רבי שמואל עידאן
 | |
| לידה |
1924. ה'תרפ"ד. |
|---|---|
| פטירה |
1 באוגוסט 1997. (בגיל 73 בערך) כ"ז בתמוז ה'תשנ"ז. |
| מקום פעילות | ג'רבה, בני ברק, ישראל. |
| השתייכות | חרדים ספרדים, ישיבת כסא רחמים. |
| תחומי עיסוק | רב שוחט ומוהל |
| תפקידים נוספים | ממייסדי ישיבת כסא רחמים בארץ ישראל ומנהלה. |
הרב שמואל שאול עידאן היה רב בית הכנסת 'בית רחמים' בפרדס כץ, מייסד ישיבת כסא רחמים בישראל ומנהלה מיום הקמתה עד פטירתו. יו"ר ארגון יוצאי האי ג'רבה ודרום תוניסיה בארץ ישראל.
ביוגרפיה
נולד בשנת ה'תרפ"ד; 1924, באי ג'רבה לאביו רבי דוד עידאן נשיא הקהילה היהודית בג'רבה ומראשיה.
רבותיו היו רבי רחמים חי חויתה הכהן, רבי שאול מקיקץ שלי, רבי כדיר עטון, הרב משה כלפון הכהן. מפי רבותיו למד את שיטת העיון התוניסאי, את דרך הפסק, ואת כתיבת חקרי ההלכה וחידושי תורה.
עלה לישראל בסביבות שנת ה'תשי"ז, וחזר לתוניס בסביבות שנת ה'תשכ"א במסגרת פעילותו בסוכנות היהודית להעלאת יהודי תוניסיה לארץ, פעילות שהיתה חסויה מאימת השלטון התוניסאי. בשנת ה'תשכ"ג היה ממקימי ישיבת כסא רחמים בתוניס וסייע רבות לרבי מצליח מאזוז בעניין. בשנת ה'תשכ"ה התגלתה פעילותו והוא ברח בחשאיות מתוניס וחזר לישראל.
בשנת תשכ"ו (1965) הקים רבי שמואל את בית הכנסת "בית רחמים" בפרדס כץ שבבני ברק (ברחוב מבצע קדש, כיום הרב אבוחצירה), על שם רבו רבי רחמים חי חויתה הכהן[1] רבי שמואל שימש כרב בית הכנסת עד פטירתו, והיה דורש בו בפני הציבור ומוסר שיעורים. אחרי פטירתו משמש בתפקיד זה בנו הרב דוד עידאן.
היה מיוזמי ומייסדי הירחון התורני אור תורה.
עם עלייתם של בני הרב מצליח לישראל בשנת ה'תשל"א (1971), הקים רבי שמואל את ישיבת כסא רחמים בישראל בעזרת הנשים של בית הכנסת "בית רחמים", עד לקביעת הישיבה בבניינה ברחוב הרב עוזיאל 26 בבני ברק. הרב עידאן שימש כמנהל הישיבה עד פטירתו.
עמד בראשות ארגון יוצאי האי ג'רבה ודרום תוניסיה בישראל. במסגרת זו הקים את מכון להוצאת ספרים בשם "קרן לדוד"[2], שהדפיס כמאתיים וחמישים מספרי חכמי ג'רבה ותונס[דרוש מקור][3].
כאביו שימש כמוהל בתונס ובישראל, אלפי ילדים נימולו על ידו בהתנדבות. כמו כן שימש כשוחט ובודק.
נפטר בכ"ז בתמוז תשנ"ז. באזכרת השלושים הוספד על ידי ידידו הרב עובדיה יוסף.
בנו יחידו הוא הרב דוד עידאן ראש כולל, ראש בית ההוראה ואב בית הדין כסא רחמים, ורב בית הכנסת 'בית רחמים'.
הנצחה
לזכרו של הרב שמואל מופיע כל שנה ביום האזכרה קובץ תורני 'ויען שמואל', ובשנת תשפ"ד הופיע הכרך ה-27 שלו המכיל כ- 1000 עמודים, ומופיעים בו תשובות וחידושים מגדולי ישראל ובראשם הרב עובדיה יוסף והרב מאיר מאזוז. בקובץ מופיעים גם תשובות וחידושים מגדולי ישראל מהדורות הקודמים, וכן חידושים ותשובות מרבי שמואל. וכן עשרות תשובות של אברכי הכוללים "ויען שמואל" ו"תורת משה אמת" שעל ידי ישיבת כסא רחמים.
על שמו גם נקרא הבניין הימני בישיבת כסא רחמים, בשם 'בית שמואל'.
לקריאה נוספת
הרב מאיר מאזוז, "מגדולי ישראל" חלק שלישי.
הרב אפרים חדאד, "מעיל שמואל", מכון "קרן לדוד ולזרעו", בני ברק, התשס"ה
נכדו הרב שמואל עידן, קובץ ויען שמואל, התש"פ, בהקדמה. (מופיע גם באתר ישיבת כסא רחמים).
הערות שוליים
- ^ ראו ביטאון ארגון יוצאי ג'רבה "הד הדרום" (סיון תשכ"ו) ידיעה ארוכה על הקמת בית הכנסת ותיאור טקס חנוכת הבית.
- ^ על שם אביו, ואחרי פטירתו נקרא המכון גם על שמו 'קרן לדוד ולזרעו'.
- ^ בין הספרים: ספר בגד תכלת לרבי יצחק הכהן טנוג'י המכונה "רבי חוגה מגדורה" (יצא לאור בשנת תשמ"ז), שו"ת גדולת מרדכי לרבי מרדכי אמייס הכהן הרב הראשי וראב"ד תוניסה (חלק ראשון בשנת תשל"ו, וחלק שני בשנת תשמ"א), ספר משכיל לדוד של אביו (חלק א' במהדורת צילום בספר עת דודים, תשל"ו. וחלק ב' בסדר חדש בני ברק ה'תשנ"ה), ועוד רבים.