מכתב הסטטוס קוו

מכתב הסטטוס קוו (או מסמך הסטטוט קוו) הוא מכתב ששלח בשנת 1947 דוד בן-גוריון, אז ראש הסוכנות היהודית, לאגודת ישראל ובו נקבע ה"סטטוס קוו" בענייני דת ומדינה במדינה שבדרך.

המכתב נשלח במטרה ליצור הבנה עם אגודת ישראל כדי שזו תסייע להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל בעדותה בפני ועדת אונסקו"פ - ועדת האו"ם שהמליצה בסופו של דבר על החלטת החלוקה ושבקרה באותם ימים בארץ. המכתב ציין את חובתה של המדינה שתקום להבטחת חופש המצפון במדינה לכל אזרחיה וכי לא תהיה מדינה תאוקרטית. הוא לא הכיל התחייבות לגבי החוקה של המדינה שתקום אולם הסביר את עמדת הסוכנות בארבעה נושאים הקשורים לדת ויחסיה עם המדינה שתקום:

• שבת - יום המנוחה השבועי יהיה יום השבת.
• כשרות - תהיה שמירה על דיני הכשרות במטבחי המוסדות הממלכתיים.
• דיני אישות - שמירה על מסגרת משפטית יחידה לענייני נישואים וגירושים, ככל האפשר.
• חינוך - אוטונומיה מלאה לכל הזרמים בחינוך, תוך קביעת "המינימום של לימודי חובה" במקצועות כגון עברית, היסטוריה ומדעים.

על המכתב, שנחתם ב-19 ביוני 1947, חתמו גם הרב יהודה לייב פישמן ויצחק גרינבוים, שהיו באותה עת חברי הנהלת הסוכנות היהודית.

נוסח המכתב

ספטמבר 1947
לכבוד
הסתדרות אגודת ישראל העולמית
ירושלים

א.נ.
הנהלת הסוכנות שמעה מפי היו"ר שלה על מבוקשכם בדבר הבטחת ענייני האישות, השבת, החינוך והכשרות במדינה יהודית לכשתקום בימינו.
כפי שמסר לכם היו"ר של ההנהלה אין הנהלת הסוכנות או שום גוף אחר בארץ מוסמכים לקבוע מראש את חוקת המדינה היהודית לכשתיווסד. הקמת המדינה זקוקה לאישור האו"ם, וזה לא ייתכן אם לא יובטח חופש המצפון במדינה לכל אזרחיה ולא יהיה ברור שאין הכוונה להקמת מדינה תיאוקרטית. במדינה היהודית יהיו גם אזרחים לא יהודים – נוצרים ומוסלמים, וברור שמן ההכרח יהיה להבטיח למפרע שוויון זכויות מלא לכל האזרחים והעדר כפיה או אפליה בענייני דת או בעניינים אחרים.
שמענו ברצון שאתם מבינים שאין שום גוף מוסמך לקבוע למפרע חוקת המדינה, ושהמדינה תהיה בתחומים מסוימים בת חורין לקבוע את חוקתה ומשטרה לפי רצון אזרחיה. יחד עם זאת מעריכה ההנהלה את תביעותיכם, והיא יודעת שאלה הם דברים המדאיגים לא רק את חברי אגודת ישראל בלבד, אלא רבים משלומי אמוני ישראל שישנם במחנות הציוניים ומחוץ לכל מפלגה, והיא מתייחסת בהבנה גמורה לתביעותיכם שהנהלת הסוכנות תודיע לכם מהי עמדתה היא בשאלות שהצגתם, ומה היא מוכנה לעשות, במידה שהשפעתה והכרעתה מגעת, למען מלא את מבוקשכם בשאלות הנזכרות.
הנהלת הסוכנות מילאה את ידי החתומים מטה לנסח עמדתה בשאלות אשר נקבתם בשיחה, והרינו מודיעים לכם בזאת את עמדת הנהלת הסוכנות:
א. שבת: ברור שיום המנוחה החוקי במדינה היהודית יהיה יום השבת. כמובן מתוך מתן רשות לנוצרים ובעלי דת אחרת לשבות ביום החג השבועי שלהם.
ב. כשרות: יש לאחוז בכל האמצעים הדרושים למען הבטיח, שבכל מטבח ממלכתי המכוון ליהודים יהיה מאכל כשר.
ג. אישות: כל חברי ההנהלה מעריכים את רצינות הבעיה וקשייה הגדולים, ומצד כל הגופים שהנהלת הסוכנות מייצגת, ייעשה כל מה שאפשר למען ספק בנידון זה את הצורך העמוק של שלומי הדת, למנוע חלילה חלוקת בית ישראל לשניים.
ד. חינוך: תובטח אוטונומיה מלאה של כל זרם בחינוך, ולא תהיה שום פגיעה מצד השלטון בהכרה הדתית ובמצפון הדתי של שום חלק בישראל. המדינה, כמובן, תקבע את המינימום של לימודי חובה, הלשון העברית, היסטוריה, מדעים ודומה, ותפקח על מילוי מינימום זה, אבל תתן חופש מלא לכל זרם לנהל את החינוך לפי הכרתו ותתרחק מכל פגיעה במצפון הדתי.

