מטאורולוגיה - מונחים

אד

תופעה של התעבות הלחות לטיפונות מים מרחפות בשכבת אוויר לחה מקוררת וסמוכה לפני הקרקע או הים. אד מגביל את הראות בין 1 ק"מ ל-10 ק"מ ומסווג כערפל כאשר הראות יורדת מתחת ל-1 ק"מ. יש להבדיל בין אד הנראה לעין בשעות היום כמסך אפרפר-כחלחל או כקרעי ערפל דקים לבנים, לאדי מים שהם הלחות הבלתי נראית באוויר.

אובך

תופעה של התרכזות חלקיקי אבק, עשן ומזהמים נוספים, עם או בלי טיפונות מים, בשכבת אוויר הסמוכה לפני הקרקע או הים, או ברום האטמוספירה (אובך רום). אובך מגביל את הראות בין 1 ק"מ ל-10 ק"מ ומסווג כאבק או סופת אבק כאשר הראות יורדת מתחת ל-1 ק"מ. לאובך בשעות היום מראה צהבהב עד חום צהבהב ועל-פי-רוב הוא מלווה בתנאי יובש.

אוקיינוגרפיה מטאורולוגית

מדע העוסק ביחסי הגומלין בין האטמוספירה והאוקיינוסים.

אטמוספירה

מונח כולל לכינוי שכבת גזים המקיפה גוף בעל מסה משמעותית.

אי-יציבות אטמוספירית

תנאי תרמודינמי באטמוספירת כדור הארץ שגורם למגוון השינויים במזג האוויר מאזור לאזור ולאורך זמן.

אטמוספירה בלתי יציבה

מסת אוויר המתאפיינת בניגודי טמפרטורה אנכיים חדים עם נטייה חזקה לפתח זרמי אוויר אנכיים, עננים ומשקעים. מצב של אי-יציבות קונבקטיבית מתאפיין בעליה ניכרת לגובה של אוויר חם ולח לצד ירידה של אוויר קר ממנו, תוך כדי שנוצר ערבוב תרמלי עם התהוות של ענני קומולוס מפותחים או סופות רעמים.

אטמוספירה בלתי יציבה על תנאי

מסת אוויר המתאפיינת בניגודי טמפרטורה אנכיים לא גדולים, ושדרוש לה גורם מתניע כגון חזית מזג אוויר, מחסום הררי או חימום חזק של פני השטח, כדי שיתפתחו בתוכה זרמי אוויר חזקים, עננים מפותחים ומשקעים.

אטמוספירה יציבה

מסת אוויר המתאפיינת בהבדלי טמפרטורה אנכיים מתונים ו/או באינוורסיה. מצב זה מונע התהוות אנכית של זרמי אוויר ובולם את התפתחותם של עננים ומשקעים.

אינוורסיה

מצב אטמוספירי שבו הטמפרטורה עולה עם הגובה. במצב של אינוורסיה נמצא האוויר הקר מתחת לאוויר החם והאטמוספירה יציבה.

אינוורסיית קרקע

שכבת אינוורסיה המתהווה בגובה נמוך מאוד, כלומר בסיסה נמצא מתחת ל-100 מטר מעל פני הקרקע. תופעה זו נוצרת עקב התקררות קרינתית חריפה של שכבת האוויר הסמוכה לקרקע במהלך שעות הלילה, לרוב בתנאים של רמה או רכס ברומטריים ויציבות אטמוספירית.

אינדקס סופות רעמים

אינדיקטור מקובל להערכת ההסתברות להתפתחות של סופות רעמים, כאשר קיימים תנאים המאפשרים התפתחות של עננים יוצרי משקעים.

אל ניניו (El Niño)

תופעה אקלימית-אוקיינית של התחממות מי האוקיינוס השקט מול חופי פרו, המתרחשת אחת לשנתיים עד שבע שנים ונמשכת בין חודשיים ועד שנתיים. תופעה זו משפיעה על מזג האוויר והאקלים באזורים נרחבים בעולם, בחלקם אף מרוחקים עד מאוד מאמריקה הדרומית.

אפיק ברומטרי

אזור מאורך או נרחב של לחץ אוויר נמוך, חסר מרכז עיקרי סימטרי כמו בשקע ברומטרי.

אפיק ים סוף

מערכת של לחץ אוויר נמוך המשתרעת לאורכו של ים סוף עד מזרח הים התיכון ומהווה שלוחה צפונית של השקע הטרופי הסודני. מערכת זו משפיעה על מזג האוויר והאקלים באזורנו בעיקר בעונות המעבר, ועשויה לגרום לפעילות של סופות רעמים ושיטפונות בעיקר באזוריה הדרומיים והמזרחיים של ישראל.

אפיק פרסי

מערכת של לחץ אוויר נמוך המשתרעת מאזור המפרץ הפרסי ועד מזרח הים התיכון ומהווה שלוחה מערבית של השקע התרמי בדרום אסיה בעונת הקיץ. האפיק הפרסי יוצר בישראל רוחות מערביות לחות וכמעט קבועות בחודשים יוני עד ספטמבר; אך בד בבד האפיק מלווה גם באוויר חם יותר, יבש ויציב מאוד מעליו, שמגיע מהרמה הסובטרופית השולטת על כל אגן הים התיכון בעונת הקיץ. לפיכך, כמעט ואין יורדים משקעים בישראל בעונת הקיץ, למרות ערכי לחץ האוויר הנמוכים סמוך לפני הים, והלחות הגבוהה המתקבלת במישור החוף ובמורדות המערביים של ההרים.

אקלים

מכלול של תנאי מזג האוויר השולטים ודפוסי הזרימה באטמוספירה באזור מסוים לאורך זמן. ראו גם: אקלים ארץ ישראל.

