רבי זלמן יענט
| לידה | גרמניה |
|---|---|
| פטירה | טרוויזו, איטליה |
| שם מלא | ר' אפרים זלמן ב"ר שמחה יענט |
| מקום פעילות | רגנסבורג, טרוויזו |
| השתייכות | ראשוני אשכנז |
| תחומי עיסוק | מנהגים, פסיקה |
| רבותיו | מהרי"ל |
| תלמידיו | מהר"ם מינץ |
| בני דורו | מהרי"ל |
| חיבוריו | סדר טערויז |
ר' אפרים זלמן ב"ר שמחה יענט מטערויז (ידוע כמהר"ז יענט, נכתב לעיתים יינט, יאניט, יעצט, יינטא) היה רב בגרמניה וצפון איטליה במחצית הראשונה של המאה ה-15, מרבותיו של המהר"ם מינץ. שימש כמורה הוראה ברגנסבורג ואחריה בטרוויזו שבצפון איטליה וספרו "סדר טערויז" שימש כספר המנהגים הבלעדי של קהילות אשכנז בצפון איטליה.
ביוגרפיה
לא ידוע כיום על מקום וזמן לידתו של ר' זלמן אך יש לשער שנולד בסוף המאה ה-14 באחת מערי הריינוס.[1] כנראה היה מתלמידיו המוקדמים של המהרי"ל ואחרי שלמד אצלו התיישב ברגנסבורג זמן מה[2] ובאותה תקופה שאל את מהרי"ל שאלות בהלכה. כמו רבנים רבים בתקופה ההיא[3] עבר גם הוא לצפון איטליה והתיישב בקהילת טרוויזו. בטרוויזו הוא החזיק ישיבה, ומכך שהמהר"ם מינץ בצעירותו נסע דווקא אליה מלוקא יש להניח שהיא הייתה הישיבה החשובה ביותר בצפון איטליה, וישיבות אשכנזיות חשובות יותר התקיימו רק באשכנז ולכן המהר"ם מינץ נסע לגרמניה אחר כך.[4]
מעמדו
מספרות בני דורו משמע שר' זלמן היה מגדולי הדור והתייחסות הרבנים אליו הייתה כאל מורה הוראה שאין לחלוק עליו.[5] כמו כן, בעל תרומת הדשן חשש להיכנס למחלוקת בין ר"ז יענט ור"ז לוי לבין ר' רפאל בלין מפני ש"אינני כדי להכניס ראשי בין הרים גדולים".[6] כמו כן הלקט יושר כתב שהוא מתפלא על המלעיגים, שגם אם מלעיגים על מה שכתוב משם התרומת הדשן, "מכל מקום איך שייך להלעיג על מי שעושה כמו שכתוב במנהגים אשר נוהגים אחריהם בכל מדינות איטליא, דהיינו אותן מנהגים שסידר מהר"ר זלמן יענט ז"ל.[7] בקולופון כתב היד כתוב: ”סליק המנהגים וסדר הסליחות מכל השנה שסידר האשל הגדול מה"ר זלמן וינט זצ"ל וכן נוהגין בקהילת טערויז ובמענץ טריר גם בכל לומברדיאה.”[8] כמו כן קטעים מסדר טערויז נכנסו לכתבי היד של מנהגי המהרי"ל, דבר שגרם בלבול בין מנהג אשכנז למנהג צפון איטליה האשכנזי.[9]
לקריאה נוספת
- מבוא לספרי מהרי"ל, מכון ירושלים תשע"ו עמ' 199-200.
- שלמה י. שפיצר, מבוא למנהגי ר' זלמן יענט, בתוך ספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא, מכון ירושלים תש"ס עמ' קסז-קסח.
הערות שוליים
- ↑ בשנת 1428 למד אצלו המהר"ם מינץ בטרוויזו (מבוא לשו"ת מהר"ם מינץ, מכון ירושלים, עמ' 12), מה שמלמד כי בשנה זו ר' זלמן כבר היה ראש הישיבה החשובה ביותר בצפון איטליה, וזאת לאחר ששימש כמורה הוראה ברגנסבורג זמן ממושך.
- ↑ בתשובה שכתב לקהילת רגנסבורג (חלקה מובא ב"חכמים בדורם" עמ' 355) הוא מזכיר אדם מרגנסבורג ש"מזמן ידעתיו", מה שמלמד על ישיבה ממושכת ברגנסבורג.
- ↑ כגון משפחתו של המהר"ם מינץ, ר' יהודה לנדא אביו של בעל האגור ועוד.
- ↑ המהר"ם מינץ מונה את רבותיו את רבותיו ומביניהם ר' זלמן הוא היחיד שבאיטליה.
- ↑ ראה מאמרו של הרב ישראל פלס במוריה שנה ל"ג רפ"ה-רפ"ז עמ' רמ"ב-רמ"ד ובפרט בהערה 15 שם, שהמשפט "ומי יבוא אחר המלכים לסתור דבריהם" בפסקים וכתבים, מכוון על המהרי"ל ור' זלמן יענט.
- ↑ פסקים וכתבים לבעל תרומת הדשן סי' רנ"ז-רנ"ח.
- ↑ לקט יושר, מכון ירושלים, או"ח, הל' בין המצרים ותשעה באב עמ' רנב.
- ↑ לפי הרב שלמה שפיצר יש לקרוא את המילים "ובמענץ טריר" = "ובמעשטרי". הקדמה למנהגי ר' זלמן יענט- סדר טערויז, מכון ירושלים תש"ס, עמ' קסז הערה 2.
- ↑ כגון בשו"ת פאת שדך סימן נב שהעיר שסדר הסליחות במנהג אשכנז אינו תואם את הכתוב במהרי"ל, בעוד שהסדר במהרי"ל הועתק מסדר טערויז. מנהגות וורמייזא, מכון י-ם, י. מ. פלס תשמ"ז, מבוא עמ' 19.
זלמן יענט41069288Q134514612