רבי יוסף יואל היילפרין
| לידה | סביבות שנת ה'ת"מ |
|---|---|
| פטירה | י"ד באדר ב' ה'תק"ל |
| מקום קבורה | סטפאן |
| תחומי עיסוק | רבה של סטפאן |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| רבותיו | הבעל שם טוב |
| אב | רבי יעקב אהרן |
| חתנים | רבי אהרן שמואל הכהן; רבי דוד מסטפין; רבי צבי הירש אשכנזי |
נוסח מצבת קברו
|
|---|
|
פ"נ כבוד מורנו ורבינו הרב הגאון המפורסם בדורו רבים הלכו לאורו החריף מ' יוסף יואל אב"ד דק"ק סטעפאן בהגאון המפורסם שלשלת היוחסין מ' יעקב אהרן היילפרין אב"ד ק"ק לוצקא נפ' יוד אדר שני לפרט
|
רבי יוסף יואל היילפרין (סביבות ה'ת"מ - י"ד באדר ב' ה'תק"ל) היה מתלמידי הבעל שם טוב, רבה של סטפאן.
ביוגרפיה
נולד סביבות שנת ה'ת"מ[1] לרבי יעקב אהרן רבה של סטפאן ולוצק.
בצעירותו ניצל בנס מגזר דין מוות שהושת עליו בעקבות עלילה. לזכר הנס כתב אביו רבי אהרן מגילה בה הוא מגולל את סיפור מעשה הנס ובסופו הוא מצווה על כל צאצאיו עד סוף כל הדורות להתענות ביום כ"ב באב הוא היום שאירע להם הנס בכל שנה ובתפילת שחרית יאמרו סליחות ולעת ערב להרבות בסעודת מצווה ובצדקה לעניים ובעת המשתה והסעודה לספר לבנים ובני בנים את כל פרשת דברי הנס הגדול[2].
כשעבר אביו לכהן כאב"ד לוצק נבחר רבי יוסף יואל לרב העיר על מקומו בה כיהן עד פטירתו[3].
פעם ביקר הבעל שם טוב בביתו בסטפאן ושם עמד על גדולת הבעל שם טוב והיה לתלמידו[4].
היה עשיר מופלג ופיזר מכספו רבות לצדקה[4].
נפטר בי"ד באדר ב' ה'תק"ל[5] בהיותו קרוב לגיל 90[4] ונטמן בסטפאן.
צאצאיו
- חתנו רבי אהרן שמואל הכהן, תלמיד הבעל שם טוב, מחבר הספר וצוה הכהן, אב"ד הקלויז באוסטראה וממלא מקום חמיו ברבנות בסטפאן לאחר פטירתו ורבה של יאמפולי.
- חתנו רבי דוד מסטפין, תלמיד הבעל שם טוב, שימש כמגיד מישרים בסטפין.
- חתנו בזיווג שני רבי צבי הירש אשכנזי בנו של רבי אברהם משולם זלמן אשכנזי אב"ד אוסטראה, כיהן כאב"ד הקלויז באוסטראה ואחר כך אב"ד ברדיטשוב.
קישורים חיצוניים
- רבי שלום חיים פרוש, אור יקרות, תשס"ו, עמ' קי"ב, חלק ד', ערך הרה"ק רכי יוסף יואל היילפרין זיע"א אב"ד סטעפן, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
הערות שוליים
- ↑ על פי המובא לקמן שנפטר קרוב לגיל 90.
- ↑ רבי מנחם מנדל ביבר, מזכרת לגדולי אוסטרהא, תרס"ז, עמ' 341, תוכן המגילה פורסמה בהיכל הבעש"ט, עמ' קכ"ח, גליון ד'.
- ↑ יהודה אריה לייב לוין, מגילת פולין - אוסטראה, עמ' 69.
- ^ 4.0 4.1 4.2 חתנו רבי שמואל אהרן קורא מראש ברדיטשוב, תקע"א פרק י"ג עמוד ע"ג-ע"ד.
- ↑ יום הפטירה היא על פי המובא שנכתב על המצבה, שנת הפטירה משוער ראו: רבי מנחם מנדל ביבר, מזכרת לגדולי אוסטרהא, תרס"ז, עמ' 341.