רבי יהודה ליוואי הזקן

רבי יהודה ליוואי הזקן מוורמס (נפטר בחשוון ה'ר', 1439) היה מגדולי יהדות אשכנז בדורו ונאמר עליו כי "כל גדולי הדור חרדו מגדולתו וקדושתו"^[1].

מקובל שהיה מיוחס למשפחת דוד המלך, ושהיה אב-סבו של המהר"ל מפראג, כדי להבדיל ביניהם הוא מכונה לעיתים המהר"ל הזקן. ברם, יש המפקפקים בייחוסו של המהר"ל מפראג כנכדו של ר' ליוואי הזקן, וגם בייחוסו של ר' ליוואי הזקן לדוד המלך. יש המאחרים את שנות פעילותו וקובעים את תאריך פטירתו לשנת ה'ש' - מאה שנה מאוחר יותר מן המקובל^[2].

על מצבת קברו בפראג נחרת:

מוהר"ר יהודה ליוואי הזקן
וזאת ליהודה / לתורה ולתעודה
חכם הרזים / עוקר הרים וארזים
בקי בש"ס התלמוד ולא נמצא כמותו בכל העולם
בחריפות ובקיאות ובזיכרון
והוא מגזע הגאונים (המיוחסים לאדוננו דוד בן ישי)^[3]
ונתבקש בישיבה של מעלה
שנת חמשת אלפים ומאתים ליצירה

צאצאיו

רבי בצלאל^[4].
- רבי חיים מורמייזא^[5].
  - רבי בצלאל מורמייזא. היגר מאשכנז (האימפריה הרומית ה"קדושה") למרכז היהודי החדש בפולין.
    - רבי חיים בן בצלאל, ראש ישיבה בקהילת פרידברג בהסן העילית
    - רבי סיני, רבה של ניקלשבורג
    - רבי שמשון, רבה של קרמניץ, חתן בן דודו רבי שמואל החסיד אשכנזי
    - מהר"ל מפראג
  - רבי יעקב מורמייזא אשכנזי
  - רבי צבי הילמן, אבי משפחת אשכנזי איש צבי, חתן רבי אליעזר טריוויש
    - חתנו רבי יהודה הלוי
      - רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס - מהרש"א
    - רבי שמואל החסיד אשכנזי, עלה בסוף ימיו לארץ ישראל
      - רבי חיים אשכנזי איש צבי, רבה של קרמניץ
        חתנו רבי שמואל שמעלקא ז"ק, רבה של אוסטראה
      - רבי נפתלי הירץ אשכנזי, ראש ישיבה בשידלוב
      - רבי יעקב קופל אשכנזי
        רבי אברהם מגזע צבי, חתן רבי השיל מקראקא
        רבי משה בן אברהם מגזע צבי, רבה של הורדנא ומחבר ספר "תפארת למשה"
      - רבי אליעזר אשכנזי איש צבי, מחבר ספר דמשק אליעזר, רבה של אפטא

קישורים חיצוניים

דוד הלחמי, רבי יהודה ליוואי הזקן, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה
הרב שלמה אנגלרד, שיבושים נפוצים במגילות יוחסין, יחוס הגאון מהר"ל מפראג, בתוך: צפונות, יב, בני ברק תשנ"א, עמ' 70, באתר היברובוקס
נפתלי אהרן וקשטיין, על יחוסה של משפחת המהר"ל לדוד המלך ע"ה, באתר ביומון המודיע
רבי נפתלי יעקב הכהן, "מוהר"ר יהודה ליווא ז"ל", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ד, עמוד פו, באתר היברובוקס, אות קצז

הערות שוליים

↑ עוד על מעמדו כאחד מגדולי יהדות אשכנז, ראו השערתו של צבי הירש הורוביץ, לתולדות הקהילות בפולין, ירושלים תשל"ח, עמ' 34 הערה 22.
↑ על כך ועוד ראו: אוטו מונלש, כתובות מבית-העלמין היהודי העתיק בפראג, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשמ"ח. עמ' 135. פריט מס' 37. נוסח המצבה המצוטט שם שונה מאד מזה שלפנינו, למרות זאת יש המזהים אותו עם אותו ר' ליווא. להרחבה בנושא ראו: אנגלרד, שיבושים, להלן "קישורים חיצוניים".
↑ מילים אלו מצוטטות בידי חלק ממעתיקי נוסח המצבה, אך אינן קיימות עליה. ראו על כך אצל מונלש, מצוטט אצל אנגלרד, להלן "קישורים חיצוניים".
↑ רבי נפתלי יעקב הכהן, "מוהר"ר יהודה ליווא ז"ל", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ד, עמוד פו, באתר היברובוקס
↑ פתיחה לספר, דמשק אליעזר, א (חולין), באתר אוצר החכמה מתוך כלילת יופי שם לא מופיע שם אביו.

ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] יהודה ליוואי הזקן23191702

[1] עוד על מעמדו כאחד מגדולי יהדות אשכנז, ראו השערתו של צבי הירש הורוביץ, לתולדות הקהילות בפולין, ירושלים תשל"ח, עמ' 34 הערה 22.

[2] על כך ועוד ראו: אוטו מונלש, כתובות מבית-העלמין היהודי העתיק בפראג, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשמ"ח. עמ' 135. פריט מס' 37. נוסח המצבה המצוטט שם שונה מאד מזה שלפנינו, למרות זאת יש המזהים אותו עם אותו ר' ליווא. להרחבה בנושא ראו: אנגלרד, שיבושים, להלן "קישורים חיצוניים".

[3] מילים אלו מצוטטות בידי חלק ממעתיקי נוסח המצבה, אך אינן קיימות עליה. ראו על כך אצל מונלש, מצוטט אצל אנגלרד, להלן "קישורים חיצוניים".

[4] רבי נפתלי יעקב הכהן, "מוהר"ר יהודה ליווא ז"ל", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ד, עמוד פו, באתר היברובוקס

[5] פתיחה לספר, דמשק אליעזר, א (חולין), באתר אוצר החכמה מתוך כלילת יופי שם לא מופיע שם אביו.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]