לדלג לתוכן

גואל רצון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גואל רצון
רצון, מרץ 2009
רצון, מרץ 2009
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום מגורים תל אביב, ישראל
ידוע בשל ריבוי נשים וילדים, הרשעה בעבירות צניעות
תקופת פעילות 1991–2010 (כ־19 שנים)
עיסוק הילר
בת זוג 21 נשים
מספר ילדים 50

גואל רצון (נולד ב-19 בספטמבר 1950) הוא ראש כת לשעבר ועבריין ישראלי. רצון התפרסם בתחילה כהילר והנהיג בשכונת התקווה שבדרום תל אביב כת שכללה 21 נשים שהתגוררו יחד, תפקדו כנשותיו וילדו ממנו 50 ילדים. הוא הורשע ב-2014 בעבירות צניעות שביצע בחלק מהנשים שחיו איתו ובבנותיו, ונשפט לשלושים שנות מאסר בפועל.

ביוגרפיה

רצון נולד בשכונת התקווה בתל אביב להורים שעלו ארצה מתימן[1]. לאחר שירותו הצבאי החלקי הוא עבד בעבודות מזדמנות כשיפוץ בתים ובתיקון מכוניות[2]. בשנת 1972 נישא רצון לאישה שממנה נולדו לו 5 ילדים. בראשית שנות ה-80 הכיר אישה נוספת שממנה נולדו לו 5 ילדים נוספים. החל משנת 1991 החל להתפרסם כהילר וכבקיא בעולם הקבלה וקיבץ סביבו נשים רבות בדרכים שונות[3]. חלקן צירפו גם בנות, אחיות, קרובות משפחה ומכרות אחרות לקהילתו. בשנים אלו התפרנס מכספים שנשותיו העבירו לו מעבודות משק בית ומקצבאות הביטוח הלאומי לנשים חד הוריות. לדבריו של רצון, הוא קיים עם הנשים מערכות יחסים זוגיות, שהאחרונה בהן החלה בשנת 2006[4].

מבנה הקהילה

חיי היום יום בתוך ה"קהילה" (הכת) נחשפו בכתבה של שלי טפיירו ונסלי ברדה בערוץ עשר ב-12 בפברואר 2009[5]. טפיירו קיבלה את אישורו של רצון לצלם את המתרחש בתוך הבית ברחוב אחימעץ 28, שבשכונת התקווה, לאחר משא ומתן ביניהם[6]. יום לאחר מכן התארח רצון בחדשות ערוץ 2, שם טען כי הוא עוזר לנערות החפצות בכך ותו לא. לפי כתב האישום בקהילה היו 21 נשים ו-49 ילדים. לדבריו יש לו ילדים נוספים מנשים אחרות[7]. רובם נקראו על שמו, בשמות כמו גואל, יגאל, גאולה, יגאלה, אדוננו הגואל וגואלאליה. הקהילה התגוררה במספר בתים, שבהם היה רצון מבקר לסירוגין. בכל בית חולקו המטלות בין הנשים[7]. רצון בחר מדי פעם אחת מנשותיו כדי לשהות איתה בלילה.

התופעה זכתה להתעניינות ציבורית ותקשורתית רבה, ויש שכינו אותה כת[8]. חלק מהנשים דיברו בשבחה של צורת חייהן. הנשים פרנסו את עצמן, את ילדיהן ואת רצון[7]. עם זאת אחת מנשותיו ניסתה להתאבד זמן קצר לאחר שידור הכתבה על הכת, בפברואר 2009[9].

נשותיו של רצון הפגינו כלפי חוץ הערצה כלפיו. רבות מהן קעקעו על זרוען ואף על צווארן את שמו וציור של פניו. הן הכריזו כי ללא רצון אין להן חיים. רצון עצמו אמר כי אילו היה מעניק לו מישהו יחס זהה לזה שהוא מעניק לנשותיו - גם הוא היה תולה באותו אדם את חייו. בתקשורת הועלו חשדות שהוא מהפנט את נשותיו[10].

