בית מדרש גור
שגיאות פרמטריות בתבנית:מבנה
פרמטרים [ מייסד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| תמונה אווירית של בית המדרש מכיוון האגף החדש | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שימוש | לימוד תורה, תפילות, טישים |
| כתובת | ירמיהו 3-5-7 ירושלים |
| מדינה | ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | תשנ"א–הווה |
| אדריכל | אהרן אסטרייכר (האגף החדש) |
| מידע טכני | |
| קיבולת | 40,000 איש בשני האגפים[דרוש מקור] (לאחר הסיום) |
| קואורדינטות | 31°47′31.3″N 35°12′45.7″E / 31.792028°N 35.212694°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   גור | |
בית מדרש גור הוא מבנה ברחוב ירמיהו בירושלים המשמש כבית המדרש המרכזי של חסידות גור. הוא בית הכנסת הגדול ביותר בעולם[1].
היסטוריה
המגרש, בשטח 17 דונם, עליו נבנה בית המדרש היה בחלקו בשטח מתחם מחנה הצבא שנלר ובחלקו היה מפעל ללבנים. ב-תשל"ג-(1972) הוא נמכר על ידי מינהל מקרקעי ישראל, בחוזה חכירה, לאיש העסקים אריה פאלוך שתכנן לבנות במקום שני בתי מלון. אולם עיריית ירושלים לא אישרה את התוכנית. תוכנית נוספת שהציע, להקים במקום שכונת מגורים ומוסד דתי, גם נדחתה בלחץ גורמים שונים. בשנת תשמ"ב (1981) עלתה הצעה כי פאלוך יקבל שטח חלופי במקום אחר כפיצוי. בשנת תשמ"ה (1984) ביקשה חסידות גור לקבל את השטח, במטרה להקים בו ישיבה, פנימייה ובית־כנסת גדול. תחילה מוסדות התכנון הביעו התנגדות, מתוך חשש שהדבר יחרוץ את דינו של רחוב ירמיהו לסגירה בשבתות. רחוב ירמיהו היה אז ציר התנועה היחיד לצפון ירושלים. בחודש שבט ה'תשמ"ו (1985) נחתמה עסקה ביוזמת רבי שמחה בונים אלתר, ובתיווכו של חבר הכנסת אברהם יוסף שפירא, בה קיבל היזם פאלוך שטח חלופי וחוזה החכירה של המגרש עבר לידי חסידות גור.
בחשוון ה'תשמ"ט באוקטובר 1988 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז ירושלים את הקמת "המרכז העולמי של חסידי גור", כולל מבנה בית הכנסת הגדול בעולם, ישיבה, דירה לאדמו"ר, ובסך הכל מתחם בשטח 23,000 מ"ר. בקיץ ה'תשמ"ט 1989 הוציאה חסידות גור מכרז ראשון להקמת שלד הפרויקט, שעלותו נאמדה אז בכשלושה מיליון דולר, שעלות הקמת הפרויקט כולו הוערכה בכ-15 מיליון דולר. בשבט ה'תש"נ (פברואר 1990) זכתה תשלובת הבנייה של הקיבוץ הארצי במכרז להקמת שלד המבנה.
השלמת הפרויקט התעכבה מסיבות שונות, ביניהם: פשיטת רגל של חברת הבנייה, סכסוך עם היזם פאלוך שלבסוף קיבל אישור לבנות בית מלון בשם "קונקורד" ומבנה לדיור מוגן בשם "בית טובי העיר" בחלק מהמגרש.לאחר שרבי יעקב אריה אלתר התנגד להקמת בית מלון מאחר וזה יגרום חילול שבת ופריצות פאלוך הסכים לבסוף לסגור את המלון ולהפעיל במתחם רק דיור מוגן. בשלב הראשון הוקם במקום בית מדרש שהושלם באופן חלקי בלבד.
בשנת ה'תשנ"ד כינס האדמו"ר רבי פנחס מנחם אלטר שכיהן קודם להנהגתו, כיו"ר העמותה מיום הקמתה, כנס יסוד בביתו בהשתתפות כעשרים נדיבי עם והתרימם לצורך הקמת בית המדרש, ובכך פתח את המגבית, שנמשכה שנים רבות.
בשנת ה'תשנ"ז (1997) נחנך המבנה והחלו להתפלל בו במקום בית המדרש הישן ברחוב רלב"ח, שהיה קטן מלהכיל את החסידים.
