לדלג לתוכן

רבי מנשה קליין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הרב מנשה קליין)
האדמו"ר מאונגוואר
רבי מנשה קליין
רבי מנשה קליין ב2008
רבי מנשה קליין ב2008
לידה 9 באפריל 1923
ה' בניסן תרפ"ג
אוז'הורוד, צ'כוסלובקיה
פטירה 28 בספטמבר 2011 (בגיל 88)
כ"ט באלול תשע"א (ערב ראש השנה תשע"ב)
בית החולים שערי צדק, ירושלים
מקום קבורה צפת
תאריך עלייה 2009
מדינה הונגריה, ארצות הברית, ישראל.
מקום פעילות ארצות הברית, ירושלים
מקום מגורים בורו פארק, ניו יורק, בני ברק, ירושלים.
כינוי מנשה הקטן
תחומי עיסוק אדמו"ר
חיבוריו "מִשְנֶה הלכות"
תקופת פעילות ה'תשכ"גכ"ט באלול ה'תשע"א
רבותיו אביו רבי אליעזר זאב קליין, רבי יוסף אלימלך כהנא מאונגוואר, רבי ישראל מנחם אלטר חיים הופמן.
בת זוג חיה יהודית, אהובה ליבא.
שם השושלת אונגוואר
אב רבי אליעזר זאב קליין
אם רחל לאה
ילדים הרב דוד שלמה, הרב עמרם קליין, הרב משה.
אדמו"ר מאונגוואר ה־1
ה'תשכ"גכ"ט באלול ה'תשע"א
תפקידים נוספים
גאב"ד, ראש ישיבת בית שערים
גאב"ד אונגוואר בסידור קידושין
שמחת הבר מצוה לנכד גאב"ד אונגוואר ונין האדמו"ר מערלוי, מימין אביו של חתן הבר מצוה - האדמו"ר מאונגוואר מודיעין עילית.
ציון גאב"ד אונגוואר, בבית הקברות היהודי העתיק בצפת

רבי מנשה קליין - האדמו"ר מאונגוואר (חתם על שמו: מנשה הקטן[1]; ה' בניסן ה'תרפ"גכ"ט באלול ה'תשע"א) היה פוסק חרדי בארצות הברית, רבה של "חסידות אונגוואר" וראש ישיבת בית שערים בברוקלין. מפורסם בשל סדרת ספרי השו"ת שלו "מִשְנֶה הלכות".

ביוגרפיה

נולד לרבי אליעזר זאב, רב עיירת ארליווה שבאזור אונגוואר[2], ולרחל לאה[3], המוהל בבריתו היה רבי חיים אלעזר שפירא המנחת אלעזר ממונקאטש שהורה לאביו שיקרא לבן 'מנשה' על שם נשיא שבט מנשה שבאותו יום הקריב את קרבנו בהפטירו שעוד יזכה להיות נשיא בישראל. בשנת ה'תרצ"ב עבר ללמוד אצל רבי יוסף אלימלך כהנא מאונגוואר שמינה אותו למסור שיעורים בישיבה, ואצל רבי ישראל מנחם אלטר חיים הופמן. בתקופת השואה ביום כ"ב ניסן התש"ד נלקח לגוטו אונגוואר וכעבור ארבע שבועות גורש לאושוויץ שם נרצחה כל משפחתו הי"ד במשך ימי השואה נודע בדביקותו באמונה ובמסירות נפש על קיום המצוות כמו שמירת השבת אכילת מאכלים כשרים הנחת תפילין מידי יום כמו כן גילוח הזקן שנעשה רק במספרים ולא ע"י תער האסור מדאורייתא וספג על כך התעללויות ומכות. כעבור חצי שנה הועבר למחנות בונא ובוכנוואלד בניסים שרד את השואה כאשר את כל מאורעותיו מנציח בספרו פירסומי ניסא שכתב בהיותו בספינה בדרך לצרפת בכל ימי השואה הפיח רוח חיים בקרב היהודים אשר בסביבתו שוחרר ביום כ"ח ניסן התש"ה ע"י חיילי הצבא האמריקאי לאחר השואה גלה לצרפת לעיר פריז שם שהה במחנה קליטת פליטים שם ניהל מערכות על כשרות המטבח ויהדות שם לימד את הילדים לומר קדיש ביניהם הרב ישראל מאיר לאו הרה"ר לישראל ואת ידידו הסופר אלי ויזל, המזכירו באוטוביוגרפיה שלו, "כל הנחלים הולכים אל הים" במשך הזמן פגש את האדמו"ר מצאנז קלויזענבורג שפעל להביא לו פרה כדי שיהיה להם חלב ישראל וביקש ממנו שיבוא לכהן כראש ישיבה כשיגיע לארה"ב ומאז שם עליו את עינו.

לאחר שנה בצרפת הגיע לארצות הברית. בזיווג ראשון נשא את חיה יהודית, בתו של רבי יחיאל גרטנר מלנטשנה. בזיווג שני נשא לאשה את אהובה ליבא (נפטרה בי"א בשבט תשפ"ג[4]) בת רבי דוד שלמה פרנקל, מחבר הספר "באר דוד"[5] מאויפלא שנרצח בתש"ה.

