רבי יעקב אריה גוטרמן
רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין (תקנ"ב - י"ח בתמוז תרל"ז) היה מהאדמו"רים הבולטים בפולין בתחילת שנות ה'ת"ר.
קורות חייו
נולד וגדל בוורקי. בצעירותו התקרב לתנועת החסידות ונסע לחצרם של גדולי החסידות ומפיציה בפולין - החוזה מלובלין והמגיד מקוז'ניץ. נשא את בת רב העיירה ריטשעוואל ועבר להתגורר סמוך לחותנו. מאוחר יותר התמנה לרב העיירה ובהמשך עבר לכהן כרב העיר ראדזימין ועל שמה התפרסם.
רבי יעקב אריה היה תלמידם של אדמו"רי פשיסחא ושל שיטתם ודרכם, את היהודי הקדוש פגש בהיותם במחיצת רבם החוזה מלובלין, ובמשך הזמן דבק בו עד שנהיה לתלמידו[1], כן היה תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחא[2]. לאחר פטירת רבי שמחה בונים בשנת תקפ"ז נחלקו חסידיו בשאלת ההנהגה. חלק מהחסידים בראשות רבי יצחק מאיר אלתר בחרו ברבי מנחם מנדל מקוצק. הקבוצה השנייה ובהן רבי יעקב אריה תמכה בבנו של רבי שמחה בונים, רבי אברהם משה מפשיסחא, אך לאחר תקופה קצרה הוא נפטר וההנהגה עברה אל רבי יצחק מוורקא.
לאחר פטירת רבי יצחק מוורקא בשנת תר"ח מילא את מקומו תלמידו רבי שרגא פייבל דנציגר שנפטר חצי שנה אחריו. לאחר פטירת רבי שרגא פייבל החל רבי יעקב אריה לכהן כאדמו"ר בראדזימין. רבי יעקב אריה - שהאריך ימים יותר משאר תלמידי רבי שמחה בונים מפשיסחא - נחשב כ"זקן האדמו"רים" בדורו, והשפעתו הייתה רבה. הוא התפרסם כאיש קדוש ובעל מופת, ורבים נהרו לחצרו, ביניהם אדמו"רים ורבנים.
בשנת תרי"ז ניסה משמשו שפוטר להרעילו, אך הוא ניצל[3]. נפטר בי"ח בתמוז תרל"ז, ונטמן בבית הקברות היהודי בוורשה. על קברו הוקם אוהל[4] שבו נקברו גם שני נכדיו, האדמו"רים רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן ורבי לוי יצחק גוטרמן, וכן רבי נחמיה אלתר בנו של השפת אמת שהיה נשוי לנינתו[5].
דברי תורתו נאספו בספרים שיצאו לאור לאחר פטירתו על ידי רבי יחיאל מאיר מורגנשטרן מלומאז':[6] "דברי אבי"ב" על בראשית רבה, "ביכורי אבי"ב" על התורה והמועדים ו"ליקוטי אבי"ב".
צאצאיו
- בנו, רבי שלמה יהושע דוד גוטרמן (נפטר בט"ו בשבט תרס"ג), כיהן כאדמו"ר בראדזימין. שימש גם כנשיא קופת רבי מאיר בעל הנס כולל פולין.
- חתנו היה רבי צבי הירש מורגנשטרן מלומאז', נכדו של רבי מנחם מנדל מקוצק.
- בנו רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן (י"ח באלול תר"כ - ט' באלול תרצ"ד). לאחר פטירת אביו החל לכהן כאדמו"ר.
- נכד נוסף של רבי יעקב אריה מראדזימין הוא רבי לוי יצחק גוטרמן (נפטר בכ"ג בטבת תרס"ה), בנו של רבי ישראל גוטרמן.
מצאצאיו של רבי יעקב אריה מראדזימין מכהנים כיום כאדמו"רים[7] רבי יעקב אריה אלתר מגור[8] ורבי יעקב אריה מיליקובסקי מאמשינוב[9], הקרויים על שמו.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, חמישים צדיקים, כרמל, 1977, עמ' 177
- הסבא קדישא מראדזימין 2 כרכים, ליקט והוציא לאור יעקב דוד לנדוי בעריכת בן ציון קלוגמן, תשע"ב. מהדורה שניה מורחבת, תשפ"א.
קישורים חיצוניים
רבי יעקב אריה גוטרמן:
- רבי יעקב אריה גוטרמן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- בצלאל לנדוי, רבי יעקב אריה מראדזימין, באתר "דעת"
- רשימת הפרסומים של רבי יעקב אריה גוטרמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יעקב אריה גוטרמן, ביכורי אבי"ב, לונדון תש"ח, באתר היברובוקס
- אברהם דוד מנדלבוים, מכתבים ואגרות קודש, עמ' 266-237, באתר היברובוקס
- כתב יד האדמו"ר מראדזימין - סגולה לשמירה
הערות שוליים
- ↑ בן ציון קלוגמן, הסבא קדישא מראדזימין, תשע"ב, עמ' ע"ו, פרק חמישי - איש יהודי היה
- ↑ בן ציון קלוגמן, הסבא קדישא מראדזימין, תשע"ב, עמ' קל"ה, פרק עשירי - בהיכל הרבי רבי בונם
- ↑ מאיר עיני הגולה אות תסז, ומכתב בעל חידושי הרי"מ בסוף הספר אות יד.
- ↑ האהל נהרס בימי המלחמה, ובשנת תשמ"ה שוקם האהל על ידי הרבי מגור רבי יעקב אריה אלתר, ('אמת ואמונה' תשפ"א, עמוד תקה)
- ↑ ראו כאן וכאן.
- ↑ כמו כן פירסם את הסגולה שכתב רבי יעקב אריה מראדזמין המסוגלים להציל את הנושא אותם מנזק
- ↑ מובא בשמו של רבי יעקב אריה מראדזימין כי שושלת ההנהגה לא תיפסק לעד מצאצאיו, וכיון שלנכדו לא היו צאצאים, הצביעו חסידים על צאצאיו לבית גור ואמשינוב כמי שעליהם כיוון בדבריו (ליקוטי אבי"ב).
- ↑ אביו של רבי יעקב אריה אלתר, רבי שמחה בונים אלתר בעל ה"לב שמחה" מגור, היה חתנו של רבי נחמיה אלתר שהיה חתנו של רבי צבי הירש מלומאז', חתנו של רבי שלמה יהושע דוד גוטרמן.
- ↑ סבו של רבי יעקב אריה מאמשינוב, רבי מאיר'ל מאמישנוב, היה חתנו של רבי יעקב אריה מורגנשטרן.
