מצנח ממונע גלגלי

מצנח ממונע גלגלי חד מושבי שאינו מוכן לטיסה

מצנח ממונע גלגלי (ר"ת: ממ"ג), או טרקטורון מעופף (באנגלית: Powered parachute), המכונה גם "באקאי" (על שם Buckeye Industries שהייתה חלוצה בייצור ממ"גים), הוא כלי טיס אשר בו מצנח המשמש לעילוי, מחובר למנוע וגלגלים.

מהירותו הטיפוסית של מצנח ממונע גלגלי היא 40-60 קמ"ש וניתן לתפעלו באופן בטיחותי בגבהים שבין מטרים ספורים מעל הקרקע ועד לגובה של 18,000 רגל (כ-5.5 ק"מ). אולם בדרך כלל גובהי הטיסה של ממ"ג הם בין 500-1500 רגל (כ-150-500 מטר). הממ"ג מצויד בדרך כלל במכל דלק שנפחו בין 20-40 ליטר, המאפשרים טיסה ממונעת של כשלוש שעות. הממ"ג נדרש לריצת המראה קצרה מאד, לעיתים אף פחות מ-30 מטר. הממ"ג הוא בין כלי הטיס הממונעים הזולים ביותר לרכישה ולהפעלה. משקלו של הממ"ג, ללא דלק נע בין 90-135 ק"ג והוא יכול לשאת משקל מרבי של כ-225 ק"ג.

הכנות להמראת מצנח ממונע גלגלי.

מצנח ממונע גלגלי דו-מושבי (מושב אחורי ריק) בשעת טיסה

על פי החוק בישראל "מצנח ממונע" הוא "כלי טיס כבד מן האוויר, מונע על ידי מנוע ונתמך בעת הטיסה בעיקר על ידי מצנח". הגדרה זו מכילה אף "מצנח ממונע גלגלי" שאינו מוכר באופן נפרד בחוק בישראל. על פי החוק הפעלת ממ"ג דורשת תעודת כשירות לכלי הטיס וכן קבלת רישיון טיס, הכרוך בלימודים עיוניים ומעשיים קצרים.

על פי חוקי הטיס בארצות הברית הטסת ממ"ג בעל מושב בודד אינה דורשת רישיון טיס או הכשרה בטיסה. אולם, יצרני הממ"ג ממליצים על הכשרה מסודרת להטסתו, בקורס הנמשך בדרך כלל 10-15 שעות. להטסת ממ"ג דו-מושבי נדרש רישיון להטסת כלי טיס ספורטיבי קל, הניתן לאחר קורס שמשכו 15 שעות הוראה ו-5 שעות טיסת סולו.

בטיחות

ממ"ג נחשב בעיני רבים לכלי טיס בטיחותי יותר מכלי טיס בעלי כנף קבועה כיוון שלממ"ג יציבות מבנית טובה יותר, תגובה מוגבלת לטעויות היגוי, והתנגדות טבעית לתנאי הזדקרות. השליטה בטיסת הממ"ג נעשית בשני אמצעים עיקריים: הגברת או הפחתת כוח המנוע (השולט על קצב הטיפוס) ושינוי זווית קצה המצנח - פעולה הנעשית בדרך כלל באמצעות דוושות - לצורך ביצוע פניה של הממ"ג ימינה או שמאלה. משיכה בו-זמנית של קצות המצנח מגבירה באחת את קצב הטיפוס ומאטה את כלי הטיס, תמרון הנעשה בדרך כלל בעת טיסה קרוב לפני הקרקע, במיוחד בעת נחיתה.

יחס הדאייה של הממ"ג במנוע כבוי נע בין 3:1 ל-6:1. יחס הדאייה מושפע ממשתנים שונים, ביניהם: גודל המצנח וצורתו, והמשקל הנישא על ידי המצנח. בדרך כלל ניתן להנחית את הממ"ג בבטיחות אף במנוע כבוי, זאת בהנחה שמשטח מתאים לנחיתה נמצא בטווח הדאייה.