ברק

זרם חשמלי טבעי שמקורו בפריקת מתח חשמלי בין מטעני חשמל מנוגדים בתוך ענן מפותח, בין עננים או בין הענן לקרקע.

גוש אוויר

מסת אוויר או גוף נרחב של אוויר, המקיים בתוכו תנאים אחידים בקירוב של טמפרטורה, לחות, צפיפות, יציבות (או אי יציבות) אטמוספירית. גושי אוויר נוצרים על-פי-רוב בחבלים גאוגרפיים נרחבים בעלי טופוגרפיה אחידה, בתנאים של לחץ אוויר גבוה ובהתאם לעונות השנה. ניתן להבחין בגושי אוויר מאזורי מוצא טרופיים, פולריים, יבשתיים ואוקיניים (ימיים). המפגש בין גושי אוויר מנוגדים עשוי ליצור חזיתות מזג אוויר, עננים ומשקעים.

גל חום

כהגדרה כללית, רצף של 3 ימים לפחות עם טמפרטורות מקסימום מעל 28 מעלות צלזיוס, בתנאי שהן גבוהות לפחות ב-5 מעלות צלזיוס מעל לממוצעי הטמפרטורות המקסימליות של האזור בחודש הנתון.

גל קור

כהגדרה כללית, רצף של 3 ימים לפחות עם טמפרטורות מקסימום מתחת ל-15 מעלות צלזיוס, בתנאי שהן נמוכות לפחות ב-7 מעלות צלזיוס מתחת לממוצעי הטמפרטורות המקסימליות של האזור בחודש הנתון.

הביל

מזג אוויר המאופיין בשילוב של טמפרטורות גבוהות ולחות יחסית גבוהה. מצב זה גורם לעליית טמפרטורת הגוף של בני אדם ובעלי חיים, מקשה על התנדפות הזיעה ולפיכך מפחית את יעילות מנגנון הקירור הטבעי של הגוף. מזג אוויר הביל מלווה בדרך-כלל בעומס חום כבד, מתאפיין בתחושה מעיקה ולא נוחה, ומכביד על העבודה, בעיקר עבודה פיזית, מחוץ לחדרים ממוזגים. התופעה מתרחשת בארץ ישראל במישור החוף ובשפלה, ובייחוד במהלך חודשי הקיץ, יולי-אוגוסט.

התבדרות

מצב באטמוספירה שבו כמות האוויר היוצאת מאזור מסוים גדולה מכמות האוויר הנכנסת לאותו אזור. כלומר, כמות האוויר הכוללת באזור זה קטנה.

התכנסות

מצב באטמוספירה שבו כמות האוויר הנכנסת לאזור מסוים גדולה מכמות האוויר היוצאת מאותו אזור. כלומר, כמות האוויר הכוללת באזור זה גדלה. התכנסות של רוחות באזור הסמוך לפני הקרקע תגרום לעודפי האוויר המתקבלים בו לזרום בצורה אנכית כלפי מעלה. לעומת זאת, התכנסות של רוחות באזור שברום האטמוספירה תגרום לעודפי האוויר המתקבלים לזרום כלפי מטה.

התמוככות

תנועה אנכית מאולצת של אוויר כלפי מטה, כלומר מאזור ברום האטמוספירה בו חלה התכנסות של רוחות לאזור בגובה נמוך יותר בו האוויר היורד נדחס, מתחמם ומתפזר על פני הקרקע כזרמי רוח מסתעפים ומתבדרים.

התחממות סטרטוספרית פתאומית

תופעה הנצפית לרוב בחורף ובהמיספרה הצפונית, לפיה מתרחשת בבסיס הסטרטוספירה עליה בטמפרטורה של עד כ-50 מעלות צלזיוס בתוך מספר ימים. התופעה מלווית גם בשינוי התנוחה הרגילה ובעוצמה של הזרם הסילון הקוטבי, המתאפיין בדרך כלל בתקופת החורף ברוחות קבועות שתנועתן ממערב למזרח. שינויים אלו במשטר הזרימה של הסילון הקוטבי בעת ההתחממות הסטרטוספרית, מביאים בשכבות הנמוכות יותר של האטמוספירה להסעה של אוויר קוטבי קר מאוד דרומה, יותר מהרגיל, לאזורים ברחבים נמוכים שאינם כה רגילים אליו.

התנודה הצפון אטלנטית

תופעת מזג אוויר המתרחשת באטמוספירה של צפון האוקיינוס האטלנטי, אשר באה לידי ביטוי בהבדלים שבין הפרשי הלחצים הברומטריים בגובה פני הים בין המערכות המטאורולוגיות המכונות "שקע איסלנדי" ו"רמה האזורית".

זרם סילון

זרם אוויר חזק בשכבות הגבוהות של האטמוספירה שמגיע למהירויות של 160 קמ"ש עד כ-400 קמ"ש.

חזית מזג אוויר

קו המפגש בין שני גושי אוויר מנוגדים בתכונותיהם.

חזית קרה

מצב שבו גוש האוויר הקר יותר פוגש בזרימתו גוש אוויר חם יותר, נכנס מתחתיו ומעתיק אותו כלפי מעלה. מצב זה גורם לאי יציבות ניכרת באטמוספירה ולהיווצרות עננים ערימתיים, דוגמת קומולוס וקומולונימבוס. לפעילות של חזית קרה אופייני מזג אוויר פעיל וגשום, מלווה בסופות רעמים וברקים, ממטרי גשם חזקים, ברד ומשבי רוח סוערים.

