל המחבר בר רבי יוסף נוחו עדן בן אלנקאוה". לאחר מכאן ישנה הקדמה.

הספר כולו יצא לאור לראשונה בשנת תרצ"ב על ידי החוקר הלל גרשון ענלאו, בתוספת הערות, שאף קבע שספרו של אנקווה קדם לספרו של אבוהב. אך החוקר ישראל תא שמע הוכיח שספרו של אבוהב קדם לזה של אנקווה ומבוסס עליו, או שיתכן ששניהם העתיקו ממקור אחר. ^[3].

מחלוקת נוספת נוגעת לתיארוך זמנו של הרב אבוהב^[4]. עקב כך שבניגוד לספרו של אבוהב שזכה לפרסום ולהדפסות רבות, ספרו של אלנקווה נשאר בכתב יד והודפס לראשונה רק במאה ה-20,^[5].

רבי יהודה כלץ (הראשון) כתב קיצור לספר בשם ספר המוסר, הוא ערך והשמיט את הנדונים ההלכתיים מהספר וכך הפכו לעממי, הרב מאיר אלבז שיער שלא הייתה כוונתו לחבר ספר אלא להקל על צאן מרעיתו ולכן לא ציין שספרו הוא קיצור. הספר נדפס לראשונה בקושטא בשנת רצ"ז ולאחריו במנטובה שכ"א,^[6] ובקראקא שנ"ח,^[7] הספר יצא מחדש על ידי מכון אור הצפון, יש מייחסים את הספר לרבי יהודה השני.

רבי משה כלץ כתב הקדמה לספר והוסיף הגהות רבות על פי הקבלה, רבי יצחק בן אליקום מפוזנא חיבר ספר מוסר ביידיש בשם "לב טוב" שבו קיצר את הספר. השל"ה מביא את הספר עשרות פעמים וכן הרמ"א.

קישורים חיצוניים

מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' ישראל (בר' יוסף) אלנקאוה (עמודים 979–981)", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, באתר HebrewBooks
רבי נפתלי יעקב הכהן, "רבי ישראל אנקווה", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ו, עמודים ע-א, באתר היברובוקס
מבוא לספר מנורת המאור, באתר אוצר החכמה
רבי ישראל אנקאוה באתר MyTzadik
אלנקווה ישראל בן יוסף באתר השטעטל הוירטואלי
מנורת המאור - חלק א, ניו יורק תרפ"ט-תרצ"ב, באתר היברובוקס
מנורת המאור - חלק ב, ניו יורק תרפ"ט-תרצ"ב, באתר היברובוקס
מנורת המאור - חלק ג, ניו יורק תרפ"ט-תרצ"ב, באתר היברובוקס
מנורת המאור - חלק ד, ניו יורק תרפ"ט-תרצ"ב, באתר היברובוקס

הערות שוליים

↑ בפיוטיו חותם בן טולטילי, על שם עיר מגוריו טולטילה
↑ מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' ישראל (בר' יוסף) אלנקאוה (עמודים 979–981)", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, באתר HebrewBooks; רבי נפתלי יעקב הכהן, "רבי ישראל אנקווה", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ו, עמודים ע-א, באתר היברובוקס
↑ ראו בפורום אוצר החכמה דיון בנושא כאן ובמבואות שם.
↑ ראו בערכו של הרב אבוהב.
↑ זאב גריס, כיבוד אב בספרות המוסר. ראוי לציטוט: "הוא קרא לספר הזוהר: "מדרש ויהי אור" והביא דבריו בתרגום לעברית, ובכך היה לאחד המחברים הראשונים המצטט מ"ספר הזוהר". נוסחאותיו של "ספר הזוהר", "בתוך "מנורת המאור", חשובות ביותר למחקרו, כי לא שרדו כתבי יד שלמים ממנו."
↑ ספר המוסר, מנטובה שכ"א, היברובוקס
↑ ספר המוסר, קראקא שנ"ח

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ישראל אנקווה32733019Q1674606

[1] בפיוטיו חותם בן טולטילי, על שם עיר מגוריו טולטילה

[2] מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' ישראל (בר' יוסף) אלנקאוה (עמודים 979–981)", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, באתר HebrewBooks; רבי נפתלי יעקב הכהן, "רבי ישראל אנקווה", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ו, עמודים ע-א, באתר היברובוקס

[3] ראו בפורום אוצר החכמה דיון בנושא כאן ובמבואות שם.

[4] ראו בערכו של הרב אבוהב.

[5] זאב גריס, כיבוד אב בספרות המוסר. ראוי לציטוט: "הוא קרא לספר הזוהר: "מדרש ויהי אור" והביא דבריו בתרגום לעברית, ובכך היה לאחד המחברים הראשונים המצטט מ"ספר הזוהר". נוסחאותיו של "ספר הזוהר", "בתוך "מנורת המאור", חשובות ביותר למחקרו, כי לא שרדו כתבי יד שלמים ממנו."

[6] ספר המוסר, מנטובה שכ"א, היברובוקס

[7] ספר המוסר, קראקא שנ"ח

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]