רבי יעקב (שליח רבי יחיאל מפריז)

רבי יעקב היה יהודי מצרפת, בן המאה ה-13 (תקופת בעלי התוספות), בחוג של רבי יחיאל מפריז. במקור מסוים מכונה 'רבי יעקב הנזיר'. נשלח כשד"ר מארץ ישראל לגיוס כספים עבור ישיבתו של רבי יחיאל מפריז בעכו.

תולדות חייו

תולדות חייו וכן שנת לידתו ושנת מותו אינם ידועים. מהעובדה שכונה בכתב יד מסוים "יעקב הנזיר" נראה שנהג מנהגי צניעות ופרישות, אך אין הכרח שהכוונה בכינוי זה לנזירות על כל דקדוקיה ההלכתיים. לאחר הקמת הישיבה בעכו בשנות ה-60 של המאה ה-13, נשלח על ידי רבו, רבי יחיאל מפריז, שהיה באותה העת מנהיג העלייה, לגייס כספים כשד"ר עבור הקהילה של רבו בעיר. במהלך מסע זה הכין יעקב השליח רשימה של קברי צדיקים בארץ ישראל. על פועלו זה של יעקב השליח מסופר בראשית הרשימה:

אלו סימני כתבי הקברות אשר הביאם רבי יעקב השליח, נאמן מהרב רבינו יחאל מפריש אשר לו בישיבתו שלוש מאות תלמידים... והלך בכל גלילות ארץ ישראל... להוליך נדבה גדולה למדרש הגדול דפריש

ישיבת פריז או ישיבת "פריז" בעכו

ההיסטוריונים חלוקים ביניהם האם יעקב השליח נשלח מפריז לארץ ישראל על מנת לגייס תרומות ובביקורו זה הכין את רשימת הקברים (כך סבר למשל יצחק בן-צבי). הבעיה באפשרות זאת היא שתושבי ארץ ישראל היהודים היו עניים מאוד באותה העת. לאור זאת לא ברור כיצד הצליח יעקב השליח לגייס כספים דווקא בארץ ישראל.

אפשרות אחרת היא שיעקב השליח נשלח מעכו לגייס כספים עבור ישיבתו של רבו ששכנה בעיר. את התרומות קיבץ מקהילות יהודיות באירופה ובמזרח התיכון וגם בארץ ישראל גופה. בתוך שליחותו בארץ ישראל הכין רבי יעקב את רשימת הקברים. החוקר אברהם יערי בספרו 'שלוחי ארץ ישראל' אוחז באפשרות השנייה. את רשימת הקברים מסביר אברהם יערי כחומר תעמולה שנועד לסייע לו בגיוס התרומות. הבעיות שמתעוררות לפי פירוש זה הם, א. כינויה של הישיבה מדרש הגדול דפריש המלמד על כך שהישיבה הייתה ממוקמת בפריז, שאותה מיישב יערי בכך שהישיבה בעכו נשאה את שם ישיבת פריז שנסגרה ועברה לארץ ישראל. ב. היישוב היהודי בעכו היה באותה עת קטן מאוד, בוודאי קטן מכדי להכיל ישיבה עם שלוש מאות תלמידים. ניתן להסביר את המספר שלוש מאות כלשון גוזמה.

עם זאת, יש לציין שלשיטת פרופ' תא-שמע, וכן שמחה עמנואל, כי אף שרבינו יחיאל מפריז התחיל את המסע לארץ ישראל, הוא מעולם לא הגיע אליה, ולכן לטענתם הכספים נאספו עבור הישיבה בפריז.

רשימת הקברים

רשימת הקברים מחולקת לפי ערים. ראשית כותב רבי יעקב השליח על העיר עכו ממנה כנראה יצא למסעותיו. לאחר מכן כותב על הדרך מעכו דרומה לחיפה. בחיפה הוא מציין כנראה את מערת אליהו הנביא. מחיפה ממשיכה הדרך אל מגידו וממנה אל העיר שכם. בשכם הוא מציין את הר גריזים והר עיבל וכן את קבר יוסף הצדיק.

לאחר מכן כותב רבי יעקב על ירושלים והקברים הרבים אשר בה. לאחר ירושלים הוא מציין את הקברים מסביב לירושלים, מערת המכפלה אשר בחברון, וכן קברות רחל בבית לחם וקבר שמואל הנביא. כמו כן כותב הוא על קברו של רבי שמעון בר יוחאי וכן על העיר טבריה והקברים המצויים בה. כמו כן כותב רבי יעקב על הערים תדמור שבסוריה ובגדאד שבעיראק.

בין שאר הקברים שזיהה יעקב השליח, קברי הסנהדרין ומערת שמעון הצדיק - בירושלים, וקבר רבן גמליאל - ביבנה.

כתב היד של רשימתו של יעקב השליח היה מצוי במרוקו. הספרייה הלאומית בפריז רכשה אותו. בשנת 1841 (תר"א), פרסם אליקים כרמולי שעבד בספרייה הלאומית בפריז את רשימתו של יעקב השליח בחוברת קצרה בשם "אלה המסעות".

בחוברת זו שני חלקים. לצד תיאורי מסעות בארץ ישראל ישנו גם חלק על קברים הנקרא "סימני הקברים". ישנה טענה שרק חלק זה נכתב על ידי יעקב השליח. רשימת קברי הצדיקים תורגמה לצרפתית על ידי כרמולי. בשנת 1929 (תרפ"ט) פרסם יצחק בן-צבי את החוברת במהדורה חדשה.

לקריאה נוספת

• כתב היד המלא התפרסם בספר "אוצר מסעות" שפרסם יהודה דוד איזנשטיין, עמ' 65-71

קישורים חיצוניים

• אברהם משה לונץ (עורך), סימני הקברות מר' יעקב שליח ר' יחיאל מפריז, המעמר ג', ירושלים תר"פ, עמוד 51, באתר היברובוקס

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35204639יעקב (שליח יחיאל מפריז)