חזית חמה

מצב שבו גוש האוויר החם פוגש בזרימתו גוש אוויר קר ומטפס מעליו לאורך שיפוע מתון, ובעקבות כך מתקרר. מצב זה מעיד על יציבות באטמוספירה והעננות הנוצרת היא על-פי-רוב עננות שכבתית, כדוגמת ענני צירוסטרטוס, אלטוסטרטוס ונימבוסטרטוס. לפעילות של חזית חמה אופייני מזג אוויר מעונן מלווה בגשמים קלים, אך אם לגוש האוויר החם טמפרטורות ולחויות גבוהות, עשויים להתפתח לאורך החזית החמה אי יציבות והתנאים לענני קומולונימבוס וסופות רעמים.

חזית מלוכדת (אוקלוזיה)

מצב שבו משיגה החזית הקרה את החזית החמה בשלבי התפתחותו המאוחרים של השקע החזיתי. גושי אוויר קרים נעים סביב השקע וסוגרים על גוש האוויר החם, והחזיתות הקרה והחמה מתלכדות לחזית אחת. קיימים שני סוגים של אוקלוזיה: אוקלוזיה קרה ואוקלוזיה חמה, בהתאם לניגודי הטמפרטורה שבין גושי האוויר הקרים שכעת מתקיפים זה את בתנועתם סביב השקע. העננים והמשקעים הנוצרים באוקלוזיה קרה דומים באופיים לאלו של חזית קרה והדבר נכון גם לגבי אוקלוזיה חמה וחזית חמה.

חזית נייחת

מצב שבו תנועתם האופקית של גושי האוויר הקר והחם שקולה לאורך חזית המפגש ביניהם, והחזית עצמה מתאפיינת בכמעט חוסר תנועה. חזיתות נייחות נוצרות לרוב לאורך אפיקים ברומטריים רדודים או שמלוות שקעים ברומטריים בשלבי התפתחותם המוקדמים. השיפוע החזיתי לאורך החזית הנייחת הוא לרוב מתון, והעננות והמשקעים המאפיינים אותה דומים לאלה של חזית חמה.

חיזוי מזג אוויר

תחום במטאורולוגיה המשמש את האדם למציאת מידע אודות המצבים העתידיים של התנאים באטמוספירה ושל מזג האוויר.

חמסין

כינוי לרוח מדברית מקומית חמה ויבשה, הגורמת לסופות חול ואבק, ומתחוללת לעיתים במדינות צפון אפריקה, חצי האי ערב ואגן הים התיכון. החמסין נוצר על-פי-רוב על ידי שקעים ברומטריים, לרבות שקעים שרביים, החולפים את דרום הים התיכון ומדבר סהרה.

יורה

כינוי עממי לגשם החזק הראשון שיורד בסתיו בישראל. על-פי-רוב מדובר באירוע הגשם הראשון של עונת הגשם עם כמויות משקעים של 5 מ"מ ויותר בתפרוסת רחבה.

כלים וציוד מטאורולוגיים

מד מהירות רוח

אנמומטר, מתקן למדידת מהירות רוח. דוגמאות: מד רוח כפות, מד רוח פרופלור, מד רוח אולטרסאונד.

שבשבת

מתקן למדידת כיוון הרוח.

מד רוח על קולי

אנמומטר אולטרסאונד, מד מהירות רוח המודד את הזזת דופלר של גלי קול על ידי האוויר הזורם.

מד טל

מתקן למדידת כמות הטל.

מד לחץ

ברומטר, מתקן למדידת לחץ האוויר.

מד לחות

היגרומטר, מתקן למדידת לחות האוויר.

מד גשם

פלוביומטר, מתקן למדידת כמות המשקעים.

מד טמפרטורה

תרמומטר, מתקן למדידת טמפרטורת האוויר.

לוויין מטאורולוגי

לוויין מלאכותי המצויד בכלים לחישה מרחוק ומשמש למדידות מטאורולוגיות.

בלון מטאורולוגי

בלון הליום מצויד בחיישנים, המופרח לרום האטמוספירה, לביצוע מדידות מטאורולוגיות.

לחץ אטמוספירי

כובד האוויר בעמודה ישרה מהנקודה הנמדדת עד לסוף אטמוספירת כדור הארץ.

מדבר צל גשם

היעדר משקעים, היוצר מדבר למרגלותיו של רכס הרים; כאשר במקביל, צידו הנגדי של הרכס, גלוי לרוחות לחות ומתאפיין באקלים גשום ו/או מושלג.

מונסון

זרימות אוויר עונתיות קבועות ונרחבות המאפיינות את אזור הודו ודרום-מזרח אסיה, ומתהוות עקב הפרשים תרמליים בין האוקיינוס ליבשה. זרימות מונסוניות עונתיות מתפתחות גם באזורים אחרים, כגון אוסטרליה ומערב אפריקה.

מזג אוויר

התנאים האטמוספיריים המשפיעים על אזור מסוים ובזמן נתון.

מזג אוויר גשום

מזג אוויר המתאפיין בירידת גשמים רבים, עם או בלי סופות רעמים, באזור מסוים ובזמן נתון.

מזג אוויר מושלג

מזג אוויר המתאפיין בירידת שלגים רבים באזור מסוים ובזמן נתון.

מזג אוויר נאה

מזג אוויר המתאפיין ביציבות אטמוספירית; ללא רוחות משמעותיות ומשקעים, עם שמים בהירים או מעוננים חלקית.

מזג אוויר סוער

מזג אוויר המתאפיין ברוחות כלליות חזקות של מעל 62 קמ"ש, עם או בלי ירידת משקעים ו/או סופות רעמים, באזור מסוים ובזמן נתון.

מטאורולוגיה

מדע העוסק בחקר שינויים פיזיקליים באטמוספירה, ומתמקד בתהליכי מזג האוויר וחיזוים. המושג מטאורולוגיה נגזר מן המושג מטאור שפירושו תופעה שנצפתה באטמוספירה. מטאור המגיע אל הקרקע, נקרא מטאוריט.

