בנק יפן
 | |
 | |
| מטה הבנק המרכזי של יפן | |
| מטה מרכזי | צ'ו, טוקיו, יפן |
|---|---|
| מטבע | ין יפני |
| קוד ISO 4217 | JPY |
| קודמו | בנק דאי איצ'י-קנג'יו |
| אתר הבנק (באנגלית) | |
הבנק המרכזי של יפן (ביפנית: 日本銀行; ידוע כ-BoJ) הוא הסמכות המוניטרית העליונה והבנק המרכזי של יפן[1]. הבנק מכונה לעיתים Nichigin (日銀), כקיצור. המטה המרכזי של הבנק שוכן בצ'ואו שבטוקיו, יפן.
היסטוריה
כמו מרבית המוסדות היפניים המודרניים, הבנק המרכזי של יפן נוסד לאחר הרסטורציה של מייג'י. לפני הרסטורציה, הנחלות היפניות הפאודליות הנפיקו את הכסף של עצמן, ה"האן סאטסו", במערך מזומנים שאינו תואם. אך עם "חוק המטבע" החדש של מייג'י (1871), הועלמו המטבעות הקודמים והוקם הין כמטבע החדש, אשר היה מאוזן אל מול דולר כסף מקסיקני[2].
בעקבות המעבר לתקנות הערות להמרה בנקאית (מאי 1884), הבנק המרכזי של יפן הוציא לראשונה שטרות בשנת 1885 (18 שנה לשלטון מייג'י). למרות כמה תקלות (למשל, הסתבר כי האבקה ששולבה בנייר במטרה למנוע זיופים הפכה את השטרות למעדן עבור חולדות), ההרצה הצליחה במידה רבה. ב-1897 הצטרפה יפן לתקן הזהב[2].
מאז תחילת תקופת מייג'י, הבנק של יפן פועל ברציפות ממשרדיו הראשיו בטוקיו ואוסקה.
ארגון מחדש
הבנק של יפן אורגן מחדש ב-1942[1], תחת חוק הבנק של יפן (1942). הייתה תקופה קצרה לאחר המלחמה, במהלך כיבוש יפן, בה הושעתה פעילותו של הבנק, ומטבע צבאי הונפק. ב-1949, הבנק חזר לפעילות[1]
בשנות ה-70, סביבת הפעולה של הבנקה התפתחה יחד עם המעבר משער מטבע זר קבוע במשק הדי סגור של יפן, למשק גדול ופתוח עם שער חליפין משתנה[3].
משימות
על פי האמנה שלו, המשימות של הבנק המרכזי של יפן הן:
- הנפקה וניהול של שטרות ביפן
- יישום המדיניות ההומניטרית של יפן
- מתן שירותי ישוב והבטחת המערכת הכלכלית של יפן
- פעולות הקשורות לניירות ערך של משרד האוצר והממשלה
- פעילות בינלאומית
- אוסיף ותיוק נתונים, ניתוחים כלכלים, ופעילויות מחקר על כלכלת יפן
מיקום ומבנה
בסיסו של הבנק המרכזי של יפן הוא בניהונבשי, טוקיו, לא במקרה, סמוך לרובע גינזה המפורסם, אשר משמעות שמות היא מטבעת כסף. מבנה הניאו בארוק של הבנק בטיוקיו תוכנן בידי האדריכל טאטסונו קינגו, ב-1896. הסניף באוסקה של הבנק נחשב לעיתים למבנה אשר מזוהה יותר עם הבנק, ומסמל אותו כמוסד חשוב.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
