רבי יצחק איציק אוירבך
| מקום פעילות | פולין |
|---|---|
| פטירה |
1847 ז' באדר ה'תר"ז |
| חיבוריו | דברי חיים |
| בת זוג | הענא |
| אב | רבי חיים אוירבך |
| ילדים | רבי מאיר אוירבך |
| חותנים | זאב וולף מזאלשין |
| מספר ילדים | 5 |
| רבה של לונטשיץ | |
רבי יצחק איציק אוירבך (? – ז' באדר תר"ז, 1847) היה רבה של לונטשיץ בפולין.
קורותיו
בנו של רבי חיים אוירבך, בעל "דברי משפט", שכיהן כרבה של לונטשיץ. נישא להענא, בת זאב וולף מזאלשין. בשנת תקע"ה נולד בנו הבכור רבי מאיר. כעבור זמן קצר נפטרה אשתו והוא נישא בשנית. כיהן כרב בעיירה דוברי שבמחוז קאליש ולאחר מכן כרב ואב"ד בפלוצק.
בט' באלול תקצ"ט חלה אביו והוא הובהל מפלוצק ללונטשיץ כדי לשהות במחיצת אביו הנוטה למות. כעבור שלושה ימים, בי"ב באלול תקצ"ט, נפטר. הרב יצחק איציק היה ראשון הסופדים ואחריו בנו רבי מאיר.
לפני מותו ציווה הרב חיים אוירבך שעל כס הרבנות בלונטשיץ יישב בנו. אף על פי שרבי יצחק איציק כיהן כרב בפלוצק, שנחשבה משרה רבנית מכובדת, הוא עזב את רבנותו בפלוצק כדי למלא את מקום אביו כרבה של לונטשיץ. הוא הקים בה ישיבה שמנתה מאות תלמידים. בין התלמידים רבי חנוך הניך הכהן לוין.
חיבר ספר בירורי הלכה על סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך והנציח בו את שם אביו - "דברי חיים".
משפחתו
השאיר אחריו ארבעה בנים ובת. בנו הבכור הוא הרב מאיר אוירבך. על פי מצוות הרב חיים אוירבך שצאצאיו ימשיכו את שושלת הרבנות בלונטשיץ, לאחר מותו של רבי יצחק איציק פנו ראשי הקהילה לבנו רבי מאיר בהצעה לרשת את משרת אביו, אך סמוך לאותו זמן התמנה כרבה של קולו (Koło). רבי מאיר אוירבך, שהתייתם בינקותו ולא הכיר את אמו, הנציח בשם ספרו, "אמרי בינה", את זכר הוריו: "בינה" ראשי תיבות בן יצחק הענא[1].
ספרו
- יצחק איציק אוירבך, שו"ת דברי חיים, [קראטאשין] תר"י לערך, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ השם הראשון "אמרי" הוא אותיות שמו "מאיר".
יצחק איציק אוירבך41098824Q6653909