ממטר

ירידת משקעים מעננים ערמתיים לקרקע בצורה של קילוחים לא רצופים, עם הפוגות ביניהם, ובעוצמות משתנות. ממטרי גשם וממטרי שלג יורדים בשטחים מצומצמים, לרוב בין 2 קמ"ר ל-10 קמ"ר, ונראים מרחוק כעמודים או מסכים של משקעים היורדים מבסיסי העננים.

ממטרים בודדים

הכוונה לממטרים יחידים וספורים, היורדים בכמה מוקדים מצומצמים בתוך אזור מסוים ובזמן נתון, כך שרובו הגדול של האזור נותר יבש ללא משקעים.

ממטרים פזורים

הכוונה לממטרים המפוזרים בצורה אחידה יחסית עם מרווחים גדולים ביניהם על פני אזור מסוים ובזמן נתון, כך שבמקומות מסוימים מתקבלות כמויות שונות של משקעים, בעוד שמקומות אחרים ביניהם נותרים חסרי משקעים.

ממטרים לסירוגין

הכוונה לממטרים מרובים היורדים מעת לעת, כגלים, על פני אזור מסוים, כשברובו הגדול של האזור או בכולו מתקבלות כמויות שונות של משקעים.

מלקוש

כינוי עממי לגשם המשמעותי האחרון שיורד באביב, בסוף עונת הגשמים בישראל.

משקעים

שם כולל למצבים של מים נוזליים או מוצקים, היורדים מהעננים לקרקע בצורות ובעוצמות שונות.

גשם

משקע של טיפות מים נוזליים הנופלים מעננים לקרקע. גשם יכול לרדת בצורה של ממטרים בעלי אופי מקומי או כגשמים כלליים, נרחבים ורצופים, המתפרשים מאופק לאופק. בתצפיות מטאורולוגיות מבחינים בין ׳גשם׳ רציף ואחיד יחסית, ל׳ממטרי גשם׳ היורדים כקילוחים ובעוצמות משתנות.

טפטוף

גשם קל מאוד, רגעי ובלתי מדיד.

גשם קל

גשם היורד בעוצמה קלה, פחות מ-2.5 מ"מ בשעה, ולרוב מעננות שכבתית מורידת משקעים כגון נימבוסטרטוס.

גשם בינוני

גשם היורד בעוצמה בינונית, 2.5 מ"מ בשעה עד 10 מ"מ בשעה. עשוי לרדת מעננות ערמתית או שכבתית מורידת משקעים.

גשם כבד

גשם היורד בעוצמה גבוהה, בין 10 מ"מ בשעה עד 50 מ"מ בשעה, ולרוב מעננות ערמתית מורידת משקעים כגון קומולוסים מפותחים וקומולונימבוסים.

גשם אלים (סופת גשם)

גשם היורד בעוצמה גבוהה מאוד, יותר מ-50 מ"מ בשעה, לרוב מענני קומולונימבוס גדולים ובעת סופות רעמים חזקות.

גשם קופא

משקע של טיפות מים נוזליים הנופלים מן העננים לקרקע, ועוברים בסמוך לקרקע דרך שכבת אוויר קרה עם טמפרטורות מתחת ל-0 מעלות צלזיוס. טיפות המים שאינן הספיקו לקפוא באוויר קופאות במהירות על הקרקע ועל גבי עצמים קפואים ויוצרות מעטה של קרח. תופעה זו שכיחה באקלימים יבשתיים קרים ונדירה מאוד בישראל.

רסס

גשם רביבים של טיפות דקיקות, שקוטרן אינו עולה על 0.5 מ"מ, ומגביל את הראות בדומה לתנאי אד וערפל. מאפיין חזיתות חמות ומלוכדות באזורי אקלים ממוזגים בעונות הקרות.

ברד

משקע של גושי קרח הנופלים מן העננים לקרקע. גודלן של אבני הברד הוא לרוב כגודל אפונים, אך במקרים קיצוניים יכול להגיע לממדים של כדורי פינג-פונג או טניס.

שלג

משקע של גבישי קרח גדולים יחסית ומלוכדים, הנופלים מן העננים לקרקע.

פתיתים

שלג קל מאוד ובלתי מדיד, היורד בצורה של פתיתים קטנים וקלילים כנוצות באוויר.

שלג קל

שלג היורד בעוצמה קלה, לרוב מצטבר לעובי של פחות מ-0.25 ס"מ בשעה, ומגביל את הראות אך לא פחות מ-1 ק"מ בעת ירידתו.

שלג בינוני

שלג היורד בעוצמה בינונית, לרוב מצטבר לעובי של 0.25 ס"מ בשעה עד 1 ס"מ בשעה, ומגביל אל הראות ל-500 מטר עד 1 ק"מ בעת ירידתו.

שלג כבד

שלג היורד בעוצמה גבוהה, לרוב מצטבר לעובי של יותר מ-1 ס"מ בשעה, ומגביל את הראות לפחות מ-500 מטר בעת ירידתו.

טל

אדים שהתעבו לטיפות מים על הקרקע והצמחים.

משקעים אורוגרפיים

משקעים שיורדים מעננות אורוגרפית בעת שמסת אוויר לחה שנעה מעל מישור אופקי נתקלת במכשול טופוגרפי כגון רכס הרים, ונאלצת לנוע כלפי מעלה תוך כדי התקררות ניכרת והתעבות הלחות לעננים ומשקעים. משקעים אורוגרפיים עשויים לרדת בעצמה רבה כאשר מלווים בחזית מזג אוויר ו/או אי-יציבות קונובקטיבית.