בכבוד רב,
בשם הנהלת הסוכנות היהודית
ד. בן-גוריון
הרב י. ל. פישמן
י. גרינבוים

תוצאות המכתב

במישור החוקי:

• שבת - נחקק חוק שעות עבודה ומנוחה שהסדיר את השבת כיום המנוחה השבועי ליהודים. (ראו גם הסטטוס קוו בישראל בנושא השבת)
• כשרות - נקבע כי כל המטבחים במשרדי הממשלה, צה"ל ושאר הארגונים הממלכתיים יהיו כשרים.
• דיני אישות - בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) ניתן מונופול לבתי הדין הרבניים בענייני קביעת המעמד האישי בין יהודים. לא הוקמו מסגרות לאלה שבתי הדין לא יכלו לטפל בהם (פסולי חיתון).
• חינוך - נשמרה האוטונומיה של החינוך העצמאי גם לאחר ביטול שיטת הזרמים בחינוך ב-1953 והנהגת החינוך הממלכתי והחינוך הממלכתי דתי. הדרישה למינימום לימודים כלליים בחינוך החרדי לא נאכפה.

במישור הפוליטי הצטרפה אגודת ישראל לקואליציה, תמכה בהקמת המדינה ואף השתתפה בממשלות הראשונות (יצחק מאיר לוין כיהן כשר הסעד עד ממשלת ישראל השלישית). במהלך כהונת ממשלה זו, בספטמבר 1952 פרשה אגודת ישראל על רקע החינוך האחיד, גיוס חובה של נשים לצה"ל ואירועים נוספים. אגודת ישראל לא שבה לקואליציה עד המהפך של 1977.

למרות שהמכתב התייחס לסוגיות מעטות בלבד, הוא נתפס כמסמך שיצר מערכת יחסים מחייבת בנושאי דת ומדינה. חוקים חדשים שנחקקו בנושאים דתיים ואשר שינו את יחסי הכוחות נחשבו כ"הפרה של הסטטוט קוו" בידי הצד הנפגע.

ראו גם

• חורבן ותלישות

קישורים חיצוניים

• עינת פישביין, הסטטוס קוו לא קיים, באתר הארץ, 19.9.1999
• יואל רפל, היכן הסטטוס קוו? - על הסטטוס קוו הישראלי בענייני דת, בספרייה הווירטואלית של מט"ח.
• פרוטוקול ועדת החינוך בכנסת, 19 ביוני 2012 - השפעת הסכם הסטטוס-קוו על מערכת החינוך - במלאת 65 שנה למכתב הסטטוס-קוו
• אהרן רבינוביץ, 70 שנה למכתב שעיצב את יחסי הכוחות בישראל: מה נותר מהסטטוס-קוו?, באתר הארץ, 30 ביוני 2017