בשנת ה'תשס"ו (2006) בית המדרש קיבל הקצאה של מגרש בגודל 6.8 דונם במתחם שנלר כדי להרחיב את המבנה הקיים ולבנות מוסדות של החסידות על השטח החדש.
בשנת תשע"ה (2015) שונו התכניות והוחל בבניית הרחבה לבניין כשתכניות ההרחבה הוכנו על ידי האדריכל אהרן אסטרייכר שתכנן גם את בית המדרש הגדול של בעלז. בראש השנה בשנת תשע"ט (2018) נחנך האגף החדש של בית המדרש, אך בנייתו הפנימית הושלמה רק בשנת תשפ״ב (2022). האגף הישן של בית המדרש אינו מפואר, ועמד חסר גימור במשך למעלה מ15 שנה, ורק באלול ה'תשפ"א חודשו עבודות הגימור. לעומת זאת האגף החדש מאופיין בגימור חיצוני מפואר, בעיצוב של קשתות ענק בחיפוי אבן ירושלמית ועיצוב פנימי מרשים.
בצמוד לבית המדרש נבנו דירות למגורי האדמו"ר ולבניו וחתניו ומשפחתו המורחבת בעת שהותם בירושלים[2]. הדירה כוללת חדר סמוך לבית המדרש המיועד לקבלת קהל. החל משנת תשע"ב (2012) מתגורר האדמו"ר באורח קבע בדירה זו. בעבר כאשר האדמו"ר לא היה בירושלים היה בית המדרש סגור על פי רוב. מאז שהוא גר במקום בית המדרש פתוח ומתקיימות בו תפילות במשך כל השנה.
בכ"ט באייר ה'תשפ"ד נקראו חסידי גור למגבית לקראת תקופת גמר הבניין בהקמת מקווה שיהיה מהגדולים בעולם, חדרי אוכל ומערכת מעליות לבניין, על פי הנתונים שנמסרו ההשקעה בבניין הייתה מעל 250 מיליון ש"ח כאשר דרוש עוד 50 מיליון ש"ח לסיום הבניין. בצמוד להיכל הגדול הוקמו 6 אולמות לתפילות שחרית ומעריב לימי השבוע לזמנים שהאדמו"ר לא נוהג להתפלל עם הציבור כמנהג אדמור"י גור.
פעילות
בבית המדרש מתכנסים חסידי גור הבאים לירושלים בשבתות ובחגים שבהם שוהה האדמו"ר בירושלים. בנוסף לתפילות, האדמו"ר עורך בו את הטישים. האדמו"ר מדליק במקום נרות חנוכה. כשהאדמו"ר מכובד בסנדקאות בירושלים, נערכת הברית בבית המדרש. בעשרת ימי תשובה, בחלק משלושת ימי ההגבלה ובימי החנוכה לומדים בבית המדרש בחורי הישיבות הגדולות של גור בישראל יחד עם אלפים מאברכי החסידות שמגיעים מכל רחבי הארץ. בחורי הישיבות הקטנות מגיעים לתקופות קצרות יותר.
במשך השנה התפילות והשולחנות מתקיימים באגף הישן ואילו בחגים הגדולים הציבור מתחלק בין האגפים, והטישים בדרך כלל מתקיימים באגף החדש, כמו כן הדלקת נרות חנוכה על ידי האדמו"ר וחתונות נכדי האדמו"ר מתקיימים באגף החדש כשבהזדמנויות אלו האירועים מוקרנים על גבי מסכים גדולים בשני אגפי בית המדרש.
לאחר אסון הקריסה בקרלין בחג השבועות ה'תשפ"א נסגר האגף החדש בהוראת המשטרה והעיריה עד סיום בנייתו וקבלת אישורים מגורמי הבטיחות. כתוצאה מכך חתונת נכדו של האדמו"ר שהתקיימה כשבועיים לאחר החג התקיימה רק באגף הישן, לקראת חודש תשרי ה'תשפ"ב הושלמו הסדרי הבטיחות והאגף נפתח מחדש.
-
חזית האגף החדש -
תמונה מכיוון רחוב מנחת יצחק -
תמונה פנורמית של החזית שני האגפים -
תמונה מכיוון רחוב אלקנה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ שאול כהנא, גור קיבלו טופס ארבע, לבית הכנסת הגדול בעולם, באתר כיכר השבת, 9 בינואר 2022.
- ↑ תיעוד חלקי מדירת הרבי.
בית מדרש גור26595441