משקעים חזיתיים

משקעים היורדים מעננים ממטירים לסוגיהם השונים לאורכן של חזיתות מזג אוויר שונות המלוות שקעים ברומטריים חזיתיים.

משקעים קונבקטיביים

משקעים היורדים לרוב בעצמה רבה מענני ערמה ממטירים, כגון קומולוס מפותח וקומולונימבוס.

סולם בופורט

סולם שנועד במקור לשימוש הימאים במאה השמונה עשרה, ומדרג את עוצמת הרוח בהתאם להשפעותיה על מצב הים ותנועת עצמים ביבשה.

דרגת בופורט 0 - שקט, דממה; מהירות רוח - 0 קמ"ש

דרגת בופורט 1 - נשיבה קלה; מהירות רוח - 1–6 קמ"ש

דרגת בופורט 2 - רוח חרישית; מהירות רוח - 7–11 קמ"ש

דרגת בופורט 3 - רוח קלה; מהירות רוח - 12–19 קמ"ש

דרגת בופורט 4 - רוח מתונה; מהירות רוח - 20–29 קמ"ש

דרגת בופורט 5 - רוח ערה; מהירות רוח - 30–39 קמ"ש

דרגת בופורט 6 - רוח עזה; מהירות רוח - 40–50 קמ"ש

דרגת בופורט 7 - רוח סוערת; מהירות רוח - 51–62 קמ"ש

דרגת בופורט 8 - סער; מהירות רוח - 63–75 קמ"ש

דרגת בופורט 9 - סער עז; מהירות רוח - 76–87 קמ"ש

דרגת בופורט 10 - סופה; מהירות רוח - 88–102 קמ"ש

דרגת בופורט 11 - סופה עזה;מהירות רוח - 103–117 קמ"ש

דרגת בופורט 12 - הוריקן; מהירות רוח - 118 קמ"ש ויותר

סולם מצב הים

דרגות מספריות המייצגות בסדר עולה את הגובה הממוצע של גלי הים.

דרגה 0 - דומם, חלק כראי

דרגה 1 - שקט, 0-10 ס"מ

דרגה 2 - נוח, 10-50 ס"מ

דרגה 3 - גלי, 0.5-1.25 מטר

דרגה 4 - גבה־גלים, 1.25-2.5 מטר

דרגה 5 - רוגש, 4-2.5 מטר

דרגה 6 - סוער, 4-6 מטר

דרגה 7 - גועש, 6-9 מטר

דרגה 8 - זועף, 9-14 מטר

דרגה 9 - נורא, מעל 14 מטר

סופה

כל מצב של הפרעה באטמוספירה היוצרת תנאי מזג אוויר עזים או קיצוניים. בסולם בופורט התיאור סופה מתייחס לרוח בדרגה 10, במהירות של 89 קמ"ש או יותר.

סופת אבק

חלקיקי חול קטנים ואבק מרובים, המרחפים באוויר למרחקים גדולים, בעקבות רוח חזקה הנושבת באזור צחיח או צחיח למחצה. ענני האבק מגבילים את הראות לפחות מ-1 ק"מ ועלולים להשפיע על אזורים מרוחקים ממקום היווצרותם.

סופת בליזארד

רוח קפואה ועזה של 40 קמ"ש ויותר, הגורמת לסחיפה של שלג שהצטבר על הקרקע ולהגבלת הראות לפחות מ-500 מטר ולמשך 6 שעות ויותר. סופות בליזארד נרחבות מתחוללות לעיתים באזורי אקלים מושלגים בתקופה הקרה, ובתנאים מצומצמים יותר גם באזורי הרים גבוהים ומושלגים, כדוגמת פסגת החרמון.

סופת חול

חלקיקי חול מרובים הנסחפים ומועפים כלפי מעלה על ידי רוח חזקה הנושבת באזור מדבר, ומגבילים את הראות לפחות מ-1 ק"מ.

סופת רוח

סופה המתאפיינת ברוח חזקה שגורמת נזקים, ללא משקעים או עם משקעים מועטים בלבד.

סופת רעמים (וברקים)

סוג של סופה היוצרת ברקים ורעמים המתלווים אליהם, ועל-פי-רוב מלווה במשקעים היורדים בעוצמה גדולה. מאפיינת ענני קומולונימבוס.

סופת רעמים כללית (מתונה)

סופת רעמים "ממוצעת" שלמעט הסיכון המיידי שנובע מפגיעות ברקים, אין היא מלווה באותן תופעות קיצוניות כמו בסופת רעמים עזה. נזקים לרכוש ופגיעה בחיי אדם עדיין עלולים להיגרם באזורים שלא רגילים לסופות רעמים, למשל במדבריות, בגלל תופעות המתלוות אליהן כמו שיטפונות בזק וסופות חול.

סופת רעמים עזה (חמורה או אלימה)

סופת רעמים מסוכנת שעלולה לגרום נזקים לרכוש ולצומח ופגיעה בחיי אדם, ושבנוסף לברקים תכופים, מתלווה אליה אחת או יותר מהתופעות הבאות: רוחות חזקות של 90 קמ"ש ויותר; ברד בקוטר של 2 ס"מ ויותר; גשם כבד בעוצמה של 50 מ"מ בשעה ויותר או 75 מ"מ ויותר בשלוש שעות, שגורם להצפות; מערבולת של טורנדו.

סופת שלג

שלג היורד בעוצמה גבוהה ומביא להצטברות שכבה בעובי של 15 ס"מ לפחות בתוך 12 שעות, או 25 ס"מ לפחות בתוך 24 שעות.

עננות

מצב של כיסוי השמים בעננים, כלומר שמים מעוננים.

