גובה (מוזיקה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף גובה הצליל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בתאוריית המוזיקה גובה הוא מונח המציין את התדר היסודי של צליל. הגובה הוא אחד משלוש התכונות הבסיסיות העיקריות של הצליל הנשמע, יחד עם עוצמת הצליל (loudness) וגון הצליל (timbre).

גובה הצליל הוא תחושה, כלומר תופעה פסיכו-פיזיולוגית הקשורה לגורם פיזי חיצוני. בפועל, את תדר היסוד האמיתי ניתן למצוא על ידי מדידה פיזיקלית. אולם סולם הגבהים הזה עשוי להיקלט באופן שונה באזנינו, בעיקר בגלל צלילים עיליים. הגובה היחסי של תו של סולם מוזיקלי נקרא "דרגה".

גובה יחסי וגובה מוחלט

גובה מוחלט פירושו תדר מדויק (למשל, התדר המוחלט של קולן A (של התו לה) הוא 440 הרץ, וזהו גובה מוחלט).

גובה יחסי פירושו היחס בין התדרים, כלומר המרווחים, במסגרת מונחים סולפג'יים. טרנספוזיציה, או השאה, היא שיטה להתאמת הצלילים, כך שהגובה המוחלט של כל תו "יידחה" כך שיתאים לכלי נגינה מסוים, מנעד מסוים וכדומה, תוך כדי שמירת המרווחים (שהם למעשה הגבהים היחסיים).

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גובה בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.