דשיל האמט
| לידה | מרילנד, ארצות הברית |
|---|---|
| לאום | אמריקאי |
| עיסוק | סופר |
| סוגה | ספרות בלשית |
| יצירות בולטות | סיפורי The Continental Op (אנ') |
| השפיע על | ריימונד צ'נדלר |
דשיל האמט (באנגלית: Samuel Dashiell Hammett; 27 במאי 1894 - 10 בינואר 1961), סופר בלשי אמריקאי. נחשב, לצד ריימונד צ'נדלר, כאחד הבולטים שביוצרי דמות "הבלש הפרטי הקשוח" (Hard Boiled Detective). אביו הספרותי של הבלש סם ספייד, גיבור ספרו "הנץ ממלטה", שהוסרט בשנת 1931 ופעם נוספת ב- 1941; הגרסה השנייה נחשבת לאחד מסרטי המפתח של הקולנוע האפל (Film Noir). בצעירותו שימש כבלש בחברת החקירות הידועה פינקרטון, שירת במלחמת העולם הראשונה כסמל ונהג אמבולנס, ובמלחמת העולם השנייה.
את עיקר יצירתו הספרותית כתב בסוף שנות העשרים ובראשית שנות השלושים של המאה העשרים. כתב עשרות סיפורים קצרים וחמישה ספרים בלשיים מלאים, בהם:
- קללת בני דאיין (The Dain Curse); תורגם על ידי סוניה פלץ והופיע בשנת 1967 בספרי שין שין שין.
- האיש הרזה, שתורגם לעברית.
- הנץ ממלטה (The Maltese Falcon); תורגם על ידי ב. רחל והופיע בשנת 1967 בספרי שין שין שין.
- קציר הדמים (Red Harvest), שתורגם לעברית ושימש השראה לסרטו של אקירה קורוסאווה "יוג'ימבו".
- מפתח הזכוכית (The Glass Key), שתורגם לעברית.
במלאת לו 40 שנה נקלע האמט למשבר רציני, אישי ואמנותי, ולאחר פרסום הרומן החמישי שלו לא כתב או פרסם עוד רומנים. יחד עם זאת, היה מעין 'עורך' ויועץ למרבית מחזותיה הנודעים של חברתו ליליאן הלמן, כפי שהודתה בכך היא עצמה. במשך תקופה מסוימת עוד המשיך לחבר סיפורים קצרים או לכתוב תסכיתים/תסריטים, אך למעשה, מאז גיל 40, כפי שהודה בעצמו, יבש מעיין יצירתו.
מאמצע שנות ה-30 ואילך היה פעיל פוליטי בתנועות שמאל, ואף ישב תקופה קצרה בכלא בשל סירובו להסגיר שמות של חברים-שותפים.
ב-1942, למרות שהיה כבר בן 48, התגייס לצבא, אך התנדבות זו לא הועילה לו כאשר ב-1951, בתקופת מקארתי, היות שהיה ידוע בהשקפותיו ובפעילותו השמאליות, הוא נידון לחמישה חודשי מאסר עקב סירובו להעיד נגד חבריו בתנועות השמאל.
האמט היה נשוי זמן קצר, והוליד שתי בנות. היו לו כמה פרשיות אהבים ועד לסוף ימיו התמודד עם האלכוהוליזם הקשה שלו. בשלושים שנות חייו האחרונות חי, לסירוגין, עם המחזאית ליליאן הלמן. דמותו מוצגת בסרט ג'וליה (במאי – פרד זינמן, תסריט – אלווין סארג'נט, מ-1977; הסרט מבוסס על אחד מסיפוריה של הלמן) ומגולמת על ידי ג'ייסון רוברדס, ואת תפקידה של ליליאן הלמן מגלמת ג'יין פונדה. את ג'וליה גילמה ואנסה רדגרייב, שאף זכתה לאוסקר לתפקיד-משנה על משחקה בסרט זה.
גרסה בדיונית של האמט עומדת במרכז סרט הנאו נואר של וים ונדרס מ-1982 הנושא את שמו(אנ').
קישורים חיצוניים
24932500דשיל האמט