עננות אורוגרפית

תופעה של עננים המתפתחים במסת אוויר לחה הנעה בכיוון אופקי, בעת שהיא נתקלת במכשול טופוגרפי, כגון רכס הרים או רמה גבוהה. המכשול הטופוגרפי מאלץ את האוויר לעלות כלפי מעלה וגורם ללחות שבו להתעבות לעננים.

עננות בוקר / גל בוקר

תופעה המתקיימת בעונת הקיץ בישראל ובאגן המזרחי של הים התיכון. עננות הבוקר היא תוצר של הבריזה היבשתית, בשילוב לחות גבוהה הקיימת מעל לים, ורוח במהירות העולה על 10 קמ"ש. בעונת הקיץ, בעקבות האפיק הפרסי והבריזה היבשתית, הופך האגן המזרחי של הים התיכון לאזור התכנסות חלש הגורם להיווצרות עננות במקביל לקו החוף. לאחר הזריחה, האטמוספירה מתחממת בהדרגה, ועננות הבוקר נדחפת כגל עננים לתוך היבשה עם התחזקותה של הבריזה הימית.

עננות ערב / גל ערב

תופעה המתקיימת בעונת הקיץ בישראל ובאגן המזרחי של הים התיכון. עננות הערב היא תוצר של עליית האינוורסיה המרינית וירידת מפלס ההתעבות של העננים בשעות הערב, במקביל לקו החוף. תופעה זו שכיחה במצבים בהם חלה התקררות מסוימת של האוויר שמעל לשכבת האינוורסיה ו/או של אפיק פרסי מפותח.

עננים

אוסף טיפונות (טיפות זעירות) מים המרחפות באוויר. עננים הנוצרים בגובה רב ובטמפרטורות מתחת לאפס מכילים רק גבישי קרח, למשל ענני הצירוס לסוגיהם; בעוד שעננים המצויים בגובה בינוני (אלטו), ענני קומולוס גדולים ועננים מורידי משקעים (נימבוס) עשויים להכיל גם טיפונות מים וגם גבישי קרח.

עננים ערמתיים (cumuli)

ענן קומולוס

ענן ערמה עם בסיס בגובה נמוך, הנקרא גם ׳עב׳ ומלווה בתפיחות עגלגלות העולות מעלה. ענני קומולוס בדרגות התפתחות שונות מעידים על מצבים שונים של אי יציבות באטמוספירה. ענני קומולוס של מזג אוויר נאה הם קטנים ובעלי התפתחות אנכית קטנה, אך בעת שאי היציבות באטמוספירה גדלה, הם עשויים לגדול לענני קומולוס מגדליים ורחבים ולהוריד משקעים בצורה של ממטרים.

קומולוס קונג'סטוס (congestus)

קומולוס מגדלי רחב ומפותח שעשוי להוריד משקעים, באנגלית נקרא גם towering cumulus.

קומולונימבוס

ענן ערמתי גדול ממדים, הנקרא גם ׳עב חשרה׳ או ענן סופה, שבסיסו בגובה נמוך ופסגתו מגיעה עד לטרופופאוזה. זהו ענן המאפיין סופות רעמים ומלווה בירידת משקעים בעוצמה גבוהה ופרצי רוח חזקים.

עננים שכבתיים (strati)

ענן סטרטוס

ענן שכבתי דק יחסית בעל בסיס נמוך הנקרא גם ׳רפידה׳. ענן זה נוצר בבסיס של אינוורסיה נמוכה בתנאים של יציבות אטמוספירית, ועלול לגרום לערפילים נרחבים ובעיות ראות.

סטרטוקומולוס

ענן עם בסיס בגובה נמוך ומבנה ערמתי-גלילי, ולכן נקרא גם ׳רפידת עבים׳. ענן זה מאפיין בדרך כלל מזג אוויר יציב. התפתחותו לגובה נבלמת על ידי שכבת אינוורסיה בגובה נמוך, ולכן הוא מקבל מראה יותר שכבתי.

נימבוסטרטוס

ענן שכבתי כהה עם בסיס נמוך, שנקרא גם ׳רפידת חשרה׳. ענן זה מוריד משקעים רצופים בעוצמה בינונית, והוא אופייני בעיקר לחזיתות חמות ואוקלוזיות באזורי אקלים קרים ואוקיניים.

עננים בינוניים (alto)

אלטוקומולוס

ענן ערמתי עם בסיס בגובה בינוני ולכן נקרא גם ׳עב בינוני׳. אלטוקומולוס יוצר ׳ענני כבשים׳ אופייניים, ובתנאים של אי יציבות רבה בגובה הבינוני, עשוי להתפתח לאלטוקומולוס מגדלי ולגרום לסופות רעמים בעלות בסיס ענן גבוה יחסית.

אלטוסטרטוס

ענן שכבתי בעל מראה אפרפר עם בסיס בגובה בינוני, ונקרא גם ׳רפידה בינונית׳. הענן נוצר על-פי-רוב לאורכן של חזיתות חמות והוא עשוי להוריד משקעים קלים, להנמיך ולהפוך לנימבוסטרטוס.

ענני צירוס (cirri)

צירוס

עננים דקיקים לבנבנים של גבישי קרח, בעלי בסיס גבוה ומראה של שערות, תלתלים או נוצות. ידועים בשמם הנפוץ ׳ענני נוצה׳.

צירוקומולוס

ענן ערמתי דק יחסית עם בסיס גבוה, מכיל גבישי קרח ונקרא גם ׳עב גבוה׳. צירוקומולוס מזכיר בצורתו פתיתים קטנים לבנבנים והוא מעיד על התקרבותה של חזית מזג אוויר.

