רבי משולם שרגא פייבוש הלפרין
 | |||||
| אוהל קברי אדמו"רי שושלת ברז'אן | |||||
| לידה | ה'תק"ע | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | י"ט באלול ה'תרל"ו (בגיל 66 בערך) | ||||
| מקום קבורה | ברז'אן | ||||
| חיבוריו | שפת אמת, כתב אמת | ||||
| עיסוק | אדמו"ר בברז'אן | ||||
| השתייכות | תנועת החסידות | ||||
| רבותיו | רבי יהודה צבי מראזלא; רבי אריה לייב ליפשיץ; רבי אשר ישעיה מרופשיץ | ||||
| בת זוג | בזיווג ראשון - חיה לאה; בזיווג שני - חנה | ||||
| אב | רבי נפתלי הירץ | ||||
| ילדים | רבי חנניה יוסף; רבי אברהם זרח אריה יהודה לייבוש | ||||
| חותנים | בזיווג ראשון - רבי שמחה לפשיץ; בזיווג שני - רבי אשר ישעיה מרופשיץ | ||||
| חתנים | רבי יעקב יעקבקא הלפרין | ||||
| |||||
רבי משולם שרגא פייבוש הלפרין (ה'תק"ע - י"ט באלול ה'תרל"ו) היה אדמו"ר חסידי בברז'אן, מייסד שושלת חסידות ברז'אן. מחבר ספר שפת אמת על שמה מכונה "השפת אמת מברז'אן".
קורות חייו
נולד לרבי נפתלי הירץ רבה של ברז'אן ומגדולי חסידיו של החוזה מלובלין. רבותיו המובהקים היו, רבי יהודה צבי מראזלא, רבי אריה לייב ליפשיץ ורבי אשר ישעיה מרופשיץ, אשר מאוד העריך אותו, בגיל 17 הוא מינה אותו לכתוב את דברי תורתו וכינה אותו "איש האמת"[1]. כן נסע אל אדמו"רים נוספים בני תקופתו[2].
נשא את חיה לאה בתו של רבי שמחה לפשיץ אב"ד בוברקא[3]. אחר שנים מועטות נפטרה אשתו ובהשתדלותו של הדברי חיים מצאנז, נשא בשנית את חנה בתו של רבו רבי אשר ישעיה מרופשיץ[2].
רבי משולם שרגא פייבוש כיהן כאדמו"ר עוד בחיי אביו[2].
פרשת הרבנות בברז'אן
לאחר פטירת אביו בשנת תר"ה רצו למנות אותו כממלא מקום אביו כרב העיר כנהוג אך המינוי לא יצאה לפועל עקב התנגדותם של חלק מתושבי העיר שלא חפצו בו כרב בהיותו שייך לתנועת החסידות[4]. רבי חיים מצאנז ורבי מאיר מפרמישלאן ניסו לפעול שימונה כרב העיר ולשם כך נסעו לעיר רבי חיים מצאנז ושליחו של רבי מאיר מפרימישלאן - רבי שלום מקאמינקא. בהגיעם לעיר הלשינו מתנגדי רבי משולם שרגא פייבוש לשלטונות האוסטריים שהאורחים הם מרגלים רוסיים ובשבת בעת קריאת התורה פרצו שוטרים לבית המדרש כדי לתפסם, רבי שלום מקאמינקא הצליח להמלט ואת רבי חיים מצאנז אסרו השוטרים וחבשו אותו בבית הכלא. בהשתדלותו של רבי לייבוש נתנזון[5] שוחרר רבי חיים אחר כמה שעות מהכלא בהבטיחם שמיד בצאת השבת יעזוב את העיר[2].
בהמשך הוזמן רבי שלמה קלוגר לכהן כרב העיר, אולם בהגיעו לעיר חלה והוא תלה זאת במחלוקת נגד רבי משולם שרגא פייבוש ולכן פרש מהתפקיד. כשהמהרש"ם מברז'אן התבקש בשנת ה'תרמ"א לכהן כרב העיר הסכים לכך רק עם הסכמתו של רבי לייבוש בנו וממלא מקומו באדמו"רות של רבי משולם שרגא פייבוש והותנה ביניהם שחזקת הרבנות בעיר תישאר בידי משפחת הלפרין ואכן לאחר פטירת המהרש"ם מברז'אן מונה לתפקיד רב העיר רבי משולם פייבוש בנו של רבי לייבוש[2].
פטירתו
נפטר בי"ט באלול ה'תרל"ו ונטמן בברז'אן ואוהל הוקם על קברו. בצוואתו ביקש שלא ינעלו אף פעם את פתח אהל קברו כדי שתמיד יוכלו לבא ולהתפלל על קברו[2].
צאצאיו[6]
מנישואיו הראשוניים נולדו לו:
- בנו הנגיד רבי חנניה יוסף[1].
- בתו טשארני בראנא, אשת רבי יעקב יעקבקא הלפרין, אב"ד סוקילבקה[1].
מנישואיו השניים נולדו לו:
- בנו רבי אברהם זרח אריה יהודה לייבוש (רבי לייבוש), ממלא מקומו כאדמו"ר בברז'אן.
- בנו רבי אשר ישעיה, נפטר בגיל 17[1].
ספריו
- שפת אמת, על התורה. יצא לאור בלמברג שנת ה'תרל"ט.
- כתב אמת, חידושי תורה ומאמרים שונים. יצא לאור לראשונה בה'תשע"ד על ידי נכדי המחבר.
קישורים חיצוניים
- שפת אמת, תשע"ד, עמ' 15, תולדות המחבר, באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 מתוך הקדמת בנו רבי לייבוש לספרו שפת אמת.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 שפת אמת, תשע"ד, עמ' 15, תולדות המחבר.
- ↑ קובץ עץ חיים, עמ' שס"א, כ"א, "דברי הימים" .אך יש אומרים שלא היה חתנו אלא חתן בנו רבי חיים מבוברקא. ראו: אשל הגדולים, ברוקלין נ.י. תשי"ח, עמ' פ"א; אנציקלופדיה לחכמי גליציה ח"ב, עמ'625; אמרי יהודה עה"ת, ירושלים תשס״א, תולדות המחבר, הערה ה..
- ↑ כשעוד את אביו ניסו אלו לסלקו מהרבנות מטעם זה, אך הניסיון לא צלח בסופו של דבר.
- ↑ אביו של רבי יוסף שאול נתנזון בעל השואל ומשיב.
- ↑ קובץ עץ חיים, עמ' שס"א, כ"א, "דברי הימים".