רבי יוסף אלימלך כהנא
הרב יוסף אלימלך כהנא (תרכ"ו, 1866 - י"א בסיוון תש"ד, 1944), היה רב וראש ישיבה הונגרי, רבן של צעהלים ואונגוואר. נספה בשואה עם בני משפחתו ובני קהילתו.
קובץ:רבי יוסף אלימלך כהנא.png | |
לידה |
1866 תרכ"ו רוסנוביץ' |
---|---|
פטירה |
1944 (בגיל 78 בערך) י"א בסיוון תש"ד אושוויץ |
מדינה | אוקראינה |
מקום מגורים | אונגוואר |
מקום פעילות | אונגוואר, צעהלים. |
תלמידיו | רבי שמואל וואזנר, רבי מנשה קליין, רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם. |
בת זוג | יוטל (לבית יונגרייז). |
אב | רבי יצחק אייזיק כהנא |
ביוגרפיה
נולד ברוסנוביץ', לרב יצחק אייזיק כהנא, רב העיר ורבה של זשדני ולבתו של הרב יצחק אייזיק ביליצר, רב נאג'י אידה[1] .
בצעירותו למד אצל סבו, הרב ביליצר. לאחר מכן עבר לאונגוואר, שם למד אצל הרב חיים צבי מנהיימר והרב שלמה גנצפריד, מחבר קיצור שולחן ערוך, שסמך אותו לרבנות. לאחר כן עבר לישיבת פרשבורג, שם למד אצל הרב שמחה בונם סופר, מחבר שו"ת "שבט סופר".
נישא ליוטל יונגרייז, בת הרב משה, רבה של קאשוי, שנפטרה בתר"פ. בזיווג שני נישא לשרה בת הרב יאיר קאלוש ממזלבורץ.
עם פטירת אביו (תרנ"ב) התמנה לרבה של זשדני, קהילה קטנה שסייעה בידו להקים שם ישיבה, בה החל לכתוב את ספריו. בה'תרע"ו התמנה לרבה של בוניהד. בה'תרפ"ג נבחר לרבה של צעהלים, לשם העביר את ישיבתו, שמנתה 90 תלמידים. רבנותו התאפיינה בהערכה הדדית בין הרב לקהלו ודאגה לתלמידיו.
בתרצ"א התמנה לרבה של אונגוואר, לאחר מערכת בחירות סוערת, בה התמודד מול בנו של הרב הקודם, נבחר ברוב גדול ואף זכה בדין תורה אצל הרבי ממונקטאש.
תקופת רבנותו הייתה תקופה של פריחה לקהילת אונגוואר. הוא פעל רבות לביסוס מוסדות הקהילה, כגון בית חולים ובית תמחוי, וחיזוק לימוד התורה ושמירת מסורת ישראל. לשם כך הקים חברה בשם "לומדי תורה", שארגנה שיעורים בערבים לאנשים שעבדו במשך היום. עוד שימש כנשיא ועד הרבנים ברוסיה הקרפטית, שריכזה את הקהילות האורתודוקסיות באזור. עמד בקשרים טובים עם שלטונות צ'כוסלובקיה ועם אנשי כמורה בעירו, מה שתרם לריסון האנטישמיות.
עם היבחרו כרב העיר התמנה גם לנשיא כולל שומרי החומות בארץ ישראל, שתמך בעניים ולומדי תורה בירושלים.
התמסר לישיבתו במתן שיעורים רבים, והנהיג בה סדרי לימוד קפדניים ובחינות. את דרך לימודו מתאר תלמידו, הרב מנשה קליין[2]: ”"ודכירנא כד הוינא טליא ויצקתי מים על ידי מו"ר הגאון הקדוש מרן יוסף אלימלך כהנא הי"ד, למדנו בכל שבוע 6 דפים גמרא עם מפרשים, ש"ע אורח חיים עם מגן אברהם ויורה דעה עם ט"ז וש"ך, ועוד והיה נסיון בכל שבוע על כל השיעורים שלמדו. ובסוף הזמן עשו חזרה על כל מה שלמדו בכל הזמן, והיו ממש משימים לילות כימים אז לעבור הכל לערך שלשים יום או חמש שבועות"”
בד בבד עמד בקשרי מכתבים עם רבנים מקהילות רבות שהפנו אליו שאלות.
נספה באושוויץ בי"א בסיון תש"ד, במשלוח האחרון של יהודי אונגוואר, עם אשתו וקבוצה מקהילתו ותלמידיו. ברגעיו האחרונים אמר בהתלהבות וידוי עם קהלו.
ילדיו
- פריידא, נישאה לרבי משה נתן נטע יונגרייז, שנספה בשואה.
- רבי שרגא פייש כהנא, נפטר בצעירותו (תרע"ט).
- רבי יצחק אייזיק כהנא, רבה של פאררא-ענטש, נספה בשואה.
- רבי יהושע כהנא, נספה בשואה.
מתלמידיו
- הרב שמואל וואזנר, - (נפטר ה'תשע"ה) מחבר שו"ת שבט הלוי.
- הרב מנשה קליין, - (נפטר ה'תשע"א) האדמו"ר מאונגוואר, מחבר שו"ת משנה הלכות, שייסד את "חסידות אונגוואר" בברוקלין והקים את קריית אונגוואר בירושלים.
- רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם, האדמו"ר מסטראפקוב.
- הרב משה דב וולנר - רבה של אשקלון.
ספריו
- חידושי מהרי"א כהן - לקט משרידי תשובותיו וחידושיו, יצא לאור על ידי נכדו, יצחק אייזיק יונגרייז, ירושלים תשכ"ט.
- שו"ת פני יוסף הוכן לדפוס אך אבד בשואה.
לקריאה נוספת
- קהלת צעהלים וחכמיה עמ' 194 - 200.
- הרב פרופ' יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה: אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, חלק ג', "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", ניו יורק תשי"ט, עמ' 9 - 16.
הערות שוליים
- ^ אודותיו: הרב מו"ה יצחק אייזיק סג"ל בילליצער, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת י, עמוד 98, אות ריב.
- ^ שו"ת משנה הלכות, חלק ח, סימן רמז.