צירוסטרטוס

ענן שכבתי דק עם בסיס גבוה ובעל מראה לבנבן, ונקרא גם ׳רפידה גבוהה׳. ענן זה, המכיל גבישי קרח, נוצר בדרך כלל בקדמתה של חזית חמה ככיסוי נרחב בשמים, והוא יוצר הילות סביב השמש והירח.

עננים נמוכים

כינוי כולל לעננים שבסיסם נמצא קרוב לפני הקרקע או הים עד כ־2.5 ק"מ מעל פני השטח, כגון עננים מסוג קומולוס, קומולונימבוס, סטרטוס, סטרוקומולוס ונימבוסטרטוס.

עננים בינוניים

כינוי כולל לעננים שבסיסם נמצא בגובה של כ־2.5 ק"מ עד 5.5 ק"מ מעל פני הקרקע או הים, כגון: עננים מסוג אלטוקומולוס ואלטוסטרטוס.

עננים גבוהים

כינוי כולל לעננים שבסיסם מתחיל מעל כ־5.5 ק"מ, כדוגמת ענני הצירוס לסוגיהם.

ערפל

תופעת מזג אוויר של טיפונות ענן (או גבישי קרח במקרה של ערפל קפוא) באוויר הנוצרות בסמוך לפני השטח בעת ששכבת אוויר לחה מתקררת במהירות. ערפל הוא למעשה ענן הנוצר בסמוך לקרקע או פני האוקיינוס ושגורם לראות המוגבלת לפחות מ-1 ק"מ.

ערפל קרינה

סוג של ערפל הנוצר על ידי התקררות קרינתית מהירה של פני השטח בלילה, בעת היווצרות אינוורסיית קרקע, ובתנאים של רוח קלה של 4 קמ"ש עד 8 קמ"ש ויציבות אטמוספירית. רוח חזקה יותר תגרום ללחות להתפזר לגובה ולהתעבות של ענני סטרטוס וסטרטוקומולוס, בעוד שהיעדר רוח ימנע היווצרות של טיפונות מים באוויר, והלחות תתעבה ישירות על הקרקע ועל גבי עצמים כטיפות טל.

קלימטולוגיה

מדע העוסק באקלים וחוקר את התופעות והגורמים הקשורים בו.

קרה

באופן כללי, מצב שבו טמפרטורת האוויר יורדת מתחת לנקודת הקיפאון של המים, כלומר מתחת ל-0 מעלות צלזיוס. מצב זה מיוחס לרוב לשכבת אוויר קרה הנוצרת בסמוך לפני השטח ולטמפרטורה הנמדדת בסוכה המטאורולוגית בגובה של 1.2 מטר מעל הקרקע. לקרה יש חשיבות מרובה בעונת הצמיחה באזורים חקלאיים, כיוון שהיא עלולה להסב נזקים לצמחים ויבולים הרגישים לקור. ניתן לדרג בצורה סובייקטיבית את הקרה לקטגוריות בהתאם לדרגת הקור שלה באזורי האקלים הממוזגים והקרים:

קרה חלשה

0 עד מינוס 3.5 מעלות צלזיוס.

קרה בינונית

מינוס 3.6 עד מינוס 6.5 מעלות צלזיוס.

קרה עזה

מינוס 6.6 עד מינוס 11.5 מעלות צלזיוס.

קרה עזה מאוד

מינוס 11.6 מעלות צלזיוס ופחות.

קרה קרינתית

סוג של קרה הנוצרת על ידי התקררות קרינתית מהירה של פני השטח בלילה, בעת היווצרות אינוורסיית קרקע, ובתנאים של חוסר רוח ויציבות אטמוספירית ללא עננים. רוח תגרום לערבוב של שכבות האוויר ולעליית הטמפרטורה בסמוך לפני הקרקע. עננות תבלום איבוד של קרינה מפני הקרקע ותמנע התקררות קרינתית ניכרת.

קרה מוסעת

סוג של קרה הנוצרת כתוצאה של הסעת אוויר קר מהרגיל וקפוא לאזורים רגישים; למשל, גלישה של אוויר קר מאזורים הרריים לעמקים, לאחר מעברה של חזית קרה, או על ידי רמה ברומטרית תרמית.

קרה משולבת

סוג של קרה המשלב הסעה של אוויר קר והתקררות קרינתית לילית.

רוח

תנועה אופקית של אוויר מעל לפני הקרקע או הים, בין אזורים של לחץ אוויר גבוה לאזורים של לחץ אוויר נמוך. שמות הרוחות על פי קטגוריות כלליות: רוחות קלות 1–19 קמ"ש; רוחות מתונות 20–29 קמ"ש; רוחות ערות 30–39 קמ"ש; רוחות עזות 40–62 קמ"ש; רוחות סערה 63–87 קמ"ש; סופת רוח 88–117 קמ"ש; הוריקן מעל 117 קמ"ש. מעל 62 קמ"ש הרוח מתחילה להסב נזקים לצומח ולמבנים ישנים; מעל 87 קמ"ש עצים נעקרים ונגרמים נזקים ניכרים למבנים; מעל 117 קמ"ש נגרמים נזקים נרחבים.

בריזה

כינוי לרוח המתפתחת במהלך שעות היממה עקב הפרשי טמפרטורה בין הים ליבשה. בישראל, השפעתה של הבריזה מורגשת בעיקר בקיץ, אם כי היא קיימת במשך כל עונות השנה. קיימים שני סוגי בריזה:

בריזה יבשתית

רוח הנושבת בשעות הלילה והבוקר המוקדמות, כאשר היבשה מתקררת יותר מהר ביחס למי הים התיכון שנותרים חמים יותר. בתנאים אלה נוצר לחץ אוויר גבוה באופן יחסי מעל היבשה בהשוואה לים, ונוצרת זרימת אוויר מהיבשה לים.

