יום שבתון (פיוט)
מילות הפיוט
|
---|
יוֹם שַׁבָּתוֹן אֵין לִשְׁכֹּחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ הַיּוֹם נִכְבָּד לִבְנֵי אֱמוּנִים יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ (וּבָאוּ כֻלָּם בִּבְרִית יַחַד[1] יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ) [וּמִתּוֹךְ עֲרָפֶל הֵאִיר אֹפֶל[2], יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ] דִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ[3] בְּהַר[4] הַמֹּר[5] יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ [דְּרֹךְ בַּנַּעַל אוֹיְבִים וְצָרִים[6] יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ] הָעָם אֲשֶׁר נָע וְכַצֹּאן תָּעָה יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ
|
"יוֹם שַׁבָּתוֹן" הוא פיוט לשבת שחובר על ידי רבי יהודה הלוי והוא מושר בקהילות אשכנז וכן ברבים מקהילות יוצאי עדות המזרח בסעודה השנייה והשלישית של שבת.
תוכן הפיוט
הפיוט מביא את סיפור יונתו של נח השבה כשהיא מבשרת על סוף המבול ובפיה בדמותו של עלה זית כאות לכך שמצאה מנוח לכף רגלה. רבי יהודה הלוי מקשר בפיוט את היונה לנמשל - כנסת ישראל הנמשלת ליונה במדרש שיר השירים, ומוצאת מנוחה ביום השבת.
”כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ. כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה'.” - כפי שמבשר ישעיהו, מתקשרת שאיפת המנוחה הגדולה של ציון מזעפו של ההווה בחסד הגאולה העתידי.
פזמונו של הפיוט הוא המשפט "יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ" (משפט מהבית הראשון של הפיוט).
נוסח הפיוט
הנוסח המצוי בסידור הוא נוסח מאוחר יותר, והנוסח הקדום לפיוט כולל תוכן שונה לבית השלישי. במקום להרחיב בתיאור מעמד הר סיני מתאר הטקסט את נקמת ה' באויבים ואת השמחה במפלתם בעת גאולת ישראל. מחרוזת זו הוחלפה בתקופה מאוחרת יותר מחשש לעימות עם הגויים ומפני "דרכי שלום" (הגרסה המאוחרת נמצאת כבר בכתבי יד אשכנזים). להלן נוסח המחרוזת הקדומה:
"ומתוך הערפל האיר אופל / ועל עב הרים יושבי שפל /
ומגדל צרי ארצה נפל (י"ס אראה נופל) / אך אנוכי מלאתי כוח.
יש שכתבו שגם הבית הרביעי אינו מקורי אלא הוחלף מפני דרכי שלום (הנוסח המקורי לדבריהם מובא לקמן) אך בכתבי יד של הפיוט מופיע הבית הרביעי כמו בדפוסים. מקור טענה זו הוא בהשלמה ספרדית לפיוט זה שהיה נפוץ אצל הספרדים בלי הבית הרביעי (ולא סימנוהו בשם "יהודה" אלא בשם ה') ועל זה כתב ר' שאול הכהן מג'רבא (בהערה לס' שפתי רננות מהד' ליוורנו תקע"ט) שהוא מצא באיזה כת"י שסימן השיר יהודה אלא שהושמט בית מפני הצנזורה ואף הביאו כביכול את נוסח הבית המושמט - אלא שכפי שניתן לְהִוָּכַח בכתבי היד לא זהו הבית המושמט. להלן הנוסח שצוין בטעות כמחרוזת הקדומה:
דרוך בנעל אויבים וצרים / וגם המעד קרסולי זרים /
ואז יענו לך עמי בשירים / אל המתהלך על כנפי רוח".
קישורים חיצוניים
- יום שבתון, באתר הזמנה לפיוט
- מאמר אודות השיר, באתר דעת
הערות שוליים
זמירות שבת | ||
---|---|---|
זמירות לליל שבת | שלום עליכם • ריבון כל העולמים • אשת חיל • אתקינו סעודתא • כל מקדש שביעי • מנוחה ושמחה • מה ידידות • מה יפית • יום שבת קדש הוא • י-ה ריבון • צמאה נפשי • צור משלו אכלנו • יום זה לישראל • י-ה אכסוף | |
זמירות ליום השבת | אסדר לסעודתא • חי ה' וברוך צורי • ברוך ה' יום יום • ברוך א-ל עליון • יום זה מכובד • יום שבתון • כי אשמרה שבת • שמרו שבתותי • דרור יקרא • שבת היום לה' | |
זמירות לסעודה שלישית | בני היכלא • מזמור לדוד • ידיד נפש • אודה לא-ל לבב חוקר • קל מסתתר | |
זמירות למוצאי שבת | גאט פון אברהם • המבדיל בין קודש לחול • במוצאי יום מנוחה • חדש ששוני • אגיל ואשמח בלבבי • אלקים יסעדנו • א-לי חיש גואלי • אדיר איום ונורא • איש חסיד היה • אמר ה' ליעקב • אליהו הנביא • לנר ולבשמים • ריבון העולמים |
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] יום שבתון (פיוט)26935616