אריה סתיו

אריה סתיו

אריה סתיו
לידה	20 בפברואר 1939 (גיל: 87) א' באדר ה'תרצ"ט רובנו,
תאריך עלייה	1951
עיסוק	נתיב (כתב עת); מרכז אריאל למחקרי מדיניות

אריה סתיו (נולד ב-20 בפברואר 1939 ברובנו שבאוקראינה) הוא פובליציסט ומתרגם שירה, עמד בראש מרכז אריאל למחקרי מדיניות וערך את כתב-העת "נתיב".

קורות חייו

סתיו נולד ב-20 בפברואר 1939 בעיר רובנו שבאוקראינה, שהייתה חלק מברית המועצות. ילדותו עברה עליו בגטאות של רובנו, לבוב וורשה, ולאחר מכן תחת זהות בדויה, יחד עם אמו, מריה. אביו של סתיו גויס לצבא האדום בראשית מלחמת העולם השנייה, ובתום המלחמה הורשע בספסרות ונשפט ל-25 שנה בסיביר, שבמהלכן התאבד.

ב-1951 עלה סתיו לארץ והתחנך בקיבוץ גבעת חיים מאוחד, שם אומץ על ידי משפחתו של יצחק בן-אהרן. לדברי סתיו, בן-אהרן חיבב עליו את שירת נתן אלתרמן. סתיו שרת בחטיבת הצנחנים. ב-1963 עזב סתיו את הקיבוץ. ב-1983 נמנה עם מייסדי שערי תקווה.

סתיו הוא בעל תואר ראשון ושני מאוניברסיטאות תל אביב וברן (שווייץ).

ב-1987 ייסד סתיו את כתב העת "נתיב", כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות, בו הוא משמש כעורך עד היום, וב-1997 הקים את מרכז אריאל למחקרי מדיניות. פרסם מחקרים רבים בתחומים צבאיים ופוליטיים.

ב-1995 הוציא לאור את "שבעה שערי שירה: משוט פיוטי על פני תרבות המערב", שבעה כרכים של מיטב היצירה השירית של התרבות האירופית, בהם תרגומים של משוררי יוון ורומי, כגון ספפו ואנאקראון היווניים וקטולוס ואובידיוס הרומיים. בשירת ימי הביניים נמצא, קטעים מ"שירת הניבלונגים" ומ"שירת רולאן", וכן את שירת הרנסאנס והברוק (דנטה, פטררקה ואחרים), שירת העידן הרומנטי (משוררים כהיינה וביירון) ושירת המאה העשרים.

ב-2007 פרסם סתיו את תרגומו ל"הקומדיה הא-לוהית" של דנטה אליגיירי לעברית. ביצירה מורכבת זו, נהג סתיו כרוב המתרגמים לשפות אירופיות לוותר על המשקל המקורי ולפשט את החריזה, על מנת לאפשר לקורא להבין טוב יותר את עומקה ורבגוניותה.

סתיו עוסק בשני תחומים שונים - באסטרטגיה הביטחונית של מדינת ישראל, ותרגום שירה אירופית קלאסית. תרגם אפוסים קדומים של גרמניה, צרפת ואנגליה. סתיו משתמש לעיתים בשם העט גדעון סתר.

אריה נשוי לליה סתיו ואב לנגה סתיו-אקרמן ולדניאל סתיו.

מספריו

• השלום - קריקטורה ערבית: עיונים בדיוקן האנטישמי, תל אביב, זמורה ביתן, 1996
• איווי המוות הישראלי, תל אביב, מודן, תשנ"ט 1998
• שירה - מבט אישי - כולל שירים מקוריים ומתורגמים. תל אביב, דביר, 2002
• צהרי יום א' בפארק עירוני, הוצאת אריה ניר, 2010.
• מארת השנאה העצמית ביהדות, מרכז אריאל למחקרי מדיניות, 2014.

תרגום שירה

• אהבים - פּוּבּליוס אוֹבידיוס נאסוֹ, תל אביב, הוצאת זמורה ביתן, 1975
• שירת רולן - לפיענוח הכתוב הסמוי, אפוס צרפתי קדום ויסודי. תל אביב, תמוז, 1999
• סונטות שקספיר - הזמן הנס, חומק אל נצח כגנב, לוד, דביר, תשס"א 2000
• שבעה שערי שירה - משוט פיוטי על פני תרבות המערב, שבעה כרכים של תרגומים מתשע שפות אירופאיות מכל התקופות. תל אביב, תמוז, 2005
• שירת הניבלונגים - האפוס הגרמני הקדום ביותר. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006
• עלילות אבירי השולחן העגול - מבחר פרקי שירה מן הסאגה הארתוריאנית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006
• הקומדיה הא-לוהית - דנטה אליגיירי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007
• שירת אל-סיד, רימונים הוצאה לאור, 2007
• שירת הנסיך איגור, הוצאת אריה ניר, 2008
• שירת קוסובו - מבחר הבלדה הסרבית, הוצאת אריה ניר, 2008
• ביוולף, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008
• שירת הצפון - מבחר מן האדה הנורדית, הוצאת אריה ניר, 2008
• האיליאדה, הוצאת אריה ניר, 2009
• דנטה - חיים חדשים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010
• שירת הטרובדורים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010

עריכה

• אסטרטגיה מדינית בעידן של טירוף מערכות, תל אביב, מודן, תשנ"ז 1997.
• טילים בליסטיים - איום ומענה, תל אביב, ידיעות אחרונות, 1998.
• במלאכת הנשים עלי משכב, תל אביב, ביתן, 1970.
• פתגמים ואמרות בענייני אהבה ונשים, תל אביב, תמוז, 1974.
• נשים ואהבה - 8 ספרוני אמנות, תל אביב, תמוז, 1980.

קישורים חיצוניים

• אריה סתיו, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• אריה סתיו, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• לאתר אריה סתיו - תרגומי שירה
• אריה סתיו, בין ביות לניכור: הערות לאסתטיקה של תרגום שירה, נתיב, גיליון 105–106, עמ' 106–121.

ראיונות עם אריה סתיו

• צור ארליך, סתיו באביב: על אריה סתיו ותרגום סונטות שקספיר, מקור ראשון, אביב 2000.
• אלי אשד, "הנתיב הזוהר" אריה סתיו נגד כל השמאל, בבלוג של אלי אשד, 21 באוגוסט 2006
• עדי גרסיאל, הנתיב הימני - בגליון השבוע, באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2004
• לילי גלילי, שבר בלי כיפה, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2005
• אלי אשד, ‏נכשלתי, באתר גלובס, 15 באוגוסט 2006
• דרור אידר, זה הסתיו, באתר News1 מחלקה ראשונה, 8 באוגוסט 2010

על שירת הניבלונגים

• מיכל בן חורין, שירה שסופה במוות, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2006

על "שבעה שערי שירה"

• אורי הולנדר, נפיל שגובהו 3,709 עמודים, באתר הארץ, 6 באפריל 2006
• עמינדב דיקמן, רוסית, פולנית, יוונית. מה זה בכלל משנה, באתר הארץ, 5 ביוני 2006

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אריה סתיו42096584Q7017251