בריזה ימית

רוח המתפתחת בשעות היום ובעיקר בשעות אחר הצהריים, כאשר הבדלי הטמפרטורה בין היבשה החמה יותר לים החם פחות נמצאים בשיאם. בתנאים אלה פוחת לחץ האוויר באופן יחסי מעל היבשה בהשוואה לים, ונוצרת זרימת אוויר מכיוון הים לתוך היבשה.

טורנדו

רוח סיבובית, מהירה מאוד והרסנית, בצורה של עמוד או משפך, המגיחה מבסיסו של ענן קומולונימבוס.

רוח מתבדרת

זרימת אוויר המסתעפת כלפי חוץ מאזור בו חלה התבדרות אוויר.

רוח מתכנסת

זרימת אוויר המתמזגת כלפי פנימה באזור בו חלה התכנסות אוויר.

רמה ברומטרית

מערכת של לחץ אוויר גבוה, כלומר אזור שבו הלחץ האטמוספירי גבוה יחסית לאזור שסביבו. ברמה ברומטרית חלה התמוככות של אוויר והרוחות הן קלות ומתבדרות סמוך לפני הקרקע (או פני הים). לפיכך, רמות ברומטריות גורמות בדרך כלל למזג אוויר יציב, נאה ושקט.

רמה תרמית

רמה ברומטרית הנוצרת על ידי קירור חזק של פני הקרקע, למשל מעל אזור יבשתי קפוא מכוסה שלג, כתוצאה של צניחה והתרכזות אוויר קר מסביבתו.

רעם

קול פיצוץ הנוצר על ידי הברק, בעקבות עלייה פתאומית בטמפרטורה ובלחץ האוויר לאורך נתיב הברק והתפשטות של גלי קול.

שיטפון

מים גואים וזורמים שמציפים את פני הקרקע של אזור שאינו רגיל להיות מכוסה במים.

שיטפון בזק

שיטפון פתע סוחף, הנוצר תוך מספר דקות באזורים גאומורפולוגיים נמוכים, כמו וואדיות ואגני היקוות יבשים, בעקבות גשם כבד, סופת רעמים או הפשרה מהירה של מי שלגים. שיטפונות אלה אופייניים לאזורי מדבר וערבה.

שיטפון עירוני (אורבני)

הצפה של שטחים עירוניים, כגון כבישים, מדרכות, בתים וגשרים, בשל ניקוז בלתי מספיק או לקוי, בעקבות גשם כבד, סופת רעמים או הפשרה מהירה של מי שלגים.

שקע ברומטרי

מערכת של לחץ אוויר נמוך, כלומר אזור שבו הלחץ האטמוספירי נמוך יחסית לאזור שסביבו. בשקע ברומטרי הרוחות מתכנסות בסמוך לפני הקרקע (או פני הים) אל מרכז השקע, וחלה תנועה אנכית של אוויר מהמרכז כלפי מעלה. לפיכך, שקעים ברומטריים כרוכים בדרך כלל בהתפתחות של עננים, משקעים וסערות.

שקע חזיתי

שקע ברומטרי המתפתח באזורי מפגש של גושי אוויר מנוגדים, ומלווה בגל חזיתי, כלומר בחזית קרה ובחזית חמה היוצאות מנקודה משותפת דרך מרכז השקע. שקעים חזיתיים יוצרים עננים ומשקעים, וגורמים למגוון של שינויים במזג האוויר באזורי הרחבים הבינוניים של כדור הארץ, לרבות אגן הים התיכון.

שקע שרבי

נקרא גם שקע סהרה. כינוי לשקע חזיתי המתפתח בעיקר בעונת האביב, מדרום-מזרח להרי האטלס, ונע למרכז הים התיכון או לאורך השוליים הצפוניים של מדבר סהרה, למזרח הים התיכון. שקעים שרביים, כפי ששמם מעיד עליהם, גורמים לתנאי שרב, רוחות חמסין וסופות חול. בישראל, לאחר מעברו של שקע שרבי, מתקיימת שבירת שרב המתאפיינת בתופעות הבאות: צניחה דרסטית של הטמפרטורות כדי 10 מעלות צלזיוס ואף יותר מכך, בתוך מספר שעות; עליה דרסטית של הלחות היחסית; שינוי חד של הזרימה, מרוחות דרומיות ומזרחיות מהמדבריות, לרוחות מערביות מהים התיכון; וחדירת עננות נמוכה, כולל היווצרות אד וערפילים, כאשר במקרים מסוימים מתקבלים התנאים לירידת גשם.

שקע תרמי

שקע ברומטרי הנוצר על ידי התחממות חזקה של פני הקרקע, באזור בו חלה עלייה של אוויר חם מסביבתו.

שרב

כינוי לפרקי חום ויובש המשפיעים על ארץ ישראל בעונות המעבר, באביב ובסתיו, ולעיתים גם בקיץ. השרב מתאפיין בטמפרטורות גבוהות של 33 עד 47 מעלות צלזיוס ואף יותר, ובלחות יחסית נמוכה מאוד, פחות מ-25%. במקרים רבים, מזג אוויר שרבי מלווה באובך. שקעים שרביים בעונת האביב גורמים לרוב אירועי השרב בישראל.

מונחים נוספים

• גאוגרפיה פיזית - מונחים

קישורים חיצוניים

• אגרון למונחי מטאורולוגיה(הקישור אינו פעיל)
• ציקלון, טייפון, הוריקן, טורנדו, באתר מוזיאון המדע בירושלים
• מילון מונחי מטאורולוגיה, באתר האקדמיה ללשון, תשל"א

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מטאורולוגיה - מונחים34153786Q12409045