בפרסום במעריב בספטמבר 2009[11] נטען כי הנשים היו מחויבות לעמוד בכללים מפורטים ביותר שקבע רצון, שנכתבו במסמך סודי שנקרא "ספר החוקים". כל הנשים היו מחויבות לחזור על המסמך מדי שבוע ולא להראותו לאיש. ליד כל כלל היה מפורט סכום הקנס שעל העוברת עליו לשלם לקופת ה"משפחה", עד לסכום של 7,000 ש"ח. בכמה מקומות במסמך קישר עצמו רצון לא-ל, ואף קרא לילדיו "בני הא-לוהים". חלק מהנשים התייחסו אליו כאל המשיח. רצון עצמו ביקש להתנער מדימוי זה והסביר את הערכתן אליו כתגובה לנתינתו ואהבתו ותו לא. הכללים הקיפו תחומים רבים, בהם חינוך ילדים, ניהול יומיומי של משק הבית והקשר הזוגי עמו. לפי הכללים התלבשו הנשים בצניעות ולא הורשו להביט בגברים אחרים או לדבר עמם. הן גם לא הורשו לגעת זו בזו או בנשים אחרות. כמו כן נאסר על עישון סיגריות, שתיית אלכוהול ואכילת בשר. רצון עצמו נמנע גם הוא מאכילת בשר[7].

לרוב נשותיו של רצון לא היה קשר עם משפחותיהן, אשר התקשו לקבל את אורח החיים שהן סיגלו לעצמן. חלק מן המשפחות שכרו שירותים של חוקרים פרטיים והגישו תלונות במשטרה כנגד רצון, אך במשך זמן רב לא היו לכך תוצאות. על פי פרסום בגלי צה"ל, נשותיו של רצון דיווחו על עצמן כעל אימהות חד הוריות וכך זכו להטבות.

מעצר, חקירה והעמדה לדין

ב-11 בינואר 2010 נעצר רצון על ידי המשטרה, בחשד ששיעבד את נשותיו ופגע בהן ובקטינים[12]. גלית, אחת מנשותיו שעזבה אותו, וששתי אחיותיה היו גם הן בקהילה, הגישה נגדו תלונה על כך שפגע בה כאשר הייתה קטינה בת 14. לאחר התלונה עקבה המשטרה, כולל במצלמות נסתרות ובהאזנות סתר אחר רצון ונשותיו, ובין היתר הקליטה שיחה שממנה עלה כי פגע באחת מבנותיו[13]. עם מעצרו פונו הבתים שבהם שכנו נשותיו והילדים והם הועברו למעונות לנשים מוכות, בסיוע גורמי הרווחה[14].

ב-14 בפברואר 2010 הוגש כתב אישום נגד רצון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ובו הואשם בעשרות סעיפים של עבירות צניעות. בעשרות מהמקרים, היו קורבנות העבירות קטינות. עוד הואשם רצון בהחזקת נשותיו בתנאי עבדות ובסעיפים נוספים של קבלת דבר במרמה. כתב האישום מנה 21 נשים שנפלו קורבן למעשיו[15]. בעקבות מעצרו חשפו השוטרים את התקנון שהכתיב לבני ביתו, שכלל קודים התנהגותיים שדרש מבני ביתו למלא בחומרה, אחרת ייקנסו בקנס כספי גבוה לטובת "הקופה הכללית"[16].

ב-8 בספטמבר 2014 הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב את רצון ברוב העבירות שבהן הואשם, וזיכה אותו מעבירת החזקה בתנאי עבדות[17]. ב-28 באוקטובר 2014 נגזרו עליו 30 שנות מאסר בפועל[18]. ב-18 ביולי 2016 דחה בית המשפט העליון את ערעורו של רצון[19].

רצון נחשב לאסיר בסיכון ובשל כך הוא מועבר לעיתים קרובות בין בתי כלא. נשותיו וילדיו ניתקו עימו את הקשר, מלבד בנו יגאל, התומך בו[20].

ועדת בדיקה

במאי 2011 הוגש דו"ח על ידי "צוות משרד הרווחה והשירותים החברתיים, לבחינת תופעת הכתות בישראל", אותו יזם שר הרווחה יצחק הרצוג, בעקבות חשיפת הכת של רצון, אך הוא הוגש למחליפו שר הרווחה משה כחלון[21]. הדו"ח היה דומה באופיו לדו"ח קודם שהגישה הוועדה הבין משרדית לבדיקת נושא ה'כתות' ('קבוצות חדשות') בישראל וכלל המלצות כלליות לטיפול בנושא הכתות בישראל וסיכום אקדמי של מהי כת וסכנותיה[22].


ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ אתר למנויים בלבד נבו זיו, סיפורה של שפחה, באתר "ידיעות אחרונות", 30 בינואר 2018
  2. ↑ שמעון איפרגן, גואל רצון: "הנשים שלי תקעו לי סכין בגב", באתר מאקו, 11 בדצמבר 2014
  3. ↑ תפ"ח 23751-02-10 מדינת ישראל נ' רצון (עציר) (עמ' 2), באתר בית המשפט, ‏09.09.2014
  4. ↑ תפ"ח 23751-02-10 מדינת ישראל נ' רצון (עציר) (עמ' 3), באתר בית המשפט, ‏9.9.2014
  5. ↑ ירון פריד, גואל רצון: 32 נשים, אפס שאלות, באתר הארץ, 13 בפברואר 2009
  6. ↑ כל מה שקורה ברשת! (2018-02-02), סיפורן של העיתונאיות שחדרו לתוך הכתות המסוכנות בישראל (גואל רצון, "לב טהור"), נבדק ב-2018-03-02
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 Galit Shaul (2017-01-29), נשותיו של גואל רצון, נבדק ב-2018-03-01
  8. ↑ ד"ר חגית כהנא, הרמון הפחד: מה יהיה על ילדיו של גואל רצון?, באתר ynet, 23 בפברואר 2010
  9. ↑ דנה ויילר-פולק, אחת מ-32 נשותיו של גואל רצון ניסתה להתאבד, באתר הארץ, 15 בפברואר 2009
  10. ↑ גלעד שלמור, השכנים: גואל רצון היפנט את נשותיו, באתר מאקו, 14 בינואר 2010
  11. ↑ אלון הדר, כוח רצון: מה באמת מתרחש בהרמון של גואל רצון בת"א?, באתר nrg‏, 20 בספטמבר 2009
  12. ↑ איילה חננאל‏, חשד: גואל רצון ביצע עבירות בתוך ביתו, באתר וואלה‏, 14 בינואר 2010
  13. ↑ "חרוט בגופי" במאית: נילי טל - 2015
  14. ↑ תמר רותם, איך משקמים את הנשים של גואל רצון?, באתר הארץ, 22 בינואר 2010
    דנה ויילר-פולק, סיוע של מיליונים לא עוזר לנשות גואל רצון, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2011
  15. ↑ ורד לוביץ', גואל רצון הואשם בעשרות עבירות , באתר ynet, 14 בפברואר 2010
  16. ↑ יניב קובוביץ, לא להתבטל, לא לריב: החוקים של גואל רצון, באתר הארץ, 14 בינואר 2010
  17. ↑ נעמה כהן פרידמן וגלעד מורג, גואל רצון הורשע ברוב העבירות, אך זוכה מעבירת העבדות, באתר ynet, 9 בספטמבר 2014
  18. ↑ גלי גינת‏, גואל רצון נידון ל-30 שנות מאסר, באתר וואלה‏, 28 באוקטובר 2014
  19. ↑ תלם יהב, העליון דחה את ערעורו של גואל רצון - ירצה 30 שנות מאסר, באתר ynet, 18 ביולי 2016
    ע"פ 8271/14 אבא גואל בן נתן רצון נ' מדינת ישראל, ניתן ב־18 ביולי 2015
  20. ↑ בנו של גואל רצון: "אקים את ההרמון מחדש, כבר פנו אליי 4 נשים בנושא", באתר מעריב אונליין, 27 בפברואר 2018
  21. ↑ עומרי אפרים, הדו"ח בעקבות גואל רצון: כמה ישראלים בכתות?, באתר ynet, 24 במאי 2011
  22. ↑ תומר פרסיקו, על הדו"ח לבחינת תופעת הכתות בישראל ועל הצורך העמוק במיינד-קונטרול, באתר לולאת האל - החוויה הדתית לסוגיה, ‏20 במאי 2011

גואל רצון42374518Q7189270

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=גואל_רצון&oldid=3630022"