אף שהדבר אפשרי, קשה להביא את הממ"ג לגובה טיסה מסוכן, לגרום לממ"ג להזדקרות, או לגרום לקריסת המצנח בעת טיסת עקב טעות טיס. קריסת מנצח שצורתו מלבנית היא כמעט בלתי אפשרית ותקלה מעין זו אפשרית יותר במצנחים בעלי צורה אליפטית. אולם גם במצנחים אלה, קריסת המצנח היא רגעית בלבד ובדרך כלל הטיס אף יתקשה להבחין בה במהלך הטיסה. קריסת מצנח אליפטי מתרחשת בדרך כלל עקב תנאים אטמוספיריים קיצוניים, או טעות טיס (על פי דיווחי מנהל התעופה הפדרלי בארצות הברית למעלה מ-80 אחוז מכל תאונות התעופה נגרמות עקב טעות טיס).

הסכנות העיקריות בהטסת ממ"ג קשורות בתנאי רוח ומכשולים. אין להטיס ממ"ג ברוחות שמהירותן מעל 15-25 קמ"ש, או בתנאים של משבי רוח. סיכוני רוח כולל מכשולים קרקעיים היוצרים תנאי רוח מיוחדים (לכן רצוי לטוס במעלה הרוח אל מול עצים גבוהים, הרים ומכשולים אחרים המפריעים לזרימת הרוח). מערבולות אוויר הנוצרות בנתיבי טיסה של כלי טיס אחרים, במיוחד כלי טיס גדולים וכבדים, אף הם עלולים לסכן טיסת ממ"ג. כיוון שממ"ג מתאים לטיסה נמוכה העוקבת אחר פני הקרקע, מכשולים קרקעיים כגון, קווי מתח עילי, עצים ומבנים גבוהים עלולים לסכן את טיסת הממ"ג. נחיתות חירום בממ"ג על מקווי מים מסוכנות במיוחד, כיוון שהטייס או הנוסע עלולים להסתבך במיתרי המצנח ולשקוע יחד עם שלדת המנוע.

תפעול

טייסי ממ"ג נהנים בדרך כלל לטוס בגובה נמוך ובאטיות והממ"ג הוא כלי טיס אידיאלי לתיור ולצילום. ממ"ג אף יכול לשמש בחקלאות ולעיתים אף ככלי לאכיפת חוק, לחיפוש ולאיתור נעדרים.

הממ"ג אינו זקוק לשדה תעופה לצורך הפעלתו ומסלולי עפר ושדות כבושים יכולים לשמש להמראה ולנחיתה. בארצות הברית אסורה על פי חוק הטסת ממ"ג בשעות הלילה. אולם, בשנת 2004 תיקן מנהל התעופה הפדרלי האמריקאי תקנות המאפשרות לממ"ג המצויד כראוי לטוס אף בשעות הלילה מעל אזורים עירוניים על ידי טייסים מורשים.

היסטוריה

ב-1 באוקטובר 1964 הוגשה, על ידי דומינה ג'לברט (Domina Jalbert) בקשה לרישום פטנט על "כנף מרובת תאים" (באנגלית: Multi-Cell Wing) המכונה "פראפויל" (Parafoil), אשר הייתה עיצוב חדש למצנח. הפטנט שמספרו 3,285,546, לעיצוב כנף חדש זה נרשם ב-15 בנובמבר 1965. אולם המצנח ממונע גלגלי הראשון פותח כבר בשנת 1963 על ידי ד"ר ניקולאידס והוטס על ידי לואל פרנד (Lowell Farrand).

בחודש מרץ 1981 נוסה לראשונה דגם P-1, אותו יצרו סטיב סניידר, אדריאן ונדנברג ודניאל תומפסון. לאחר ניסויי טיסה ושיפורים שנמשכו שנתיים, בשנת 1983 החל שיווק מסחרי ראשון של ממ"ג.

קישורים חיצוניים

• העמותה הישראלית של טייסי ממ"ג
• פורום העמותה לממ"גים. באתר תפוז.
• טיסה בגובה צמרות עצים. סרטון המדגים טיסה אטית בגובה נמוך בממ"ג.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22363683מצנח ממונע גלגלי