בוזג'אאדה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף טנדוס)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפת האיים בוזג'אדה וגקצ'אדה ביום האגאי
מצודת בוזג'אאדה
הנמל

בוזג'אאדה (טורקית Bozcaada, יוונית Τένεδος - "טנדוס") הוא אי בצפון-מזרח הים האגאי השייך לנפת צ'נקלה בטורקיה. האי הוא השלישי בגודלו בטורקיה ואחד משני האיים המיושבים בים האגאי השייכים לה. האי האחר והגדול מבין השניים הוא גקצ'אדה (טורקית Gökçeada, יוונית Ίμβρος - "אימברוס") השוכן מצפון לבוזג'אאדה, ושני האיים הממוקמים באופן אסטרטגי מול הכניסה הדרומית למצרי הדרדנלים מחלקים היסטוריה משותפת.

שטחו של האי שצורתו כשל משולש הוא 37.6 קמ"ר, אורכו המרבי הוא כ-10 ק"מ ורוחבו המקסימלי הוא כ-4 ק"מ. בשנת 2000 התגוררו 2,427 תושבים באי, רובם המכריע טורקים. היישוב העיקרי הוא הכפר הנושא את שמו של האי וממוקם על חופו הצפון-מזרחי. תושבי האי עוסקים בדיג ובתיירות, וכן ידוע האי בגפנים הגדלים בו וביין המיוצר בו. עוד ידוע האי בטירה הניצבת סמוך לנמל והדומה עד מאד לטירת בודרום.

מיתולוגיה

הומרוס הזכיר את בוזג'אאדה (בשם טנדוס) כבר באיליאדה (המאה ה-8 או ה-7 לפנה"ס). לפי המיתולוגיה היוונית מקור שמו של האי הוא בשמו של טֳנֳס, שליטו בתקופת מלחמת טרויה. ורגיליוס ציין באיניאידה כי במפרץ באי החביאו האכאים את ספינותיהם בעת שהותירו את הסוס הטרויאני מחוץ לשערי טרויה לקראת סיום המלחמה.

היסטוריה

באי התקיים יישוב איולי והוא היה אתר הקרב הימי בין לוקולוס שליחו של לוקיוס קורנליוס סולה לבין מיתרידטס השישי, מלך פונטוס בעת מלחמת מיתרידטס הראשונה במאה ה-1 לפנה"ס. ונציה קיבלה את השליטה באי מהאימפריה הביזנטית ב-1377, אך עקב מחלוקת בינה לבין ג'נובה, היא פינתה אותו ב-1381. המצודה באי נהרסה, כ-4,000 איש הוגלו ממנו לכרתים ולאֶוּבּוֹיָה[1] והאי נותר בשיממונו[2]. בתקופת העותמאנית יושב האי מחדש ואוכלוסייתו הייתה טורקית ויוונית החל במאה ה-14. שמו הטורקי של האי נזכר לראשונה במאה ה-16 וסולימאן הראשון הקים את הטירה באי מחדש. הוונציאנים השתלטו על האי שוב לזמן קצר במאה ה-17, אך לאחר מכן חזרה השליטה בו לידי העות'מאנים. במהלך מלחמת רוסיה-טורקיה השתלטו הרוסים על האי מספר פעמים והשתמשו בו כבסיס צבאי, אך הם לא הצליחו להחזיק בו באופן קבוע.

לאחר מלחמת הבלקן הראשונה נותרו בוזג'אאדה וגקצ'אדה בשליטת העות'מאנים בזמן שכל יתר איי הים האגאי עברו לשליטת יוון, להוציא את האיים הדודקאנסיים שנכבשו בידי איטליה במהלך מלחמת טורקיה-איטליה. עם זאת, הסכם סוור שנחתם ב-10 באוגוסט 1920 מסר את השליטה בשני האיים ליוונים. לאחר מלחמת יוון-טורקיה הכיר הסכם לוזאן בריבונותה של טורקיה בשני האיים והם הוכרו כאזור אוטונומי מיוחד. עוד פטר הסכם לוזאן את 8,200 תושביהם היוונים של שני האיים מההסכם לחילופי אוכלוסייה בין יוון וטורקיה, והעניק להם זכויות מיעוט מיוחדות[3]. עם זאת, ב-17 בפברואר 1926 ביטלה טורקיה את זכויות המיעוטים בניגוד לאמור בהסכם לוזאן. עם המתיחות הגואה בין טורקיה ויוון בסוגיית קפריסין בשנות השישים של המאה ה-20, היגרו מטורקיה רוב היוונים שהתגוררו בה, ובין אלה גם תושבי שני האיים. כיום מונה האוכלוסייה היוונית בבוזג'אאדה עשרות בודדות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוזג'אאדה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ [1] The crusades from the prespective of Bizantim and the Nuslim world, Laiou and Mottahedeh
  2. ^ [2] Journey of Ruy Gonzalez de Clavijo, in his embassy to the court of Timur, at Samarkand
  3. ^ מתוך TURKISH POGROM AGAINST THE GREEK POPULATION OF CONSTANTINOPLE 6-7 SEPTEMBER 1955
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

19418161בוזג'אאדה