רבי זאב וולף טננבוים
| עיסוק | אב"ד ור"מ בסנדרה וורפלט |
|---|---|
| רבותיו | רבי עמרם רוזנבוים |
| פטירה | א' באלול ה'תרל"ג |
| בת זוג | סלאווא |
| אב | רבי צבי |
| חותנים | רבי שרגא פייביש פרנקל-חלפן |
נוסח מצבת קברו
|
|---|
|
” פ"נ זר תפארתינו, גאון עוזינואורו זרח והופיע בתוכינו בקדושה ובטהרה היו מעטרים ימיו בענוה וצדק חיו מאושרים דרכיו נהרי פלגיו תהלתו יביעו צדקתו וחכמתו לכל יודיעו בחורי חמד נצר מטעיו יספר מהללו ופועל כפיו זאב בן צבי זכרו לברכה לחיי עד הלך ולמבחר מנוחה ביום ב דר"ח אלול תרל"ג לפ"ק ת נ צ ב ה ”
|
רבי זאב וולף טננבוים (בכתיב ארכאי: טענין-בוים; נפטר בא' באלול ה'תרל"ג) היה רב וראש ישיבה בסנדרה ובורפלט שבהונגריה, מחבר הספרים "רחובות הנהר" ו"פלגי מים", ואבי משפחת טננבוים.
קורות חייו
נולד בכפר באדלא סמוך למילדוי-ספשי (כיום: Moldava nad Bodvou (אנ')) שבמחוז קאשוי שבסלובקיה לרבי צבי ולרויזא. בצעירותו נפטרו הוריו. בגיל 16 החל ללמוד אצל רבי עמרם רוזנבוים, רבה של אלברטירשה, אצלו למד 9 שנים. נשא את סלאווא בתו של רבי שרגא פייביש פרנקל-חלפן אב"ד גינז רוסקא (Göncruszka)[1].
בשנת תקפ"א מונה לאב"ד וראש ישיבה בסנדרה במחוז בורשוד בהונגריה[2].
בשנת תר"ז, נבחר לרבה של ורפלט במקומו של רבי יהושע כ"ץ (מתלמידי החתם סופר) שעבר אז לבלשדיארמט[3]. גם שם לימד בישיבה שהתפתחה בעקבות בואו. ישיבתו קיבלה מעמד רשמי מהשלטונות לצורך פטור מגיוס לצבא[4].
במאבק החרדים בהונגריה נגד בית המדרש לרבנים בבודפשט מונה אותו רבי שמואל ארנפלד בין "צדיקי עולם אחד עשר כוכבים" שניהלו את המאבק. כן השתתף בכמה התכנסויות של רבני הונגריה להקמת קהילות אורתודוקסיות בעת חלוקת הקהילות[5].
נפטר בוורפלט בא' באלול תרל"ג ושם נקבר. לפי המסופר כאשר התפשטה מגיפה הכולרה ואמרו לו שהמחלה מתקרבת לעיר, ענה שיהיה רק מת אחד והוא יכפר על כל העיר, ובאותו יום נפטר[2].
משפחתו
- אחיו רבי שלמה טננבוים - רבה של רבה של סט-פיטר בהונגריה
- בנו רבי שרגא צבי טננבוים - רבן של סענדרא ובטשאטה, ומחבר סדרת הספרים "נטע שורק".
- בנו רבי יעקב טננבוים - רבה של העיר פוטנוק שבהונגריה, מחבר השו"ת "נהרי אפרסמון", "שמן אפרסמון" על התורה ועוד.
כשנפטר חותנו אימץ את גיסו רבי שמואל פרנקל (לימים היה אב"ד דאראג) שהיה אז ילד[2].
חיבוריו
- פלגי מים, באתר אוצר החכמה - דרשות לפי מועדי השנה , אויבן תר"ו
- קריה נאמנה, באתר אוצר החכמה - דרשות, ורפלט תרי"ד.
- רחובות הנהר, באתר אוצר החכמה - על חמשה חומשי תורה, י"ל על ידי בנו אונגוואר תרי"ד.
- אילת השחר, באתר אוצר החכמה - על מגילת אסתר, מונקאטש תרל"ו.
- ספר רפואות - נשאר בכתב יד.
לקריאה נוספת
- קריה נאמנה, תשס"ט, עמ' י"א, תולדות המחבר, באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ↑ קריה נאמנה, תשס"ט, עמ' י"א, תולדות המחבר.
- ^ 2.0 2.1 2.2 אילת השחר, ירושלים, תשס"ט, עמ' 7, פתח דבר.
- ↑ ראו: כרם שלמה, קובץ קל"ד
- ↑ קריה נאמנה, ירושלים, תשס"ט, עמ' ל"א, מבוא, מרביץ תורה.
- ↑ קריה נאמנה, ירושלים, תשס"ט, עמ' ל"ד, מבוא, בהנהגת המדינה.