בתחילת ימיו בארצות הברית עזר לאדמו"ר מקלויזנבורג, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, להקים את מוסדותיו "שארית הפליטה", והוא ניהלם בשנים הראשונות וכיהן כראש הישיבה. באותן שנים נתמנה לרב ביהכ"נ חברה ליאדי נוסח האר"י בויליאמסבורג קהילה עתיקה שכבר היתה קיימת כמאה שנים. בימי המירוץ הנשיאותי לנשיאות ארה"ב של הנשיא דווייט אייזנהאואר ביקש ממנו הנשיא את עזרתו כשכבר הכיר אותו מאז שבא לשחרר את מחנה בוכנוואלד ומפאת הכרת הטוב נענה לעזרתו על אף הקושי שבדבר ולאחר שנבחר מינה אותו הנשיא כתגמול לאַמְבַּסָּדוֹר למדינות בריטניה צרפת וארץ ישראל בשביל להשתדל ולדאוג עבור צרכי אחיו היהודים ולטובת היהדות וקיבל סמכיות דיפלומטיות וה' נתן בידו להיות דורש טוב לעמו[6] בשנת התשכ"ג פתח את ישיבתו בית שערים ע"ש זקינו הרב עמרם בלום הבית שערים מאויפלא בויליאמסבורג לאחר שנתיים פתח את חצרו ובית מדרשו בבורו פארק בשם 'אונגוואר' על פי בקשת רבו רבי יוסף אלימלך כהנא מאונגוואר טרם נספה בשואה באושוויץ. ונתמנה ל"האדמו"ר מאונגוואר". לאחר נפילת מסך הברזל ברוסיה פעל לפתיחת מוסדות יהדות תלמוד תורה וישיבה בעיר לנינגרד למען יהודי רוסיה.

באמצע שנות ה-80, יזם את הקמת קריית אונגוואר ברמות אלון כאשר הבטיח בימי שכבו על ערש דוי בימי השואה שכשינצל יקים קריה עבור תורה וחסידות בארץ ישראל. הוא תכנן לעלות לישראל עם סיום בנייתה, אך התעכב בארצות הברית ועלה רק בשנת תשס"ח. לאחר עלייתו לישראל נסע פעם בשנה לקהילתו בארצות הברית. בשנת תשס"ד, פתח בנו הרב דוד שלמה ישיבה קטנה בקריית אונגוואר.

הרב קליין התכתב רבות עם כלל גדולי ישראל ורבות עם האדמו"ר אדמו"ר מקלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, מחותנו הפני מנחם מגור, רבי משה פיינשטיין איתו חלק בהרבה נושאים הלכתיים, רבי יעקב ישראל קניבסקי, האדמו"ררבי מנחם מנדל שניאורסון כאשר מהחילופי מכתבים יצאו הספרים גווילי קודש, פני משנה, קהילות ישראל, התפרסם בשל אלפי תשובותיו שיצאו בעשרים ואחד כרכים, ספריו הראשונים של משנה הלכות מעוטרות בהסכמות גדולי ישראל כמו רבי אהרן רוֹקֵחַ המהר"א מבעלז רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק רבי דב בריש ויידנפלד מטשעבין רבי זלמן סורוצקין רבי פנחס אפשטיין רבי משה פיינשטיין רבי עקיבא סופר גאב"ד פרשבורג רבי צבי פסח פרנק ועוד רבים מגדולי ישראל,

 הוא נודע כפוסק שמרן שייחס חשיבות משמעותית למנהגי הונגריה, הראשון שפעל בעד העירוב בארה"ב ויצא בעד מערכות רבות ביהדות כמו גיור כדין ומילה כהלכה וקבורת המתים כדין כיוצא בזה.  תפילתיו היו לשם דבר כאשר היה משתפך בתפילתו שעות ארכות בבכיות וגעגועים לעיתים נהג לחזור על קטעים מהתפילה מספר פעמים ואף תרגם מילים ליידיש או הוסיף מילים ביידיש. הוא עסק רבות בהרבצת התורה והיה מחדיר בצעירי הצאן את התמדת וחמדת התורה וההלכה נהג למסור שיעורים רבים בהיכלי הישיבות והכוללים בעולם כמו כן מסר שיעורים קבועים בחומש רש"י מדי ליל שישי השיעור החל בפרשנות הפסוקים ועבר לנושאי חסידות, השקפה, שיעורי הלכה בין מנחה למעריב, שיעורי בד' חלקי שו"ע. 

נפטר בכ"ט באלול תשע"א (ערב ראש השנה תשע"ב), ונטמן באופן פלאי בבית העלמין העתיק בצפת ליד קבר זקינו רבי "עמרם חסידא"[7].

בנו הרב דוד שלמה מונה לאדמו"ר המרכזי בישראל, בנו הרב עמרם מונה לאדמו"ר בארצות הברית, ובנו הרב משה מונה לאדמו"ר במודיעין עילית.

ילדיו

מלבד בנו הבכור כל ילדיו הם מאשתו השנייה.

חיבוריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. "קליין" משמעותו ביידיש "קטן".
  2. מתלמידי המנחת אלעזר ממונקאטש נרצח עם אשתו בחג השבועות תש"ה.
  3. הוציא ספר על שמה - "בית רחל".
  4. אבל בחסידות אונגוואר: אלמנת הרבי ואם האדמו"רים הלכה לעולמה.
  5. באר דוד
  6. ספר פירסומי ניסא עמוד קל' ובמשנה הלכות חלק ד' סי' קס"א וסי' קס"ב מביקורי הקיץ בארץ ישראל בשנת התשי"ט אצל דוד בן גוריון ראש הממשלה בשליחות הנשיא לטובת גיור כדין ומניעת התבוללות
  7. עדי חשמונאי, סערת קבורה בצפת: האדמו"ר נקבר בבית העלמין האסור, באתר nrg‏, 1 בדצמבר 2011
  8. רפי פרלשטיין, כתבת פרופיל במוסף שבת של כל ישראל, ז' שבט תשע"ז