רבי ידידיה טיאה וייל

רבי ידידיה טיאה וַיְיל
לידה	2 באוקטובר 1721; י' בתשרי ה'תפ"ב
פטירה	10 באוקטובר 1805 (בגיל 84); י"ז בתשרי ה'תקס"ו
השתייכות	יהדות אורתודוקסית בגרמניה
	ה'תק"ל–ה'תקס"ו
	→ הרב נתנאל וייל רבי אשר לב ←

רבי ידידיה טיאה וַיְיל (בגרמנית: Tia Weil; י' בתשרי ה'תפ"ב, 2 באוקטובר 1721 – י"ז בתשרי ה'תקס"ו, 10 באוקטובר 1805) היה רב העיר קרלסרוהה, בנו של "הקרבן נתנאל", ותלמידו של הרב יהונתן אייבשיץ.

תולדותיו

רבינו ידידיה נולד בליל יום הכיפורים (י' בתשרי) ה'תפ"ב (1721) בפראג, בנו של הרב נתנאל וייל. עד גיל עשר למד אצל אביו ואחר כך למד בישיבתו של הרב יהונתן אייבשיץ. בשנת ה'תק"ג עזב את פראג ונסע לברסלאו, לאחר שרבו הרב אייבשיץ עזב שנה לפני כן את העיר ונסע למץ.

בשנת ה'תק"ד חזר לפראג ונשא את גיטל בת רבי יעקב איגר ראש הקהל בפראג. בפראג למד גם אצל הנודע ביהודה. בשנת ה'תק"ה היה שוב במץ אצל רבו רבי יהונתן אייבשיץ. בה'תק"ז חזר ללמוד אצל אביו במיירינגן. בה'תק"ח כאשר הותר ליהודים לחזור לפראג אחר הגירוש חזר לעיר, וניסה שלוח ידו בסחר אריגים ולא צלח בידו.

בשנת ה'תקי"ד התמנה לרב באוטיץ (גר'), שם ישב ארבע שנים. באותה תקופה חלה בעיניו מרוב עיון בלימודו, ונסע לעיירת המרפא קרלסבד להתרפא.

בשנת ה'תקי"ח חזר לפראג ושהה שם חמש שנים. באלול ה'תקכ"ג נסע עם אחיו אליעזר ליפמן לקרלסרוהה, מקום כהונת אביהם. בתקופה זו מוצעת מועמדותו לרבנות פיורדא ומנהיים אך הדבר לא יצא לפועל. כשנפטר אביו בל' בניסן ה'תקכ"ט, התמנה לרב העיר; בתחילה סירב, אך בשבועות ה'תק"ל התרצה והנהיג את הקהילה עד יום מותו.

בי"ט בטבת ה'תקמ"ח נפטרה אשתו גיטל, והוא נישא לשיינכא בת מרדכי אופנהיים. באותה שנה נפטרה גם היא, והוא נשא אישה שלישית: פראדא בת גבריאל ממנהיים, שגם היא נפטרה לאחר זמן מועט בשנת ה'תקס"א.

הרב וייל נפטר בי"ז בתשרי (חול המועד סוכות) ה'תקס"ו, ונקבר ליד קבר אביו בקרלסרוהה. על מצבתו נחרט: ”רבי ידידיה המכונה טיאה בהגאון החסיד מו"ה נתנאל ווייל מגזע מהרי"ו ומהר"מ ויתר גאוני בעלי תוספות זצ"ל נפטר בליל ה' ונקבר ביום ו' עש"ק ב' דחוה"מ דסוכות תקס"ו לפ"ק”.

בין בניו: הרבנים אברהם וייל רב בזולצבורג (1754–1831) ונתן וייל (1756–1829).

ספריו

בחייו נדפס רק ביאורו להגדה של פסח, וזאת בעילום שמו והוא אף נתן הסכמה לספר. שאר ספריו נותרו בכתב יד, וחלקם יצא לאור בשנות השבעים ואילך של המאה העשרים.

הגדה של פסח עם ביאור המרבה לספר, קארלסרוא, דפוס פילטא עפסטיין, הירש ווירמייש, תקנ"א.^[1] נדפס מחדש בירושלים תשס"ב, על ידי הוצאת המוסד ע"ש שמואל ואודט לוי^[2]
שו"ת רבי ידידיה טיאה ווייל, גנוזות, ירושלים, 1983^[3]
חידושים על מסכת נדה, מכון אהבת שלום, ירושלים, תשס"ג
גנזי המלך, חדושים על מסכת מגילה ועל הלכות מגילה להרמב"ם, ירושלים, תשל"ז^[4]
ברכת יום טוב, חידושים וביאורים על מסכת ביצה, גנוזות, ירושלים, תשל"ז^[5]
אדני כסף, חידושים וביאורים על מסכת קידושין, גנוזות, ירושלים, תשל"ט^[6]
לבושי בדים, נדפס על ידי הרב ראובן מרצבך
רטיות הגוף, פירוש על לימוד היפוקראט, בכתב יד, שנת תקל"ט^[7]

לקריאה נוספת

Birgit E. Klein, 'R. Jedidja genannt Tia Weil (1721-1805). herausragender Rabbiner und Gelehrter Badens im Übergang zur Moderne,' in: Jüdisches Leben in Baden, 1809 bis 2009. 200 Jahre Oberrat der Israeliten Badens, Festschrift; Hrsg. von dem Oberrat der Israeliten Badens, Ostfildern: Thorbecke, 2009, S. 45-55. (בגרמנית)