טלומאץ'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף טאלמיטש)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טלומאץ'
Тлумач
מדינה אוקראינהאוקראינה אוקראינה
אובלסט מחוז איוונו-פרנקיבסקמחוז איוונו-פרנקיבסק איוונו-פרנקיבסק
תאריך ייסוד 1213
שטח 1,957 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 8,841 (2011)
קואורדינטות 48°51′10″N 24°59′44″E / 48.85278°N 24.99556°E / 48.85278; 24.99556
אזור זמן UTC +2
אתר העירייה

טלומאץ'אוקראינית: Тлумач; בפולנית: Tłumacz; ביידיש: טאלמיטש) היא עיר קטנה במערב אוקראינה, במחוז איוונו-פרנקיבסק שבחבל פוקוטיה, שבה התקיימה קהילה יהודית גדולה עד מלחמת העולם השנייה.

תולדות העיר

הידיעה הראשונה על העיר היא משנת 1213. מעמד של עיר הוענק לה כנראה בראשית המאה ה-15. במאה ה-17 סבלה מפשיטות הטטרים, הקוזאקים וההונגרים.

בשנת 1772 עברה לשלטון אוסטריה, ובשנת 1839 הוקם בה בית חרושת גדול לסוכר, אשר סייע להתפתחות העיר. בשנת 1919 עברה העיר לשלטון פולין.

יהודי טלומאץ'

תולדות הקהילה

הידיעה הראשונה על יהודים בעיר היא משנת 1592. כשעברה העיר לשלטון אוסטריה, הוכבד עול המסים על תושביה היהודים.

בשנת 1785 הוקם בעיר בית ספר מיסודו של הרץ הומברג. הרב הראשון הידוע של העיר הוא שמואל מרגליות, שישב בה בראשית המאה ה-19.

בין למדני העיר נודע הרב יחיאל פישל קסטלמן, אשר עלה בשנת 1850 עם משפחתו לארץ ישראל, התיישב בצפת, ונסע כשליח לקהילות היהודיות בעיראק ובכורדיסטן.

ראשית המאה ה-20

בשנת 1897 הוקם בעיר ארגון ציוני בשם "תקוות ישראל", ובשנת 1906 עלה הציוני הראשון בן העיר לארץ, הוא הסופר שלום שטרייט.

בראשית המאה ה-20 הוקם בעיר בית ספר מיסודו של הברון הירש, ובשנת 1906 נוסד בה בית ספר עברי בשם "שפה ברורה". כמו כן, הוקם בעיר תלמוד תורה.

באוגוסט 1914, במהלך מלחמת העולם הראשונה, נכבשה העיר על ידי הרוסים, ובמשך מספר ימים פרעו הקוזאקים ביהודי העיר, תוך ביזת רכוש ופגיעה בנשים. בשנת 1915 חזרה העיר לשליטת אוסטריה, אך כעבור ימים אחדים שבו הגייסות רוסיים לעיר, והורו על גירוש הגברים היהודים בני 10 עד 70 ממנה. כששבו היהודים לבתיהם לאחר המלחמה, מצאו שנבזזו. עד שנת 1924 יהודים רבים היגרו מהעיר לארצות הברית.

לאחר מלחמת העולם הראשונה השתקמה הקהילה בסיוע הג'וינט, ופעלו בה תנועות נוער ציוניות, לרבות גרעין של תנועת השומר הצעיר, שעלה לארץ והיה בין מייסדי בית אלפא, וקן של תנועת בית"ר. בראשית שנות ה-30 פעל בעיר האדמו"ר אלימלך לאם.

בשנת 1937 בזזו איכרים אוקראינים חנויות של יהודים בעיר.

ראשית מלחמת העולם השנייה

בספטמבר 1939, לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, נכבשה העיר על ידי הצבא האדום, והחיים הציבוריים היהודיים בעיר שותקו. יהודים שהואשמו בבורגנות ופליטים יהודים ממערב פולין הוגלו מזרחה.

ביום 7 ביולי נכבשה העיר על ידי ההונגרים, ובראשית אוגוסט 1941 הגיעו לעיר כאלף פליטים יהודים מאזור הרי הקרפטים. חלק מפליטים אלו נמסרו על ידי ההונגרים לאוקראינים, וביחד עם עשרות יהודים מכפרי הסביבה הוטבעו בנהר דניסטר.

בשואה

בספטמבר 1941 הועברה העיר לשלטון הגרמנים, עת שהתגוררו בה כ- 2,100 יהודים, כשליש מאוכלוסיית העיר, פרט לפליטים היהודים שהגיעו אליה קודם לכן. בראש היודנרט שהוקם בעיר הועמד אליהו רטנר, אשר נרצח עם סגנו באותו החודש לאחר שסירב להסגיר לגרמנים 8 יהודים שחיפשו. במקומם מונו ד"ר שטיינברג וסגנו הרצל שיפר.

באוקטובר 1941 נצטוו יהודי העיר למסור לגרמנים את הכסף והזהב שברשותם, ובדצמבר צוו למסור את הפרוות שברשותם, ולרהט 32 דירות עבור הגרמנים. ב- 5 באפריל 1942 בוצע הגירוש הראשון מהעיר. כאלף יהודים שהגיעו למקום הכינוס הועברו לגטו סטניסלבוב, ושם נרצחו.

בתחילת מאי 1942 הוקם בעיר גטו, אליו הועברו גם יהודי העיירות השכנות, ובהן מניז'ניוב ומאוטיניה. בגטו שררה צפיפות רבה, וכ- 280 מיושביו מתו מרעב וממחלות. ביום 18 במאי 1942 נרצחו ברחובות העיר כ- 180 יהודים, וביוני נרצחו עוד 70 חולים וזקנים לאחר עינויים קשים בבית הקברות היהודי בעיר. כמו כן, מאות צעירים יהודים החלו להישלח למחנה ינובסקה ולמחנות עבודה נוספים. בקיץ 1942 היה על היודנרט לספק מדי יום כ- 200 גברים יהודים לעבודות כפייה.

בתחילת אוגוסט 1942 החלו הגרמנים בחיסול הגטו, שמנה כ- 1,200 איש, ובמשך כחודש ימים הוציאו להורג קבוצות יהודים בבית הקברות היהודי של העיר ובסטניסלבוב. שמונים יהודים אחרונים הושארו בגטו לאיסוף חפצי היהודים, והוצאו להורג לאחר מכן. מספר מיהודי העיר שהצליחו להימלט ממנה הצטרפו לקבוצות פרטיזנים בסביבתה.

ביום 10 בספטמבר 1942 הוכרזה העיר כ"נקייה מיהודים", תוך הודעה כי מי שיעניק מקלט ליהודים צפוי לעונש מוות, וכך נתגלו רבים מן היהודים שהסתתרו בסביבת העיר בשל הלשנות.

לאחר השואה

לאחר יציאת הגרמנים מהעיר ביולי 1944 שבו אליה עשרות בודדות של יהודים, אך בשל גילויי אנטישמיות, לרבות רצח שני יהודים, עזבו אותה.

כיום אין בעיר יהודים. בית הכנסת הגדול של העיר הוסב בתקופה הסובייטית לבית מלאכה, ובית הקברות היהודי העתיק הושמד לחלוטין.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טלומאץ' בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23194532טלומאץ'