לדלג לתוכן

יוזף איגנצי קרשבסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
יוזף איגנצי קרשבסקי
Józef Ignacy Kraszewski
צילום מסביבות 1880
צילום מסביבות 1880
לידה 28 ביולי 1812
ורשה
פטירה 19 במרץ 1887 (בגיל 74)
ז'נבה
מקום מגורים סנקט פטרבורג
סוגה רומן קצר, רומן חברתי, שירה, ספרות היסטורית
שפות היצירה צרפתית, פולנית
השכלה אוניברסיטת וילנה

יוּזֶף אִיגְנַצִי קְרַשֶׁבְסְקִיפולנית: Józef Ignacy Kraszewski;‏ 28 ביולי 1812, ורשה, פולין – 19 במרץ 1887, ז'נבה, שווייץ) היה סופר, מוציא לאור, היסטוריון, עיתונאי, איש אשכולות, וצייר פולני שכתב יותר מ-200 רומנים ו-150 נובלות, סיפורים קצרים וביקורות אמנות, מה שהופך אותו לסופר הפורה ביותר בתולדות הספרות הפולנית. הוא ידוע בעיקר בזכות הסדרה האפית שלו על ההיסטוריה של פולין, הכוללת עשרים ותשעה רומנים בשבעים ותשעה חלקים.

קורות חיים

הוא נולד ב-28 ביולי 1812 למשפחה של האצולה הפולנית (שלאכטה).[1] הוא היה בנם הבכור של יאן קרשבסקי (פו') וזופיה קרשבסקה (אנ'), והיו לו ארבעה אחים.[1]

משנת 1829 למד רפואה, ולאחר מכן ספרות ואומנויות, באוניברסיטת וילנה. שם הוא השתלב בתנועת עצמאות פרו-פולנית, שתמכה במרד נובמבר של 1830. כתוצאה מכך הוא נעצר ב-3 בדצמבר באותה שנה ונכלא עד 18 במרץ 1832.[1] לאחר שחרורו נאלץ להתגורר בפיקוח משטרתי בווילנה, אך הורשה לעבור לאחוזת אביו ליד פרוז'ני בשנה שלאחר מכן. ב-1838 נישא לזופיה וורוניצ'ובנה (Zofia Woroniczówna), אחייניתו של יאן פאוול וורוניץ' (פו'), הבישוף לשעבר של ורשה, ועבר איתה לווהלין, שם עסק בחקלאות של אחוזות משפחתו. ב-1839 פרסם את יצירתו החשובה הראשונה, הרומן "Poeta i świat" (המשורר והעולם).

בשנים 1841–1851, בווילנה, הוא הוציא לאור את כתב העת הספרותי והמדעי אתנאום (פו'). כשזה נכשל, חזר לוורשה, שם הפך לתורם ל"גזטה ורשבסקה (אנ')", בנוסף לכתיבתו האחרת. ב-1853, במאמץ לתמוך ולחנך טוב יותר את ארבעת ילדיו, הם עברו לאחוזה המשפחתית של זופיה ליד ז'יטומיר, שם הפך למפקח בית ספר ובשנת 1856 למנהל התיאטרון המקומי. הוא עסק גם בסוגיית הצמיתות, והיה חבר ב"הוועדה לשחרור קרקעות האיכרים"; שדגלה בעד הענקת קרקעות. פעילות זו נתקלה בהתנגדות חריפה ובאיומים. כתוצאה מהסלידה ההולכת וגוברת שלו מהאצולה המקומית, הוא חזר לוורשה ב-1859, ככל הנראה עזב את משפחתו בז'יטומיר, והשתלט על העריכה של "גזטה פולסקה".[2]

בשנת 1861, הוא הפך לחבר בקומיטט מייסקי (פו') (ועדת העיר), ארגון חשאי, שהתכונן למהפכה. בעקבות מרד ינואר, הוא ברח כדי להימנע מגלות לסיביר. כוונתו הייתה לחיות בצרפת, אך הוא עצר כשהגיע לדרזדן, שם פגש רבים מחבריו המהפכנים, והיה מעורב במאמצי סיוע לפליטים פולנים. הוא נשאר שם עד 1868, אז החל לנסוע; לשווייץ, איטליה, צרפת ובלגיה. מאוחר יותר פרסם דיווח על מסעותיו: Reiseblätter (דפי מסע).

בקשתו לאזרחות סקסונית אושרה בשנת 1869. הוא רכש נכס עם גינה, והתגורר שם עד 1879, אז יכול היה להרשות לעצמו נכס גדול יותר. הוא חי שם עד 1883, אז נעצר, בעת ביקור בברלין, והואשם בריגול עבור השירות החשאי הצרפתי. הוא, למעשה, תרם תרומות כספיות לממשלת צרפת. לאחר שנשפט על ידי רייכסגריכט (אנ')[א] בלייפציג, הוא נידון לשלוש וחצי שנות מאסר במגדבורג. עקב בריאות לקויה, הוא שוחרר בערבות ב-1885.

יוזף (מימין) עם אחיו לוסיאן (אנ') (משמאל) וקאיטאן (אנ') (במרכז)

במקום להישאר במגדבורג, כפי שחויב, הוא חזר לדרזדן, מכר את רכושו ועזב לחפש בית חדש בסן רמו. שם הוא קיווה לחזור לבריאותו ולהימנע ממעצר שוב. כאשר עלתה אפשרות להסגרה, הוא ברח לז'נבה, שם מת, ארבעה ימים לאחר הגעתו. שרידיו הועברו לקרקוב, והוא נקבר ב"בזיליקת המלאך מיכאל הקדוש וה"קדוש" סטניסלאוס הבישוף והמרטיר", הידועה בכינויה "סקאלקה (אנ')". מאז 1960, ביתו לשעבר בדרזדן הוא מוזיאון קרשבסקי (גר').

לזכותו מיוחסים יותר מ-240 רומנים וסיפורים קצרים. יצירותיו הידועות ביותר הן ששת "הרומנים הסקסוניים", שנכתבו בין 1873 ל-1883 בדרזדן. יחד, הם יוצרים היסטוריה מפורטת של נסיכות הבוחר מסקסוניה, מ-1697 עד 1763. הראשון מבין ספריו שעובדו לקולנוע היה הרוזנת צוסל (אנ') (1968), בבימויו של יז'י אנטצ'אק (אנ') עם ידוויגה ברנסקה (אנ') בתפקיד הראשי. 20 שנה מאוחר יותר, במזרח גרמניה, ה-DEFA (אנ')[ב] הכין סדרת טלוויזיה בת שישה חלקים, הטרילוגיה הסקסונית (גר'), כולל גרסה חדשה של הרוזנת צוסל, בבימויו של הנס-יואכים קספשיק (אנ').

איור מתוך "Stara baśń" (אגדה עתיקה), מאת מיכל אלווירו אנדריולי (אנ') (1879)

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. בית המשפט הפלילי והאזרחי העליון ברייך הגרמני מ-1879 עד 1945.
  2. אולפן קולנוע בבעלות המדינה של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (מזרח גרמניה) לאורך כל קיומה של המדינה.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Tarkowski, Paweł. "KRASZEWSKI Józef Ignacy (1812-1887), pisarz, publicysta, wydawca, historyk, rysownik". Słownik biograficzny Południowego Podlasia i Wschodniego Mazowsza. Uniwersytet Przyrodniczo-Humanistyczny w Siedlcach. נבדק ב-2023-07-03.
  2. "Józef Ignacy Kraszewski - biografia". Zinterpretuj.pl (בפולנית). 2022-02-15.

יוזף איגנצי קרשבסקי38742210Q254524