זלאביה
(הופנה מהדף זאלאביה)
זלאביה (בערבית: زلابية; נקראת גם קורץ אצל יהודי תימן וזׇנְגוּלׇה אצל יהודי עיראק) הוא מאכל מתוק הנעשה מבלילת קמח חיטה, מטוגן בשמן עמוק ולרוב נספג בסירופ סוכר. נהוג לעצב את הזלאביה בצורת בייגלה או בצורות מעגליות אחרות.
המאכל נפוץ מאד בתת-היבשת ההודית במדינות כמו הודו, פקיסטן, סרי לנקה, נפאל, בנגלדש וכן במדינות רבות במזרח התיכון כגון איראן, עיראק, ירדן, סוריה, לבנון, תוניסיה, אלג'יריה, מצרים וגם בישראל.
המאכל נפוץ מאד במהלך חודש הרמדאן אצל מוסלמים, בחגיגות הדיוואלי אצל הינדים ובקהילות הנוצרים בחג ההתגלות ובחג הפסחא. בקרב יהודי תימן ומדינות נוספות במזרח התיכון, הזלאביה היא מאכל מסורתי לחנוכה ושבועות.
נהוג שברכתה של הזלביה כמו סופגניה מזונות גם בקביעות סעודה[1], לעניין לצרף את הבצק שלה לשיעור חלה תלוי במחלוקת הפוסקים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: זלאביה |
 ספר לימוד בוויקיספר: ספר מתכונים/זלאביה |
- מתכון לזאלביה, באתר מאקו
הערות שוליים
26066244זלאביה
- ^ ע"פ שו"ע או"ח קס"ח סעיף יג וראו שם שיש מחלוקת בנושא והמנהג כדעה ראשונה. למחמירים לחוש לדעה השניה יש חילוקי דינים בין סוגי זלביות מתוקות מאד או פחות